שליח האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון, תור ונסלנד, התריע היום (שני) בפני מועצת הביטחון כי שנה לאחר המלחמה ההרסנית ושפיכות הדמים במזרח התיכון, האזור עומד בפני קריסה מסוכנת. הוא קרא לקהילה הבינלאומית "לפעול באופן מיידי לשינוי הכיוון ההרסני שאליו אנו צועדים".
בסקירתו במועצת הביטחון, תיאר ונסלנד תמונה קשה ואמר: "אנחנו חיים בתוך סיוט. הזעזוע והצער שנגרמו הם מעבר לכל דמיון". הוא הדגיש את ממדי ההרס והאבדות הכבדות שנגרמו בעקבות המלחמה הקשה והקמפיין הצבאי הישראלי ברצועת עזה.
"הדיה של המלחמה יישארו לדורות"
ונסלנד ציין כי ההשלכות של האירועים בעזה לא רק שעיצבו את ההווה, אלא ישפיעו על האזור לדורות. "ההרס שיצרה המלחמה ישפיע על האזור בדרכים שאיננו מסוגלים לתפוס במלואן עדיין", אמר.
המצב ההומניטרי בעזה: קטסטרופלי
השליח הזהיר כי המצב בעזה, במיוחד בצפונה, הוא "קטסטרופלי". לדבריו, הניתוק ההמוני של תושבים, ההרס הנרחב והחורף הקרוב יוצרים מציאות בלתי אפשרית. הוא מתח ביקורת חריפה על "ההתעלמות המדאיגה מהחוק הבינלאומי ההומניטרי".
ונסלנד הדגיש כי "תנאי החיים הנוכחיים ברצועת עזה הם מהגרועים ביותר שראינו עד כה, ואין צפי לשיפור בעתיד הקרוב".
הגדה המערבית: מעגל של אלימות וייאוש
ונסלנד התייחס גם למצב בגדה המערבית, אותה תיאר כ"תקועה בסחרור של אלימות בלתי פוסקת". הוא הזהיר מהפלישות הישראליות לערים הפלסטיניות ולמחנות הפליטים ומהעלייה באלימות מצד מתנחלים, לצד התרחבות התנחלויות מואצת.
לדבריו, "הממשלה הישראלית נוקטת בצעדים אגרסיביים להאיץ את הבנייה ההתנחלותית, כולל קריאות לסיפוח רשמי של הגדה ולהקמת התנחלויות בעזה".
אזהרה מקריסת התמיכה בפלסטינים
על רקע ההתפתחויות בעזה והחקיקה הישראלית האחרונה נגד אונר"א, הזהיר ונסלנד מפני קריסה מוחלטת של המסגרת המוסדית התומכת בעם הפלסטיני ובמדינה הפלסטינית. הוא טען כי קריסה כזו עלולה להוביל לכאוס גדול אף יותר בשטחי הכיבוש.
דרישה לפתרון פוליטי מיידי
ונסלנד הדגיש כי "הסיוע ההומניטרי והשיקום בעזה אינם פתרון ארוך טווח". הוא קרא לקהילה הבינלאומית להציב יעדים ברורים לסיום המלחמה באופן שיאפשר עתיד פוליטי בר-קיימא.
הוא שב והצהיר כי עזה היא חלק בלתי נפרד מהמדינה הפלסטינית העתידית, ואין לאפשר נוכחות צבאית ישראלית ברצועה.
מספרי הקורבנות: המציאות הבלתי נסבלת
מאז תחילת המתקפה הישראלית על רצועת עזה ב-7 באוקטובר 2023, נהרגו 43,922 פלסטינים, רובם נשים וילדים, ונפצעו 103,898 נוספים. אלפי גופות עדיין קבורות תחת ההריסות או מוטלות ברחובות, ללא מענה מצד צוותי החילוץ וההצלה שאינם מסוגלים להגיע לאזורים הפגועים.


