מאת: עלי אלפרא

מאז תחילת המלחמה שהובילה ישראל ברצועת עזה ב-7 באוקטובר 2023, סבלו אנשים עם מוגבלויות פיזיות ושכליות במיוחד מתנאים הומניטריים קשים. הם נתקלו בקשיים עצומים בניסיונות להתפנות ממקום למקום, ומוגבלותם לא הגנה עליהם מפני דיכוי, עינויים, הרג והוצאה להורג בירי קר של כוחות הכיבוש הישראלי – בניגוד בוטה לנורמות ולאמנות הבינלאומיות.

עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש ב-19 בינואר 2025, שבו התושבים לכפרים ולעיירות בקצוות חאן יונס בדרום הרצועה, כדי לבדוק את מצב בתיהם ולחפש נעדרים.

ביישוב אל-קרארה, צפונית לחאן יונס, נמצאה גופתו של הצעיר באסם אבו חליב, שסבל ממוגבלות שכלית בעקבות עינויים שעבר בידי כוחות הכיבוש במהלך המלחמה ברצועה בשנת 2014.

לדברי הפרמדיק מוחמד אבו לחיה, שדיבר עם סוכנות הידיעות "וואפא," גופת אבו חליב נמצאה באזור אל-סריג' שבמזרח הקרארה, אזור שנחשף לירי פגזים ולהפגזות מצד כוחות הכיבוש עוד לפני המלחמה, בעיקר כאשר ציידי ציפורים ורועי צאן התקרבו לגדר הגבול.

הפרמדיק ציין כי לאחר בדיקת הגופה התברר שהמנוח נורה בראשו מטווח קצר, מה שהוביל למותו.

אחיו של באסם, חאזם, סיפר כי אחיו, שהיה בוגר אוניברסיטה ואדם מנומס, נעצר במהלך מלחמת 2014 על ידי כוח מיוחד של כוחות הכיבוש ליד ביתו. לדבריו, החיילים הכו אותו באכזריות והשאירו אותו במקום, מתוך מחשבה שהוא מת.

צוותי ההצלה הצליחו לפנותו וגילו שהוא בחיים, אך המכות הקשות גרמו לו לנזק מוחי ולהפיכתו לאדם עם מוגבלות שכלית.

"אחי לא פגע באף אחד, אבל לא הבין מה קורה סביבו," הוסיף חאזם. "הוא איבד את יכולתו לנהל שיחה, והיה חוזר על מילים חסרות פשר תוך שהוא סובל מהיפראקטיביות."

בדצמבר 2024, הכריזו כוחות הכיבוש על חלקה המערבי של אל-קרארה כ"אזור הומניטרי," מה שאפשר למשפחתו של באסם לשוב לביתם. אך זמן קצר לאחר מכן, קיבלו צווי פינוי, ואחיו באסם נעלם. חיפושים קדחתניים אחריו לא נשאו פרי.

לדבריו של חאזם, כאשר אחיו חש פחד, הוא נהג להשמיע קולות שנועדו כנראה להרגיע את עצמו או למשוך תשומת לב. עדי ראייה במזרח הקרארה דיווחו כי שמעו את קולו בתחילת השנה הנוכחית, כאשר הלך לכיוון מערב.

תושבים שהגיעו לאזור שבו נמצא לבסוף באסם, סיפרו כי גופתו הייתה מכוסה סימני ירי בכמה מקומות בגופו, וההערכות הן כי נורה מטווח קרוב – דבר שמעיד על הוצאה להורג בירי קר.

עדויות נוספות על פשעי כוחות הכיבוש

במקרה נוסף, נהרג חסן ג'ריר, בן 64, שסבל ממוגבלות שכלית ואיבד את יכולתו לתקשר.

אחיו, יאסר, סיפר ל"וואפא" כי גופתו של חסן נמצאה באזור אבו אל-עג'ין שבצפון הקרארה, מתחת להריסות בית שדחפורים של כוחות הכיבוש הרסו כשהוא היה בתוכו.

יאסר הדגיש כי חסן, בשל מוגבלותו, לא הבין את המתרחש סביבו, לא פגע באיש ולא היווה איום. הוא נהג לשבת שעות ארוכות בבית, ובשל חוסר יכולתו להביע רעב, היה זקוק לטיפול מיוחד.

לדבריו, המשפחה התגוררה באותה תקופה באוהל סמוך לים הקרארה, וחסן היה ישן באוהל. יום אחד הבחינה אשתו של יאסר כי חסן נעדר. חיפושים ממושכים אחריו לא העלו דבר.

יאסר ציין כי קרובי משפחה ראו את חסן הולך לכיוון צפון הקרארה. הם ניסו לקרוא לו לשוב אך לא הצליחו, במיוחד כשהגיע לאזור שהוכרז כשטח אסור בכניסה על ידי כוחות הכיבוש.

אחיו נעלם פחות מחודש לפני תחילת הפסקת האש. באחד הימים, כאשר הלך לביתם הסמוך לגדר ההפרדה, נכנס דחפור מלווה בטנק והרס את הבית על יושביו.

אחד השכנים, שהיה במקום אך פחד לזוז מחשש לחייו, סיפר שראה את הדחפור הורס את הבית על יושביו, ביניהם חסן.

יאסר סיפר כי לאחר מספר ניסיונות, הצליחו צוותי ההצלה להגיע למקום ולמצוא את גופתו של חסן מתחת להריסות.

במקרה נוסף, עבד אל-ג'אבר, דמות מוכרת בקרב תושבי חאן יונס, נעלם אף הוא. הוא היה ידוע בכך שעמד במרכז העיר, מבקש תמיד מטבע אחד ולא הסכים לקבל סכומים גדולים יותר.

שכנו, כרים צאדק, סיפר כי בעת פינוי חאן יונס עזבו כל התושבים, ואיש לא ידע לאן נעלם עבד אל-ג'אבר. ניסיונות משפחתו לשכנעו להישאר בבית לא צלחו, והוא היה בורח וחוזר לרחוב.

צאדק הוסיף כי לאחר ההכרזה על סיום הפעולה הקרקעית של כוחות הכיבוש באפריל 2024, שבו התושבים לבתיהם ומצאו גופות ואיברים פזורים ברחובות ובבתים. לדבריו, גופתו של עבד אל-ג'אבר נמצאה תלויה על עמוד, מה שמעיד על כך שעבר עינויים והוצא להורג בתלייה על ידי כוחות הכיבוש.

המשך העדויות

במקרה נוסף שהעלה זעזוע רב, נמצאה גופתו של עבד אל-ג'אבר, דמות מוכרת לתושבי חאן יונס, תלויה על עמוד במרכז העיר. עבד אל-ג'אבר, שנודע בהרגלו לבקש מטבע בודד ותו לא, היה דמות סמלית באזור. שכנו, כרים צאדק, אישר כי עבד אל-ג'אבר עבר עינויים והוצא להורג בתלייה על ידי כוחות הכיבוש.

לדברי צאדק, לאחר פינוי התושבים מחאן יונס, נעלמו עקבותיו של עבד אל-ג'אבר. עם תום הפעולה הקרקעית של כוחות הכיבוש באפריל 2024, שבו התושבים לבתיהם וגילו גופות ואיברים פזורים ברחובות ובבתים. בין הגופות נמצאה גם גופתו של עבד אל-ג'אבר, מה שמעיד על הפשעים האכזריים שבוצעו במהלך הלחימה.

גם הינדה, תושבת בת 50 מהקרארה, שילמה בחייה. הינדה, שהייתה חרשת-אילמת, הייתה ידועה בכך שנהגה לשוטט ברחובות ולבקש מזון מבתי תושבים מבלי לקבל כסף.

חסן אבו ג'מיזה, תושב הקרארה, סיפר כי שב לביתו לאחר הפסקת האש ומצא את גופתה של הינדה בין עצים שנעקרו על ידי דחפורים של כוחות הכיבוש. לדבריו, נראה כי הינדה נורתה, וישנה אפשרות כי נקברה בעודה בחיים – עדות נוספת לאכזריות הלחימה.

המלחמה ברצועת עזה לווותה בפשעים חמורים שמזעזעים כל היגיון אנושי. כוחות הכיבוש הרגו ילדים, נשים וקשישים ללא הבחנה, הפציצו בתים על יושביהם והשאירו גופות ברחובות, שנטרפו על ידי בעלי חיים.

מומחים עצמאיים מטעם האו"ם הזהירו כבר באוקטובר 2024 כי אנשים עם מוגבלויות בעזה עומדים בפני סכנות קיומיות בלתי נסבלות. הם תיארו מצב שבו אנשים עם מוגבלויות נהרגים ונפצעים בתקיפות חסרות הבחנה, למרות שאינם מהווים כל איום ביטחוני.

בהצהרתם ציינו המומחים כי צווי הפינוי שהוצאו במהלך הלחימה התעלמו לחלוטין מצרכיהם של אנשים עם מוגבלויות, שהתקשו לעקוב אחר הוראות הפינוי או להבין אותן.

"אנשים עם מוגבלויות נאלצו לבחור בין נטישת בתיהם ואובדן אמצעים קריטיים להישרדותם, לבין הישארות מאחור ללא תמיכה משפחתית או טיפול – תוך חשיפה לסכנת מוות גוברת," ציינו המומחים. "נשים ונערות עם מוגבלויות במיוחד סבלו מחשיפה מוגברת לסכנות ולפגיעות נפשיות."

העדויות המצטברות מצביעות על כך שהלחימה בעזה לא רק הרסה חיים ותשתיות, אלא גם הותירה את האוכלוסיות הפגיעות ביותר, כמו אנשים עם מוגבלויות, ללא כל הגנה – פיזית, נפשית וחברתית.

קריאה דחופה להתערבות בינלאומית

מומחים לזכויות אדם מזהירים כי מחסומים פיזיים, תקשורתיים ומידעיים הופכים את הגישה של אנשים עם מוגבלויות לסיוע ההומניטרי המועט הקיים בעזה לכמעט בלתי אפשרית. נשים ונערות עם מוגבלויות סובלות במיוחד מתנאים שמגבירים את בידודן ואת פגיעותן.

המומחים ציינו כי קריסת מערכת הבריאות בעזה והמחסור באספקה רפואית רק החריפו את המצב. כוחות הכיבוש סירבו להקים מנגנון לפינוי רפואי ולא איפשרו תמיכה מצילת חיים, מה שמנע מאלפי אנשים עם מוגבלויות, ובמיוחד ילדים, לקבל את העזרה החיונית שהם זקוקים לה.

הם הזהירו כי האוכלוסייה הפלסטינית עם מוגבלויות – ילדים, נשים, נערות, וקשישים – מתמודדת עם פגיעות נפשיות חמורות וטראומות. אנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות ונפשיות נמצאים במצבים פגיעים במיוחד.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית, טרם פרוץ המלחמה באוקטובר 2023 עמד מספר האנשים עם מוגבלויות בעזה על כ-68 אלף איש, המהווים 2.6% מאוכלוסיית הרצועה.

בנוסף, דווח כי עד נובמבר 2024 מספר הפגיעות החמורות ששינו את חייהם של הנפגעים בעזה נאמד בכ-25% מכלל הפגיעות – לפחות 26,140 איש שנדרשים לשיקום מתמשך.

בין ה-7 באוקטובר 2023 ל-19 בינואר 2025, הובילו כוחות הכיבוש מתקפה נרחבת ברצועת עזה, שהביאה למותם ולפציעתם של למעלה מ-158 אלף בני אדם, רובם ילדים ונשים. בנוסף, נרשמו יותר מ-14 אלף נעדרים.

העדויות המדאיגות האלו מצביעות על כך שההרס בעזה לא היה מוגבל לתשתיות בלבד, אלא גם פגע בצורה עמוקה באוכלוסיות הפגיעות ביותר, תוך התעלמות מזכויותיהם הבסיסיות ומהחוק הבינלאומי.