מוחמד אבו עיידה, נער בן 14 מרצועת עזה, לא נתן למכה הקשה שספג לשבור את רוחו. ידו נקטעה כתוצאה מהפגזות כוחות הכיבוש על הרצועה, ואיתה גם יכולתו לנגן על העוד – כלי הנגינה שהיה חלק מרכזי בחייו לפני תחילת המלחמה.
אך במקום להיכנע לייאוש, מוחמד בחר להמשיך הלאה. במקום העוד, הוא החל לנגן על כינור, כלי נגינה שדרש ממנו ללמוד הכל מחדש. הוא עשה זאת בעידודה ותמיכתה של נגנית מקומית, אשר סייעה לו במסע המוזיקלי המחודש.
למרות הפחד והכאב, מוחמד אינו לבד במאבק הזה. בעזה, נגני רחוב ואנשים עם אהבה למוזיקה ממשיכים לנגן, גם כשברקע נשמעים רעשי המטוסים והפיצוצים כתוצאה מהתקפות כוחות הכיבוש. עבורם, המוזיקה היא לא רק תשוקה אלא גם דרך להיאחז בחיים ולהעניק רגעים של נחמה לאחרים. חלקם מנגנים במרכזי הקליטה עבור העקורים, בתקווה להקל על כאבם ולשמור על ניצוץ של תקווה בתוך החורבן שסביבם.
מוחמד הוא סמל לכוח הרצון ולהישרדות. למרות הכל, הוא ממשיך לנגן, להישאר מחובר לחיים, ולהראות שחלומות לא נקטעים – גם כשכוחות הכיבוש מנסים לקחת הכל.
