ביום שני התקיים מפגש מיוחד, ביוזמת משרד החוץ הפלסטיני ובשיתוף משרד השוויון ומעמד האישה, שנועד להציג בפני חברי הסגל הדיפלומטי את ההפרות הישראליות המתמשכות נגד נשים פלסטיניות. המפגש, שנערך לרגל יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים, התמקד בתיעוד מקרי הפגיעה בנשים ברקע המלחמה ברצועת עזה, ובגיבוש שיתופי פעולה בינלאומיים להגנה עליהן.
עומר עוודאללה, עוזר שר החוץ, פתח את דבריו בקריאה למדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי ובבית הדין הבינלאומי לצדק לפעול להעמדת ישראל לדין על פשעיה. "המאבק הזה אינו רק על זכויות נשים", אמר, "אלא על תשתית זכויות האדם כולה, שאותה ישראל הורסת באופן שיטתי תוך פגיעות חוזרות בנשים, ילדים וקשישים".
עוודאללה הדגיש את תפקידן המרכזי של הנשים הפלסטיניות כעמוד התווך של המאבק הלאומי, אך ציין שהן גם מהנפגעות הגדולות ביותר מהכיבוש. לדבריו, "העולם צופה מהצד ברעב ההמונים וההשמדה ברצועת עזה, בעוד משאיות הסיוע תקועות במעברים בשל היעדר מוסר ואי-כיבוד החוק הבינלאומי מצד ישראל".
את דבריו סיים בקריאה ברורה להרחיב את המאמצים הבינלאומיים להבטחת הגנה לנשים פלסטיניות ולדרוש דין וחשבון מישראל על מעשיה. "לא ניתן להשאיר את הפשעים הללו ללא מענה", חתם עוודאללה את דבריו.
"מציאות חדשה: פשעים נגד נשים פלסטיניות חייבים מענה בינלאומי"
השרה לשוויון ומעמד האישה הפלסטינית, מונא אל-חלילי, התייחסה במפגש לחשיבות ההכרה בהפרות זכויות האדם כלפי נשים פלסטיניות. "המפגש מתקיים במקביל להשקת הקמפיין הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים, ומציג מציאות חדשה ומדאיגה," אמרה. "אנו עדים לשחיקה מואצת ועמוקה של מחויבויות בינלאומיות לשמירה על שלום וביטחון עולמיים. זוהי פגיעה מהותית בזכויות נשים, ילדים, קשישים ובעלי מוגבלויות, ופגיעה בחלום להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בעלת ריבונות, רצף גיאוגרפי ודמוגרפי".
אל-חלילי הציגה נתונים עדכניים על השפעת ההתקפות הישראליות ברצועת עזה ועל הגדה המערבית, כולל ירושלים. לדבריה, ההרג ההמוני הוביל למספר חסר תקדים של נשים הרוגות ופצועות, כאשר רבות מהפציעות משנות את מהלך חייהן. "בריאותן הגופנית, המינית והנפשית של נשים פלסטיניות מתדרדרת, בעוד עול הטיפול והנשיאה באחריות גובר. ההגירה הכפויה, התפשטות מחלות מידבקות, הרעב המתרחב והמחסור במים ובלימודים רק מחמירים את המצב".
השרה הדגישה את הפגיעות המכוונות בנשים, כולל הגבלות תנועה באמצעות מחסומים ומעברים צבאיים, הריסת רכוש, העמקת העוני והאבטלה בקרב נשים צעירות ובוגרות, וביצוע פרקטיקות פוגעניות כגון חיפושים משפילים, הוצאה להורג ללא משפט, ואף תקיפות מיניות נגד אסירות פלסטיניות.
"נשים פלסטיניות מתמודדות כיום לא רק עם אלימות שגרתית, אלא גם עם פשעים חמורים כגון היעלמות כפויה ואלימות מתנחלים," אמרה אל-חלילי. "על הקהילה הבינלאומית להתעורר ולפעול."
השרה קראה לנקוט בפעולות משפטיות, דיפלומטיות וזכויותיות להעלאת קולם של הקורבנות והניצולות. "יש לעצור את מעגל האלימות ולדרוש את מיצוי הדין עם ישראל, לספק סיוע הומניטרי ולהבטיח גישה למזון, מים ושירותי בריאות".
אל-חלילי הדגישה כי על המדינות החתומות על אמנות ז'נבה לפעול למניעת חסינות לפושעים ולאכיפת צווי מעצר שהוצאו על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי. כמו כן, היא קראה לדיפלומטים להשתמש בהשפעתם במוסדות האו"ם ובוועדות הבינלאומיות כדי להבטיח את ההגנה על הנשים הפלסטיניות ולתמוך בשיקום תשתיות ההומניטריות של סוכנויות כמו אונר"א וארגוני נשים.
השרה סיימה בקריאה לדיפלומטים להפיץ את המידע והנתונים שהוצגו במפגש למדינותיהם ולנציגיהם במוסדות האו"ם, ולתמוך בהחלטות שיביאו להקמת ועדות חקירה בינלאומיות ולגיבוש מדינה פלסטינית עצמאית – "תנאי יסוד לצדק ולשוויון לנשים הפלסטיניות".
"ישראל חייבת לתת את הדין על פשעיה נגד נשים פלסטיניות"
מצידה, יושבת ראש איחוד הנשים הפלסטיניות, אינתצאר אל-וזיר, הדגישה במפגש את הצורך הדחוף להעמיד את ישראל לדין על פשעיה, בהתאם להחלטות בית הדין הבינלאומי לצדק ובית הדין הפלילי הבינלאומי. לדבריה, ההפרות הישראליות הפכו לשגרה שיטתית שמחייבת תגובה נחושה מצד הקהילה הבינלאומית.
אל-וזיר קראה להבטחת הגנה בינלאומית לעם הפלסטיני, לפתיחת המעברים לצורך העברת סיוע הומניטרי, לשחרור אסירים – בדגש על נשים וילדים – ולהמשך התמיכה בסוכנות אונר"א ובשירותיה. "נשים וילדים הם הקורבנות המרכזיים של מלחמת ההשמדה הזו," הדגישה.
במסגרת דבריה, ציינה אל-וזיר כי 75% מההרוגים הפלסטינים עד כה הם נשים וילדים. "מדובר במאות קורבנות ביום, הרס מאסיבי של בתים, בתי ספר ואוניברסיטאות, ותנאים בלתי אנושיים המובילים לעלייה חדה במקרי הפלות, לידות מוקדמות ולידות שקטות." היא הוסיפה כי מחסור במים ובאמצעי היגיינה בסיסיים מגביר את מקרי המוות בקרב נשים, בעוד אלימות פיזית ונפשית הפכה לחלק בלתי נפרד מחייהן היומיומיים.
המשרד לשוויון ומעמד האישה הציג נתונים מקיפים על השפעות ההגירה הכפויה על נשים וילדות פלסטיניות, תוך הדגשה על ההשלכות הפסיכולוגיות, החברתיות והכלכליות שהחריפו מאז תחילת הלחימה. במפגש הוצגו גם סרטוני עדויות חיות מנשים שתיארו איומים, תקיפות פיזיות והשפלות קשות, לצד נתונים הממחישים את היקף הפגיעה בנשים ברצועת עזה.
אחד הסרטונים התמקד בפשעי מתנחלים ובהתקפותיהם האלימות על תושבים פלסטינים בכפר אל-מוע'ייר, צפונית-מזרחית לרמאללה. "העדויות הללו הן קריאת השכמה לעולם," אמרה אל-וזיר, "יש לשים קץ להפרות הללו."
אל-וזיר סיכמה בקריאה לפעולה דחופה מצד הקהילה הבינלאומית: "יש להבטיח כי הפושעים יעמדו לדין, לספק סיוע הומניטרי ללא מגבלות, ולתמוך בנשים ובילדים הפלסטינים שנושאים בעול הכבד ביותר של הסכסוך."
