מועצת הביטחון של האו"ם התכנסה הערב (שישי) לדיון חירום בעקבות התקיפות החוזרות של כוחות הכיבוש על מתקנים רפואיים ברצועת עזה.

בישיבה הוצגו עדויות מנציב האו"ם לזכויות אדם, נציג ארגון הבריאות העולמי בשטח הפלסטיני וד"ר טניה חג' חסן מארגון הסיוע הרפואי לפלסטינים.

אלג'יריה, שמכהנת כנשיאת מועצת הביטחון בחודש ינואר, יזמה את הדיון.

נציב האו"ם לזכויות אדם, פולקר טורק, תיאר את המצב ברצועת עזה כ"קטסטרופה מתמשכת בתחום זכויות האדם לעיני העולם". הוא הדגיש כי "השיטות הצבאיות של כוחות הכיבוש הובילו למותם של עשרות אלפי בני אדם, לעקירה נרחבת ולהרס אדיר, המעלים שאלות קשות על עמידה בחוק הבינלאומי".

טורק הציג דוח שפרסם משרדו, המכסה את התקופה מאוקטובר 2023 ועד יוני 2024. הדוח תיעד דפוס שיטתי של תקיפות על בתי חולים, כולל הפצצות אוויריות, חדירות של כוחות קרקעיים ומעצר של מטופלים ואנשי צוות רפואי, שהובילו להשבתה מוחלטת של מתקנים רפואיים חיוניים.

הוא הזהיר כי תקיפות מכוונות על בתי חולים ומתקני בריאות הם פשעי מלחמה, ואף טען כי בנסיבות מסוימות הרס מכוון של תשתיות רפואיות יכול להיחשב כענישה קולקטיבית – שגם היא עבירה חמורה על החוק הבינלאומי.

נציג ארגון הבריאות העולמי, ריק פייפרקורן, מסר כי מאז אוקטובר 2023 כ-7% מתושבי הרצועה נהרגו או נפצעו. למעלה מ-25% מתוך כ-105,000 פצועים סובלים מפגיעות קשות שישנו את חייהם ודורשים שיקום וסיוע רפואי לטווח ארוך.

פייפרקורן הדגיש כי בתי החולים בעזה מתפקדים בתנאים בלתי אפשריים, כשמערכת הבריאות קרובה לקריסה מוחלטת. מתוך 36 בתי החולים ברצועה, רק 16 פועלים באופן חלקי, עם כושר טיפולי מוגבל ל-1,822 מיטות – רחוק מלהספיק לטיפול במשבר הבריאותי המתמשך.

עוד הדגיש פייפרקורן את העיכובים הקשים בפינויים רפואיים. לדבריו, יותר מ-12,000 חולים, בהם אלפי ילדים, זקוקים לטיפול מחוץ לעזה, אך בקצב הפינוי הנוכחי התהליך עשוי להימשך בין 5 ל-10 שנים.

לסיכום, הוא הדגיש את המאמצים הבלתי פוסקים של ארגון הבריאות העולמי לשמור על פעילות המערכת הרפואית, אך ציין את המכשולים הרבים, כולל מחסור בציוד רפואי, הגבלות על הכנסת אספקה וחוסר יכולת לפנות מטופלים במצב קריטי.

המצב ההומניטרי בעזה ממשיך להתדרדר במהירות, כשההרס השיטתי של מתקני הבריאות מותיר מאות אלפי תושבים ללא מענה רפואי הולם.