אלפי עקורים ברצועת עזה עברו לילה קשה במיוחד בעקבות הסערה העזה, שהחריפה את תנאי המחיה הקשים ממילא באוהלים ובמרכזי הקליטה. הרוחות החזקות עקרו אוהלים ישנים והותירו משפחות שלמות חשופות לקור ולגשם, כשהן מנסות לאסוף את השברים ולהקים מחדש את מקלטן הארעי עם עלות השחר.
זה היום השלישי ברציפות שפלסטין, כולל רצועת עזה, נתונה תחת מערכת חורפית קשה, המלווה ברוחות עזות וגשמים עזים, כך דיווחה תחנת החיזוי הפלסטינית.
העקורים נאבקים במזג האוויר ובתנאי מחיה בלתי אפשריים
האוהלים בהם מתגוררים העקורים, לאחר שכוחות הכיבוש הרסו את בתיהם במהלך 15 חודשי מתקפה רציפה, הם המקלט היחיד שנותר עבורם. הלילה האחרון היה מהקשים שידעו, כאשר רוחות עזות וטמפרטורות נמוכות הפכו את חייהם לסיוט נוסף.
"אף אחד לא יכול לדמיין את מה שעברנו הלילה," אמרו חלק מהעקורים, שתיארו את הרוחות הקשות ואת גלי הקור שחדרו לאוהלים הדולפים. למרות קריסת רבים מהם, והיעדר מקלט חלופי, הם שבים ומצהירים על סירובם לכל ניסיון לגרשם מעזה.
"אנחנו כמו דגים – עזה היא הים שלנו, ואם נצא ממנה נמות," אמרו עקורים ששוחחו עם סוכנות הידיעות "אנאדולו", כשהם מדגישים את עמידתם האיתנה מול התנאים הבלתי אנושיים.
אסון הומניטרי תחת גשם וקור
המזג האוויר הסוער החמיר את מצבם הקשה ממילא של העקורים החיים ללא אספקה בסיסית וללא תנאי מחיה נאותים. חוסרים חדים במזון, ציוד חורף ואמצעי חימום הפכו את הלילה למאבק הישרדות של ממש.
בחוף הדרומי של הרצועה, אבו ג'מאל ח'ליפה (54) תיאר כיצד אוהלו נהרס לחלוטין במהלך הסערה: "הרוח לא הותירה סיכוי – האוהל פשוט התפרק והתעופף." בני משפחתו ושלוש משפחות נוספות שנותרו ללא מחסה, בילו את הלילה בקור העז תחת גשם בלתי פוסק.
"כל חיינו עברנו קשיים, אבל לילה כזה עוד לא חווינו," הוסיף ח'ליפה, שהדגיש כי תנאי החורף הקשים מסכנים במיוחד את בתו החולה בכליות ואת בנו שסובל מכאבים בעמוד השדרה.
למרות הייאוש, ח'ליפה מתעקש להיאחז בקרקע עזה, תוך שהוא שולל על הסף כל ניסיון לגרש את התושבים: "גם אם נהפוך את ההריסות לאוהלים, אנחנו לא נצא מעזה מרצוננו. הם יכולים להרוג אותנו, אבל לגרום לנו להגר – לעולם לא."
"אנחנו לא נעזוב – גם אם נבנה הכל מחדש מאבן על אבן"
בעיר דיר אל-בלח שבמרכז הרצועה, תיארה פליטה בת 80, שנמלטה מהרס שכונת שייח' זאיד בצפון הרצועה, כיצד בילתה את הלילה כשהיא מחזיקה בקורת עץ כדי למנוע מקריסת האוהל. "האדמה רעדה מהרוח," אמרה, כשהיא מתעקשת: "אני מעדיפה לחיות באוהל קרוע בעזה מאשר לעזוב אותה."
היא, כמו רבים אחרים, מאמינה שהפלסטינים יצליחו לשקם את עזה, גם אם יהיה עליהם לבנות את בתיהם מחדש, אבן אחר אבן.
הצפה, רוחות עזות וקריסת מחסה זמני
בחלקים נרחבים של שכונת שג'אעיה במזרח העיר עזה, הצפות מים וחורבן התשתיות הפכו את הרחובות לבלתי עבירים. עשרות אוהלים קרסו, בעוד שרוחות חזקות עקרו גגות פח בהם התגוררו עקורים.
"הגשם הפך את השטח ההרוס לביצה. אי אפשר ללכת פה, אי אפשר לישון, ואי אפשר למצוא מחסה," אמר חאלד אל-איובי, תושב השכונה.
זעקה לפתרון: "חיינו הפכו לאסון מתמשך"
בין הריסות הבתים ומחנות הפליטים המאולתרים, נשמעות קריאות דחופות למציאת פתרון לאלפי עקורים שאיבדו כל רכוש ולמעשה נותרו חסרי כל. "מחקו לנו את הבתים, רצחו לנו את הילדים, כלאו את האנשים – ומה נשאר לנו?" תהה אחד התושבים.
חורבן מוחלט: 88% מהתשתיות בעזה נהרסו
מאז תחילת המתקפה הישראלית ב-7 באוקטובר 2023 ועד 19 בינואר 2025, עזה ספגה הרס חסר תקדים: 88% מהתשתיות – כולל בתי מגורים, בתי חולים, בתי ספר ומתקנים חיוניים – הושמדו.
במהלך 15 חודשי הלחימה, נהרגו יותר מ-159 אלף פלסטינים ונפצעו עשרות אלפים נוספים, רובם נשים וילדים. מעל 14 אלף איש עדיין נעדרים תחת ההריסות, בעוד שמציאות העקורים בעזה ממשיכה להחמיר, במיוחד מול תנאי החורף הקשים.
