מחר, ה-15 בנובמבר, יעמוד בסימן יום השנה ה-36 להכרזת העצמאות של פלסטין. ביום זה, בשנת 1988, הכריז יאסר ערפאת, הנשיא המייסד, בפני המועצה הלאומית הפלסטינית שהתכנסה בבירת אלג'יריה, על הקמת מדינת פלסטין.

דבריו של ערפאת מהדהדים עד היום בזיכרון הפלסטיני: "המועצה הלאומית מכריזה, בשם האל ובשם העם הערבי הפלסטיני, על הקמת מדינת פלסטין על אדמתנו הפלסטינית, ובירתה ירושלים."

הכרזת העצמאות באלג'יר ב-1988 העניקה עוצמה מוסרית ופוליטית עצומה למאבק הפלסטיני לסיום הכיבוש, למימוש זכות ההגדרה העצמית ולהקמת מדינה ריבונית. זה היה רגע מכונן, תולדה של מאבקים מתמשכים מאז תחילת הכיבוש ועד לפרוץ האינתיפאדה העממית ב-1987, והוא שרטט את יסודות המדינה הפלסטינית ועיצב את זהותה.

הכרזת העצמאות נסמכה על הזכות הטבעית, ההיסטורית והחוקית של העם הפלסטיני על מולדתו, זכות שהוקנתה בדמם ובמאבקם של דורות על גבי דורות למען חירותם הלאומית ועצמאותם. ההכרזה מצאה ביטוי בהחלטות פסגות ערב ובכוח הלגיטימציה הבינלאומית, כפי שהוגדרה בהחלטות האומות המאוחדות מאז 1947, כדי לממש את זכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית, עצמאות וריבונות על אדמתו.

דבריו של ערפאת, שהיו ללב לבה של הכרזת העצמאות, נכתבו בידי המשורר הפלסטיני הדגול מחמוד דרוויש. הקול של ערפאת, שנשא את המסר על בימת העולם, סימן את תחילתו של עידן חדש במאבק הפלסטיני - עידן של נחישות לתבוע את זכותו לחירות, עצמאות והקמת מדינה, עם ירושלים כבירתה הנצחית.