מאת: חוסין נזיר סינואר 

המציאות הקשה של תושבי עזה, ובפרט של העקורים, חושפת את מצוקת המים הקשה שהפכה לאחת מהבעיות המרכזיות באזור. עם החורף הקשה והתנאים האיומים במחנות העקורים, חסרונם של מים הפך לעניין הישרדותי יומיומי. היעדר שמש למשך שעות ואף ימים רצופים משבית את פעולתם של בארות המים המסתמכות על אנרגיה סולארית ודלק, ומשאיר את התושבים במצב של חוסר יכולת לספק את צורכיהם הבסיסיים.

תושבי עזה מתארים את מאבקם המתמשך להשגת מים, המצריך עמידה בתורים ארוכים תחת גשם וקור עז במשך שעות, רק כדי לחזור עם ג'ריקנים למלא את הצרכים המינימליים של משפחותיהם. לעיתים קרובות, המים שמצליחים להשיג אינם ראויים לשתייה, דבר שמוביל לסיכונים בריאותיים חמורים. לדברי תושב עזה, מוסטפא אבו מוסא: "אנחנו יוצאים מהאוהלים עם שחר, נושאים את המיכלים שלנו ועומדים בתורים ארוכים. גם אחרי שעות של המתנה, לא מובטח שנקבל מים, ולעיתים אנו חוזרים בידיים ריקות."

המציאות הקשה הזו מתבטאת גם במחירים הגבוהים שמוטלים על התושבים. ילד בשם אוסאמה סולטאן תיאר את הקושי להידחק בין ההמונים כדי למלא מים. "אני נאלץ ללכת מרחקים ארוכים כדי להגיע למים שמחולקים חינם לעקורים. לעיתים יש אנשים שמרחמים עליי ועוזרים לי לסחוב את המיכלים," הוא אמר.

תושבים נוספים מתארים את שגרת יומם כמאבק מתמיד במצוקת המים. יזיד מהנא תיאר כיצד יום שלם מתרכז בחיפוש אחר מים, קמח, ותורים במאפיות. לדבריו, כאשר אין גישה למים ממשאיות הבוקר, הם נאלצים להמתין שעות עד להפעלת בארות סולאריות – שגם הן תלויות במזג האוויר.

עבור תושבים רבים, המצב החריף את העוני והסבל. אבו סמיר, תושב עזה, תיאר את תחושת הייאוש: "פעם חיכינו לחורף בכיליון עיניים. היום אנחנו חוששים ממנו, כי הוא מביא איתו סבל נוסף – קור שחודר לעצמות ומים שמציפים את האוהלים."

מפעילי בארות ומשאיות מים בעזה מתארים את הקושי ההולך וגובר לספק מים לתושבים. מוחמד אבו ענתר, האחראי על באר מים, ציין כי העלויות הגבוהות של דלק וגז הביאו לעלייה דרמטית במחירי המים. "המחסור בדלק גרם לנו לעבור לתשלום יומי עבור מים, במקום המנויים החודשיים שהיו נהוגים בעבר," הסביר. מוחמד חטיב, בעל משאית מים, הוסיף כי המחירים האמירו משמעותית: "בעבר מחיר קוב מים היה 25 שקלים. כיום, הוא מגיע ליותר מ-200 שקלים."

גורמים מקומיים מדווחים כי מצב המים החריף בעקבות התקיפות הישראליות, שגרמו להשבתת כ-700 בארות והשמדת תשתיות מים וביוב. סוכנות אונר"א ציינה ש-67% מתשתיות המים והביוב נפגעו במהלך המלחמה, והיעדר מים מאיים על חיי התושבים.

על אף שברצועת עזה מצויה אקוויפר מים תת-קרקעי, ההגבלות שמטילה ישראל על גישה למקורות מים והעברת כמויות משמעותיות מהמים הללו לישראל עצמה, מונעות מהתושבים גישה למים החיוניים להישרדותם.