דו"ח שהכין המשרד הלאומי להגנה על אדמות ולמאבק בהתנחלויות מציין כי הנימוקים של כוחות הכיבוש לצמצום הפערים החברתיים והכלכליים בין שני חלקי העיר ירושלים הכבושה סותרים את עצמם, זאת לאור מהלכי הייהוד, "ישראליזציה" ותוכניות הקולוניאליזם.
המשרד הדגיש בדו"ח השבועי על התנחלויות, שפורסם היום (שבת), כי תוכנית החומש שאושרה על ידי כוחות הכיבוש באוגוסט בשנה שעברה, בהיקף של כ-4 מיליארד ש"ח, בתואנה של פיתוח מזרח ירושלים, התאדתה בצל המלחמה, והפערים הלכו והעמיקו. הדוגמה האחרונה לכך היא פרסום מכרז (מספר 367/2024) להקמת התנחלות חדשה בבית צפאפא, המבקש הצעות לרכישת זכויות קרקע בשטח של כ-11 דונם, לצורך הקמת שכונה הכוללת כ-200 יחידות דיור להתנחלויות.
עוד נאמר בדו"ח כי הכיבוש נוקט צעדי דיכוי מגוונים נגד האזרחים הפלסטינים במטרה לשנות את המציאות הדמוגרפית בירושלים, כך ששיעורם באוכלוסייה הכללית של העיר על שני חלקיה ירד מ-40 אחוזים ל-20 אחוזים, באמצעות הריסות בתים המתבצעות בהיקף נרחב.
בהקשר זה, מתכננים כוחות הכיבוש בימים אלה להרוס את שכונת אל-בוסתאן במזרח ירושלים ולגרש את תושביה הפלסטינים מבתיהם. לפני שבועיים הרסה עיריית הכיבוש בירושלים שבע דירות מגורים ומרכז קהילתי קטן, ואילצה יותר מ-30 אזרחים לעזוב את בתיהם, תוך ניצול הבחירות לנשיאות בארצות הברית כדי להתחמק מביקורת וגינויים בינלאומיים.
ארגון זכויות האדם הישראלי "עיר עמים" הדגיש כי עיריית ירושלים נמצאת תחת השפעת הימין הקיצוני בישראל ומשטרת איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי, וכי הריסות הבתים במזרח ירושלים נועדו להרוס את כל שכונת אל-בוסתאן ולעקור כ-1,500 מתושביה.
הארגון ציין בדו"ח קודם כי כוחות הכיבוש הרסו יותר מ-140 בתים ויחידות דיור במזרח ירושלים מאז תחילת המלחמה בעזה.
לפי נתוני המועצה הנורווגית לפליטים, הכיבוש הרס 128 מבנים פלסטיניים במזרח ירושלים בין ה-1 בינואר ל-2 באוגוסט השנה. 19 מהמבנים הללו היו בשכונת אל-בוסתאן, מה שהביא לעקירתם של 52 מתושביה.
מנגד, מחוז ירושלים אישר לאחרונה כי כוחות הכיבוש ביצעו 320 פעולות הריסה, מתוכן יותר מ-87 בעיירה סילוואן מאז ה-7 באוקטובר 2023, וכי יותר מ-30 אלף נכסים במזרח ירושלים נמצאים בסכנת הריסה, דבר שיוביל לעקירה ולפגיעה כלכלית חמורה בכ-100 אלף מתושביה הפלסטינים של העיר.
החרפה בירושלים ובגדה: הריסות בתים והשתלטות על קרקעות
תושבי מזרח ירושלים, ובפרט העיירה סילוואן מדרום לעיר העתיקה, עומדים בפני גל חדש של הריסות, המשקף את המדיניות הנוקשה שמנהיגים כוחות הכיבוש. בשביעי לחודש הנוכחי הודיעו תושבי סילוואן כי לא ישתפו פעולה עם מדיניות ההריסה העצמית של בתיהם, שאותה מנסה עיריית הכיבוש לכפות עליהם, גם במחיר של קנסות כבדים. הם דורשים כי ההריסות יתבצעו על ידי כוחות הכיבוש עצמם, תוך דגש על כך ש-22 אלף מבנים במזרח ירושלים, מתוכם 7,000 בעיירה סילוואן, מוגדרים כ"לא חוקיים" על פי טענות העירייה.
מדיניות זו משתלבת בתמונה רחבה יותר, עליה הצביע הדו"ח שפורסם מוקדם יותר, ולפיה כוחות הכיבוש פועלים לשנות את המאזן הדמוגרפי בירושלים באמצעות הריסות בתים המוניות, נישול וייהוד. שכונות כמו אל-בוסתאן, ואדי רבאבה ו-ואדי קדום, הסמוכות למסגד אל-אקצא, נתונות במיוחד למתקפות. כוחות הכיבוש פועלים להרוס בתים בשכונות אלו כדי להקים על חורבותיהם את מה שמכונה "גנים תנ"כיים" ו"גן המלך". השר איתמר בן גביר הפך את מדיניות הריסות הבתים והטיהור האתני בעיר ליעד מרכזי במשרדו, מה שמאיים לעקור אלפי תושבים פלסטינים.
הרחבת ההשתלטות: שינוי חוקי רכישת הקרקעות בגדה
במקביל, בגדה המערבית הכבושה, מקדמים כוחות הכיבוש חוקים שמטרתם להקל על השתלטות המתנחלים על אדמות פלסטיניות. ועדת שרים ישראלית דנה בימים אלו בהצעת חוק של חבר הכנסת משה סולומון ממפלגת "הציונות הדתית", המבקשת לבטל את המגבלות הקיימות על רכישת קרקעות בגדה. ההצעה, שכבר הוגשה בעבר על ידי בצלאל סמוטריץ', נושאת את הכותרת "ביטול האפליה ברכישת קרקעות בגדה המערבית". מטרתה היא לאפשר למתנחלים לרכוש קרקעות ישירות וללא כל פיקוח, מהלך שמעלה חשש לפברוק עסקאות ולמעשי זיוף.
לפי דיווח בעיתון "הארץ", ההצעה מבקשת לבטל את החוק הירדני המגביל את רכישת הקרקעות בגדה, ובכך "לפשט" את תהליך הרכישה עבור יהודים. מפלגת "הציונות הדתית", בראשות סמוטריץ', מקדמת מדיניות של סיפוח בפועל של הגדה והרחבת ההתנחלויות ללא מגבלות.
תנועת "שלום עכשיו" הזהירה מפני השלכות החוק ואמרה: "המהלך הזה יאפשר למתנחלים להפוך לבעלי השליטה המוחלטים בגדה, ללא כל פיקוח. מדובר בצעד נוסף בדרך לסיפוח מלא של השטח".
ממזרח ירושלים ועד לגדה המערבית, מדיניות ההריסות וההתנחלויות של כוחות הכיבוש פועלת לדחיקת הפלסטינים מאדמותיהם ומבתיהם. בין אם מדובר בהריסות בתים סיטונאיות בעיר ירושלים או בשינוי חוקי רכישת הקרקעות בגדה, התמונה המתקבלת היא של תוכנית נרחבת לנישול, ייהוד והעמקת האחיזה הישראלית בשטחים הכבושים.
ארגון "אמנה" תחת סנקציות אמריקאיות: תמיכה בהתנחלויות ובאלימות בגדה
משרד האוצר האמריקאי הטיל בתחילת השבוע סנקציות על ארגון "אמנה" הישראלי, בשל מעורבותו במימון פעילויות התנחלותיות ובתמיכה באלימות נגד פלסטינים בגדה המערבית הכבושה. הסנקציות מסמנות את הארגון כאחד הגורמים המרכזיים שמניעים את מדיניות ההתנחלות הישראלית בשטחים.
הארגון, שהוקם בשנת 1979, הוקדש מלכתחילה לקידום, תמיכה ומימון התנחלויות בגדה המערבית, ברצועת עזה, ברמת הגולן הכבושה, ואף בגליל ובנגב. כיום ממוקדת עיקר פעילותו בגדה המערבית, שם הוא פועל להקמת התנחלויות ומאחזים חדשים, בעיקר באמצעות שתי חברות-בת – "בר אמנה לבנייה ופיתוח נדל"ן" ו"אל-ווטן". בראש הארגון עומד זאב חבר (זמביש) מאז 1989, הנחשב לאחת הדמויות הבולטות בתחום ההתנחלות בישראל.
לפי הערכות, נכסיה של "אמנה" מסתכמים במאות מיליוני שקלים, אך השפעתה חורגת בהרבה ממספרים אלה. הארגון נחשב לשחקן מרכזי בהקמת מאחזים חקלאיים בלתי חוקיים, רבים מהם הפכו בשנים האחרונות למוקדי אלימות מצד מתנחלים כלפי פלסטינים. על פי דיווח של האתר הכלכלי "דה מרקר", הפועל תחת עיתון "הארץ", "אמנה" מנהלת את פעילותה במעטה של עמימות משפטית – כאגודה שיתופית שאינה מחויבת לשקיפות, אין אפשרות לבדוק את היקף המחזור הכספי שלה.
הפרות שבועיות בגדה המערבית ובירושלים: הריסות, פינויי קרקעות, ואלימות מתנחלים
ירושלים:
במשך למעלה מחודשיים, מתבצעות עבודות חפירה אינטנסיביות במלון "פטרה" שבאזור שער יפו בעיר העתיקה בירושלים. מתנחלים מפנים כמויות גדולות של עפר ופסולת בנייה בשטח הסמוך למנזרי הרומאים והלטינים ולמנהל הווקף האסלאמי. החפירות מתבצעות במסגרת פרויקט ייהוד אזורי שאושר בינואר האחרון על ידי עיריית הכיבוש, עם תקציב של 40 מיליון ש"ח.
בג'בל אל-מוכבר, אילצו כוחות הכיבוש את עלאא מטר להרוס בעצמו את ביתו, שכלל שתי דירות שהיוו קורת גג לו ולמשפחת אחיו. בנוסף, נהרסו גדרות וכניסה לבניין מגורים של משפחת זהדה במחנה הפליטים שועפאט. פעולות הריסה נוספות כללו בית מגורים, גן ציבורי, בקתה וסטודיו השייכים לנביל מזרעאווי מבית סוריכ.
בעיירה קלנדיה, הרסו כוחות הכיבוש חנות מסחרית ודוכנים למכירת פירות וירקות, וכן החלו בעבודות חישוף קרקע בין קלנדיה לראפאת. בג'בל אל-מוכבר, הרסו כוחות הכיבוש את מסגד א-שיח', שהוקם לפני 20 שנה, ומתחם חיצוני שנלווה אליו.
כוחות הכיבוש פינו גם את בית הקפה "קסטרו" בממילא, בטענה כי הוא שייך לנכסי נפקדים, והעבירו את השטח לשליטת מתנחלים.
רמאללה:
בגדה המערבית, מתנחלים ממאחז "חורשה" הציתו שני רכבים בכפר אל-מזרעה א-שרקייה, השייכים לתושב חסן רג'ב סנדוקה. האירוע מצטרף לגל מתמשך של אלימות מתנחלים באזור.
חברון:
במאספר יטא, מתנחלים חמושים ממאחז "סוסיא" תקפו חקלאים ורועי צאן, פגעו פיזית בתושבים ממשפחות ג'בור ונואג'עה, כולל נשים, וגרמו להם חבלות.
באזור ערב אל-פריג'את, כוחות הכיבוש הרסו בית מגורים מאוכלס, מבנים חקלאיים ובור מים השייכים למשפחת זגרנה. פעולות ההרס נגעו גם לעצים חקלאיים באום סדרא ובתינה.
בחברון עצמה, מתנחלים הקימו אוהל בשכונת תל רומיידה, סמוך למאחז "רמת ישי", מתוך כוונה להשתלט על האזור. בוואדי ג'וואיה, מתנחלים חמושים מנעו מרועי צאן להגיע לאדמותיהם, והמתנחלים אף שחררו עדרים סמוך לבתי פלסטינים במאספר יטא.
מתנחלים חיללו מסגד בכפר מרח אל-בקר באזור דורא, תוך קריאות גזעניות, והציבו קרוואן על אדמות סמוך לח'רבת סמרא.
בית לחם:
במרחב ברית אל-מניא מזרחית לבית לחם, מתנחלים תקפו תושבים פלסטינים וניסו לגנוב עדרי צאן. הם איימו על התושבים לנטוש את האזור בתוך עשרה ימים.
שכם:
מתנחלים ביצעו גל של הרס בבית פוריק, שם שרפו מבנים חקלאיים, רכב, ופגעו בתשתיות כולל מיכל מים ועמוד חשמל.
בנוסף, מנעו כוחות הכיבוש מחקלאים גישה לאדמותיהם בוואדי אלעזב, בטענה לביטול התיאום הביטחוני. בשכם עצמה, הרסו כוחות הכיבוש 42 עצי פרי, כוורות, וגדרות חקלאיות, השייכים לתושב חמאזה חמאמי.
סלפית:
בעיירה דיר בלוט, כוחות הכיבוש הרסו מבנה מגורים מאוכלס ובית מלאכה לעיבוד עץ, מבלי לאפשר לבעלים לפנות את תכולתם לפני ההרס.
בקעת הירדן:
מתנחלים השתלטו על מעיין באום אל-ג'מאל, והחלו בהכשרת השטח לשימוש פרטי. כוחות הכיבוש הוציאו צווים להפסקת עבודה במבני מגורים, ברפתות ובחוות באזור.
מעיינות ושטחי חקלאות נפגעו אף הם כאשר כוחות הכיבוש החרימו משאבות מים ופאנלים סולאריים, שהותירו כ-600 דונם של אדמות ללא גישה להשקיה.
במתחם ראש אל-עין הציבו מתנחלים אוהלים ומיכלי מים, כהכנה להקמת מאחז בלתי חוקי חדש.
הפרות אלו משקפות את המשך המדיניות האגרסיבית של כוחות הכיבוש והמתנחלים להעמקת השליטה בשטחי הגדה המערבית, תוך נישול שיטתי של תושביה הפלסטינים מאדמותיהם ומבתיהם.
