הבנק העולמי הזהיר כי המלחמה המתמשכת ברצועת עזה דוחפת את הכלכלה הפלסטינית למשבר חמור וחסר תקדים, עם פגיעה קשה בכל המגזרים הכלכליים והתכווצות דרמטית בתוצר המקומי. בדוח שפרסם אתמול (שני), ציין הבנק כי המצב הכלכלי הנוכחי חמור אף יותר ממשברים קודמים, דוגמת האינתיפאדה השנייה, הפילוג הפוליטי בשנת 2006, המלחמה בעזה בשנת 2014 ומשבר הקורונה ב-2020.

לפי הדוח, במחצית הראשונה של 2024 התכווץ התוצר המקומי בגדה המערבית בכ-23%, בעוד ברצועת עזה נרשמה התכווצות חסרת תקדים של 86%. על פי התחזית השנתית, צפוי התוצר של מדינת פלסטין להתכווץ בכ-26% לשנת 2024 כולה. הבנק תיאר את המצב כ"האטה שאין לה תקדים בזיכרון המודרני".

המשבר החריף פגע באופן אנוש בענפי הבנייה, התעשייה, המסחר והשירותים, כאשר שוק העבודה הפלסטיני ספג מכה קשה. שיעורי האבטלה ברצועת עזה זינקו, וכעת למעלה מ-80% מהתושבים נמצאים מחוץ למעגל העבודה.

למרות זאת, המערכת הפיננסית הפלסטינית מצליחה לשמור על יציבות יחסית, אולם הבנק העולמי הזהיר כי הסיכונים הולכים וגוברים. המערכת מתמודדת עם חשש גובר להפסדי אשראי, ירידה ברווחיות ואתגרים תפעוליים, במיוחד ברצועת עזה, שבה מחסור חמור במזומנים פוגע בהעברת סיוע, בתשלומים ובהבטחת שירותים בסיסיים.

עוד צוין כי המלחמה החריפה את חשיפת המגזר הפיננסי לחובות ממשלתיים, מה שמעלה את רמת הסיכון הכוללת של המערכת. עם זאת, חידוש ההסדרים בין הבנקים הישראליים לבנקים הפלסטיניים לשנה נוספת העניק למגזר הפיננסי מרחב מסוים של יציבות.

הבנק התריע גם על העלייה הדרמטית ביוקר המחיה ברצועת עזה. מדד המחירים לצרכן זינק באוקטובר ביותר מ-300% בהשוואה לשנה הקודמת, כאשר מחירי המזון עלו ביותר מ-440% ועלויות הדלק עלו בכ-200%.

המגזר הפרטי ברצועה ספג פגיעה אנושה, כאשר 88% מהעסקים נסגרו לחלוטין. כ-66% מהעסקים נהרסו כליל, בעוד 22% נוספים נפגעו באופן חלקי. ענפי המסחר, התעשייה והשירותים נפגעו כמעט באופן מוחלט.

הבנק התייחס למשבר ההומניטרי החריף ברצועה וציין כי 91% מתושבי עזה מתמודדים עם חוסר ביטחון תזונתי חמור. בצפון הרצועה גוברת הסכנה לרעב ממשי, עם יותר מ-875 אלף תושבים ברמת חירום ו-345 אלף ברמה הקטסטרופלית של חוסר ביטחון תזונתי. לפי הדוח, המצב פוגע במיוחד בילדים ובנשים הרות, ומוביל להשלכות ארוכות טווח על הבריאות, החינוך והיכולת לשיקום.

הבנק העולמי הדגיש כי המלחמה מחריפה את המשבר הפיננסי של מדינת פלסטין. הקיזוזים הנרחבים שמבצעת ישראל בהכנסות הפלסטיניות ממסי המעבר, יחד עם הירידה החדה בהכנסות המקומיות, אילצו את ממשלת מדינת פלסטין לשלם רק 60%-70% משכר העובדים מאז תחילת המלחמה. הבנק העריך כי עד סוף אוקטובר 2024, יעמוד הפער הפיננסי על כ-1.04 מיליארד דולר.

הבנק הדגיש כי הדרך היחידה להתמודדות עם המשבר היא באמצעות סיוע בינלאומי רחב היקף. ביטול הקיזוזים החד-צדדיים מצד ישראל והעברת ההכנסות שהוקפאו הם צעדים חיוניים שיאפשרו למדינת פלסטין לעמוד בהתחייבויותיה הפיננסיות ולהבטיח אספקת שירותים בסיסיים.