מאת: מחמוד אבו עביה
בשנות ה-50 של המאה ה-20, הוקם אזור התעשייה בוואדי אל-ג'וז שבמזרח ירושלים. תושבי האזור הפלסטינים טיפחו את השכונה, העבירו מדור לדור את המלאכות והתעשיות המסורתיות שלהם ושמרו על מורשתם המשפחתית. כיום, השכונה ניצבת בפני אחד האיומים הגדולים ביותר בתולדותיה – פרויקט התנחלותי רחב היקף שמכוון להרוס ולהפקיע מאות דונמים מאדמות השכונה לטובת תוכנית חדשה של כוחות הכיבוש.
הפרויקט, המכונה "ואדי הסיליקון," נושא שם שמתקשר לאזור עמק הסיליקון המפורסם בקליפורניה, ארצות הברית – ביתה של תעשיית ההייטק העולמית. אולם, בניגוד למרכז טכנולוגי, מטרת הפרויקט בירושלים היא להדק את שליטת כוחות הכיבוש במזרח העיר ולדחוק את התושבים הפלסטינים.
על פי דוח שפרסמה מחוז ירושלים, הפרויקט צפוי להשתלט על כ-2,000 דונם מאדמות שכונת ואדי אל-ג'וז, להרוס כ-200 מבנים הכוללים סדנאות לתיקון רכבים, מסעדות, ומרכזי שירות אחרים, ולפגוע קשות במרקם הכלכלי והחברתי של הקהילה המקומית.
הדוח מדגיש כי הפרויקט מתעלם לחלוטין מהזכויות הכלכליות, החברתיות והתרבותיות של הפלסטינים בשכונה. במקום זאת, הוא מתמקד בהעמקת ההתנחלות במזרח ירושלים ובהפקעת קרקעות תוך דחיקת התושבים המקומיים.
כיום מתקיימים דיונים בעיריית כוחות הכיבוש בירושלים בנוגע לתחילת ביצוע הפרויקט, כשנה לאחר אישורו. במסגרת התכנון, צפויה הפקעה של 29 דונם מאדמות השכונה לטובת סלילת כביש באורך 1.5 קילומטר, אשר יהווה חלק מרכזי ביישום התוכנית.
פרויקט "ואדי הסיליקון": כוחות הכיבוש מאיצים את מחיקת הנוכחות הפלסטינית במזרח ירושלים
זיאד אל-חמור, מנהל מרכז ירושלים לעניינים חברתיים וכלכליים, הדגיש כי השתלטות כוחות הכיבוש על אדמות במזרח ירושלים מפרה את כללי החוק הבינלאומי ומבוססת על חוקים ישראליים שמטרתם להכשיר נישול שיטתי של הפלסטינים מאדמתם. לדבריו, הכיבוש מנצל חוקים כמו חוק הטאבו, חוק נכסי נפקדים וטענות של "אינטרס ציבורי" כדי להשתלט על שטחים באופן בלתי חוקי.
אל-חמור ציין כי מאז תחילת הכיבוש ישראל פועלת באופן שיטתי למחיקת הנוכחות הפלסטינית בירושלים. עד כה השתלטה על 87% משטחי העיר באמצעות הכרזה על "שטחים ירוקים," בניית התנחלויות ושימוש בתקנות מפלות. ה-13% הנותרים נמצאים תחת מתקפה אינטנסיבית, כאשר פרויקט "ואדי הסיליקון" הוא דוגמה בולטת לתוכנית שמטרתה למחוק את הזהות הפלסטינית בעיר.
לדבריו, במסגרת הפרויקט, כוחות הכיבוש מתכננים להפקיע כ-2,000 דונם מאדמות ואדי אל-ג'וז, להקים כביש ברוחב 20 מטר ולהרוס מאות מבנים מסחריים. מהלך זה יהווה לא רק פגיעה כלכלית חמורה אלא גם ניסיון לדחוק את הפלסטינים וליצור רוב דמוגרפי של מתנחלים בעיר.
הוא הדגיש כי ישראל שואפת לשנות את המאזן הדמוגרפי במזרח ירושלים באופן קיצוני. כיום מתגוררים בעיר כ-320 אלף פלסטינים לצד 220 אלף מתנחלים, אך ישראל מתכננת להגדיל את מספר המתנחלים במזרח ירושלים לכ-350 אלף ולצמצם את מספר הפלסטינים בעיר ל-100 אלף בלבד.
אל-חמור קרא לחיזוק עמידת התושבים הפלסטינים בירושלים, והדגיש את הצורך בסיוע כלכלי ישיר שיסייע להתמודד עם יוקר המחיה, מסי הכיבוש המוגזמים ומחירי הדיור הגבוהים. לדבריו, יש לספק פתרונות דיור ברי השגה, שכן תנאי החיים הקשים שישראל יוצרת מכוונים לדחוק את הפלסטינים מחוץ לעיר.
פרויקט "ואדי הסיליקון" צפוי להתפרש לאורך דרך ואדי אל-ג'וז ורחוב עות'מאן בן עפאן, ולכלול מבנים בגובה 8 עד 14 קומות שייבנו על חורבות בתי העסק והתעשייה של הפלסטינים באזור. מדובר במהלך שהוא חלק מתוכנית כוללת למחוק את הנוכחות הפלסטינית בירושלים ולבסס את שליטת הכיבוש בעיר באופן בלתי הפיך.
הכיבוש מעמיק את אחיזתו בירושלים: הפקעת קרקעות ודחיקת הפלסטינים
ח'ליל אל-תפכג'י, מומחה למפות וחוקר מדיניות קולוניאלית, חשף בראיון ל"וואפא" כי כוחות הכיבוש מנצלים את המצב בעזה להאצת תהליך ההשתלטות על מזרח ירושלים. באמצעות הקמת התנחלויות חדשות, הרחבת קיימות ופיתוח תשתיות כמו כבישים, מנהרות וגשרים, מפקיעים כוחות הכיבוש שטחים נרחבים השייכים לפלסטינים בעיר.
לדבריו, המטרה המרכזית היא למזג את ירושלים המערבית והמזרחית תחת שליטה ישראלית מוחלטת. הדבר מתבצע על ידי הקמת מוסדות ריבוניים במזרח העיר, כולל משרד הפנים, ביטוח לאומי, משרדי ממשלה נוספים, וכן מיזמים גדולים כמו "ואדי הסיליקון" ותוכנית מרכז העיר המשתרעת על כ-700 דונם.
אל-תפכג'י הדגיש כי מעבר להפקעת האדמות, הכיבוש פועל גם בתוך שכונות פלסטיניות באמצעות הקמת מאחזים, הרס בתים, ובמיוחד במוקדים כמו סילואן. מהלכים אלו מבססים את התוכנית הכוללת: דחיקת הפלסטינים לטובת מתנחלים, ובמקביל ייהוד מערכת החינוך ושאר תחומי החיים.
עוד הסביר כי הפקעת הקרקעות מתבצעת במגוון אמצעים חוקיים לכאורה. בין היתר נעשה שימוש בחוק הקרקעות הבריטי משנת 1943, המתיר הפקעה לצרכים ציבוריים. דרך חוק זה הופקעו 24 קמ"ר ממזרח ירושלים, שהם כ-35% משטחה, שעליהם נבנו 15 התנחלויות.
בנוסף, כוחות הכיבוש משתמשים בחוקי תכנון ובנייה, במסגרתם מוכרזות אדמות פלסטיניות רבות כשטחים ירוקים, שנאסר עליהם לבנות, אך נשמרים כעתודה אסטרטגית להתנחלויות עתידיות. חוקים נוספים כוללים את חוק נכסי נפקדים, חוק נכסים יהודיים מלפני 1948, וחוק "הדור השלישי" המגביל את ירושת חוזי השכירות לשלושה דורות בלבד, מה שמאפשר גירוש שיטתי של פלסטינים.
מדיניות זו מהווה חלק ממאמץ מתמשך להשליט שליטה מוחלטת במזרח ירושלים ולהפוך את הפלסטינים לאוכלוסייה שברירית ומדוכאת בעיר.
פרויקט "ואדי הסיליקון": הפקעת אדמות והרס שיטתי במזרח ירושלים
על פי מחוז ירושלים, פרויקט "ואדי הסיליקון" אינו מסתפק בהשתלטות על שטחי אדמה פלסטיניים, אלא מאיים גם על חייהם של מאות משפחות המתפרנסות מעסקים באזור התעשייה בוואדי אל-ג'וז. הפרויקט המתוכנן, שיתפרס עד לשכונת כארם אל-ג'ע'וני בשייח' ג'ראח, צפוי לגרור הפקעת שטחים נוספים ולהוביל להרס מוחלט של רוב בתי העסק באזור, שהיו מקור פרנסה מרכזי עבור משפחות פלסטיניות מזה דורות.
בדוח השנתי של מחוז ירושלים על הפרות הכיבוש לשנת 2024, תועדו שורה של פעולות הפקעה ורדיפה. ב-6 בפברואר השתלטו כוחות הכיבוש על שטח "שוק יום שישי," הסמוך לחומת ירושלים העתיקה מצפון-מזרח. אדמת השוק, שגודלה 1,200 מ"ר ושייכת למשפחות פלסטיניות, פונתה בכפייה, והחלו עבודות להקמת "פארק" כחלק מתוכנית "גנים סביב חומות העיר העתיקה."
ב-19 בפברואר, בגיבוי כוחות הכיבוש, השתלטה עמותת "עטרת כהנים" על 2.5 דונם משכונת באב אל-הוואה בסילואן, תוך ניצול טענות על "הקדש יהודי" היסטורי.
בסוף אותו חודש, הוכרז על הפקעת למעלה מ-2,600 דונם מאדמות אבו דיס ואל-עיזריה, הכוללות אזורים המאוכלסים בקהילות בדואיות כמו כפר אבו נוואר שממזרח לירושלים.
בנוסף, בכפר אום טובא שבדרום ירושלים, בוצעו פעולות רישום של כ-63 דונם על שם "הקרן הקיימת לישראל," ללא ידיעת הבעלים הפלסטינים. מהלך זה מעמיד 30 משפחות, המונות 139 תושבים, בסכנת גירוש כפוי, תוך שימוש ב"חוק הסדרת הקרקעות הישראלי" ככלי חוקי לנישול.
מדיניות זו, המשלבת הפקעות, הרס נכסים ושימוש מניפולטיבי בחוקי קרקע, ממשיכה לדחוק את הפלסטינים משטחי מזרח ירושלים כחלק מתוכנית כוללת של דחיקה דמוגרפית ושליטה מוחלטת על העיר.
תוכניות הבנייה ההתנחלותית: הרחבת שליטה והפיכת הפלסטינים למיעוט בירושלים
בדוח השנתי של הרשות למאבק בגדר ובהתנחלויות לשנת 2024, תועדו פעולות הפקעה נרחבות בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, שבוצעו על ידי כוחות הכיבוש. הדוח מציין כי במהלך השנה הופקעו 46,597 דונם באמצעות צווים צבאיים שונים. בין היתר, 35 צווים נועדו להפקעת 1,073 דונם לצורך הקמת 12 "אזורי חיץ" סביב התנחלויות, 5 צווים להפקעת 803 דונם, ו-8 הכרזות על שטחי "מדינה" שהובילו להפקעת 24,597 דונם. בנוסף, באמצעות 6 צווים לשינוי גבולות שמורות טבע, הופקעו כ-20,000 דונם נוספים.
במזרח ירושלים, פועלים גופי התכנון של הכיבוש, ובראשם הוועדה המחוזית של עיריית כוחות הכיבוש, לקדם הרחבה מסיבית של ההתנחלויות. בשנת 2024 נבחנו 62 תוכניות מתאר להתנחלויות בירושלים, מתוכן אושרו 29 ותוכננו 33 נוספות. תוכניות אלו כוללות בנייה של 10,386 יחידות דיור חדשות על שטח של 3,094 דונם, במטרה ברורה להעמיק את השליטה הישראלית על העיר ולדחוק את הנוכחות הפלסטינית.
הדוח מציין כי אחת התוכניות הבולטות היא הקמת התנחלות חדשה בשכונת בית צפאפא. במסגרת מכרז ע"י כוחות הכיבוש, מתוכננות 200 יחידות דיור חדשות בשטח של 18 דונם, מה שמדגיש את המאמץ להרחיב את ההתנחלויות בתוך גבולות העיר וליצור מציאות דמוגרפית חדשה.
תוכנית נוספת ומרכזית היא "תוכנית מרכז העיר," המשתרעת על פני 706 דונם, מאזור מוסררה ועד ואדי אל-ג'וז ודרומה לעיר העתיקה. התוכנית נועדה לחזק את השליטה הישראלית הגיאוגרפית בירושלים ולצמצם את הנוכחות הפלסטינית בעיר באמצעות הקצאות מפלות לטובת מתנחלים. התוכנית כוללת שינוי ייעודי קרקע, קביעת גבהי בנייה, הרחבת כבישים וסלילת דרכים חדשות, וכל זאת במטרה להעמיק את הבידוד של האוכלוסייה הפלסטינית ולהגביל את הגישה שלהם לשירותים בסיסיים הנוגעים לשימוש בקרקע.
פעולות אלו, המבוצעות במסגרת תוכניות מתמשכות של התרחבות התנחלויות והפקעת קרקעות, משמשות ככלים מרכזיים במדיניות הכיבוש שמטרתה לחזק את השליטה הישראלית בירושלים ולדחוק את הפלסטינים לכדי מיעוט בעיר.
