בכל שנה, ב-16 בנובמבר, מציינים הפלסטינים את "יום הקופיה הפלסטינית" – יום לאומי שמבטא את הרוח הלאומית, הזהות והמאבק של העם הפלסטיני. יום זה, שהוכרז לראשונה על ידי משרד החינוך בשנת 2015, נועד להטמיע בדור הצעיר את ערכי החירות, המאבק והחיבור לסמלי הלאום הפלסטיני.

ביום זה עוטים תלמידים, מורים ועובדי מוסדות החינוך את הקופיה הפלסטינית המסורתית, מניפים בגאווה את דגל פלסטין ושרים שירים לאומיים. פעילויות ספורטיביות, טקסים ותהלוכות נערכות ברחבי המדינה כדי להבטיח שהקשר עם המורשת הלאומית יעמוד במרכז תודעתם של הדורות הבאים.

מסמל התנגדות מקומי לסמל עולמי של מאבק

הקופיה הפלסטינית, בצבעיה השחור-לבן האייקוניים, הפכה לסמל המאבק הפלסטיני מאז ימי המרד הגדול ב-1936, שבו עמדו הפלסטינים מול המנדט הבריטי והכנופיות הציוניות. לוחמי המרד עטו את הקופיה כדי להסתיר את זהותם, והורו לכלל האוכלוסייה לעטות אותה גם כן, במטרה לבלבל את כוחות הכיבוש ולמנוע את זיהוי המורדים.

סמל ההתנגדות שמלווה דורות

הקופיה הפלסטינית הפכה לחלק בלתי נפרד מתדמיתו של המנהיג יאסר ערפאת, שליווה אותה לכל מקום והפך אותה לסמל ההתנגדות הפלסטינית המודרנית. בתקופות האינתיפאדה הראשונה והשנייה שבה הקופיה לבמה המרכזית והפכה לאייקון של מחאה והתנגדות ברחבי העולם.

יום שמגשר בין דורות

"יום הקופיה הפלסטינית" הוא תזכורת לעולם כי המאבק הפלסטיני רחוק מסיומו. הקופיה, שיצאה מגבולות פלסטין והפכה לסמל בינלאומי, מייצגת יותר מפריט לבוש – היא קריאה לצדק, לחירות ולזכותו של העם הפלסטיני לחיות בכבוד על אדמתו. ביום זה, הדור הצעיר נושא את הקופיה בגאווה, כסמל לקשר בין העבר למאבק ההווה, ולחזון עתידי של חופש ושחרור לאומי.