כוחות הכיבוש הישראלי ממשיכים מאז ערב שבת בתקיפות כבדות וישירות על בית החולים קמאל עדואן בבית לאהיא, בצפון רצועת עזה. התקיפות מתבצעות תוך קריאות דחופות להתערבות להצלת חולים ואנשי צוות רפואי, וכן להבטחת אספקת תרופות, ציוד רפואי ומזון. ההוראות לפינוי בית החולים ניתנו מבלי לספק אמצעים להוצאת החולים.

על פי מקורות רפואיים, כוחות הכיבוש תוקפים את בית החולים בפגזים ובכדורי צלפים, מה שגורם לנזקים כבדים. בנוסף, נותק הקשר עם הצוותים הרפואיים הנמצאים בתוכו. אנשי הצוות ניסו להתגונן על ידי התכנסות במסדרונות ובחדרים, מחשש לפגיעה מרסיסים או ירי.

בית החולים קמאל עדואן נמצא תחת מצור כבד מזה כחודשיים, במהלכם נמנע הכנסתם של תרופות, מזון, צוותים רפואיים, אמבולנסים ושירותים חיוניים נוספים.

כמעט מדי יום, תוקפים כוחות הכיבוש את בית החולים, מה שהוביל למותם ולפציעתם של אנשי צוות רפואי ואזרחים באזורו. הפגיעות החוזרות ונשנות השביתו את מחוללי החשמל והסבו נזקים חמורים למחלקותיו.

מאז חמישה באוקטובר 2023, ביצעו כוחות הכיבוש מתקפה רחבת היקף בצפון רצועת עזה, שהתאפיינה בהפצצות כבדות, מצור הדוק ומניעת אספקת מזון, מים ותרופות.

על רקע המצור והתקיפות, מהווה בית החולים קמאל עדואן מקלט אחרון לחולים ולפצועים בצפון עזה, אשר נאלצים להתמודד עם תנאים קשים ביותר ושירותים רפואיים מוגבלים.

על אף התנאים הקשים, הצוות הרפואי המונה שני רופאים בלבד ומספר מועט של אחיות ממשיך למלא את חובתו האנושית, ומסרב להתפנות מהמבנה חרף ההוראות החוזרות של כוחות הכיבוש.

בית החולים, הקרוי על שמו של אחד ממנהיגי המהפכה הפלסטינית, השהיד קמאל עדואן, שירת בעבר למעלה מ-400 אלף תושבים בצפון הרצועה. כיום, עקב ההפצצות הישירות מאז אוקטובר 2023, בית החולים מתפקד בתנאים קשים מאוד, תוך נזקים מתמשכים למבנים ולשירותים הניתנים בו.

קמאל עדואן, שעל שמו נקרא בית החולים, היה אחד ממנהיגי תנועת "פתח". הוא נרצח על ידי המוסד הישראלי יחד עם שניים ממנהיגי המאבק הפלסטיני, מוחמד יוסף נאג'ר וקמאל נאצר, בלבנון, בעשרה באפריל 1973, בשל פעילותם במאבק הפלסטיני.

ציר הזמן של המתקפה בבית החולים קמאל עדואן

14.10.2023 – התרעה ראשונה לכוחות בית החולים לפינוי פליטים, חולים וצוותים רפואיים.

4.12.2023 – הפצצת השער הצפוני של בית החולים, שגרמה למותם של ארבעה אזרחים.

6.12.2023 – הוצאת בית החולים משירות בכוח, תוך שימוש בטנקים.

8.12.2023 – החמרת המצור; צלפי כוחות הכיבוש מתמקמים במבנים סמוכים, מבצעים ירי לעבר שטחי בית החולים, חדרי החולים ומתחמיו.

12.12.2023 – כוחות הכיבוש פורצים לבית החולים ומחייבים 2,500 פליטים להתפנות בכוח; מעצר אנשי צוות רפואי.

16.12.2023 – נסיגת כוחות הכיבוש לאחר הרס הדרגתי של החלק הדרומי במתחם בית החולים; פינוי פליטים תחת אלימות קשה ופגיעה באוכלוסייה חולה.

31.12.2023 – הפצצת בית החולים שגרמה לפגיעה חמורה במבנים ולשריפת תרופות ומכשור רפואי שנתרמו ימים ספורים לפני כן.

3.1.2024 – ירי ארטילרי שפוגע בילדים באגף היילודים; פגיעה במחוללי החשמל ומתקני המים של בית החולים.

4.1.2024 – ירי ממוקד לעבר אזורי בית החולים, שגורם לפציעות חמורות בקרב אנשי צוות וחולים.

6.1.2024 – מותם של פצועים רבים בהיעדר מענה רפואי מתאים בעקבות קריסת תשתיות וציוד רפואי.

11.1.2024 – פגיעה קשה במחלקת המיון והטראומה של בית החולים, מה שהוביל לפציעת שלושה אנשי צוות רפואי.

22.11.2023 – הפצצה שפוגעת באגף החירום של בית החולים ומובילה להשבתת תחנת האוקסיג'ן ולפציעות חמורות בקרב רופאים וחולים.

3.12.2023 – תקיפת בית החולים באמצעות כטב"מים קטנים (קוואד-קופטרים) שגורמת לפציעות של שלושה אנשי צוות רפואי.

4.12.2023 – ארבעה סבבים של הפצצות על בית החולים, שהשביתו את תחנת האוקסיג'ן והעמידו חיי חולים בסכנה מיידית.

5.12.2023 – התקפה נוספת שגורמת למותם של שני אזרחים, בהם ילד, ולפציעת שניים נוספים.

6.12.2023 – כוחות הכיבוש פורצים למתחם, מפנים את צוותי בית החולים בכוח ומבצעים מעצרים.

7.12.2023 – הפצצת מתחם בית החולים שגרמה לפציעות בקרב צוותים רפואיים ולפגיעה בתשתיות מים, חשמל ואוקסיג'ן.

14.12.2023 – כוחות הכיבוש מפוצצים מתקני תשתית באזור בית החולים, ויוצרים פאניקה בקרב הצוותים הרפואיים והחולים.

16.12.2023 – תקיפה אווירית באמצעות כטב"מים שפוגעת במחוללי החשמל, מביאה לניתוק חשמל מוחלט ומגבילה טיפול רפואי נדרש.

17.12.2023 – מטוסי כטב"ם משגרים 10 פצצות על שערי בית החולים, מה שמוביל לשריפות רחבות היקף ולנזקים חמורים.

18.12.2023 – הפצצה ממוקדת על מחלקת טיפול נמרץ, שגורמת להשבתתה המוחלטת.