מאת: אסראא גוראני 

לאורך חודש שלם לאחר גירוש תושבי קהילת אום אל-ג'מאל שבצפון בקעת הירדן, נביל דרע'מה, המכונה "אבו פראס", נותר לבדו בהתמודדות עם אלימות המתנחלים. אלה לא הותירו אמצעי אחד שלא ניסו על מנת להכריח אותו לעזוב את המקום.

מול אלימות גוברת, בתמיכת צבא הכיבוש הישראלי, נאלץ לבסוף "אבו פראס" לעזוב בכפייה את המקום לפני מספר ימים.

בעודו אורז את מעט הרכוש שנותר לו, לא הסתיר אבו פראס את כאבו העמוק, לאחר שהתנגד במשך תקופה ארוכה לכל אפשרות של עזיבה.

"השתלטות הדרגתית"

אבו פראס מתאר את השינויים העצומים שחלו באזור בחודש האחרון, שינויים שאילצו את תושבי הקהילה לעזוב. "אני מכיר את האדמה הזו כפי שאני מכיר את שמי", הוא מספר, "אך מה שקרה בה בחודש אחד בלבד פשוט לא ייאמן".
הוא הוסיף כי המתנחלים הציבו את דגלי מדינת ישראל בתוך הקהילה ולאורך הדרך אליה, כאות לכך שהאדמה הזו שייכת להם, ושאין עוד מקום לפלסטינים באזור.

"מאחזים כתשתית לתקיפה"

במהלך החודש האחרון הקימו המתנחלים מאחז חקלאי קטן, ששימש בסיס להתקפותיהם נגד תושבי המקום. עשרות מתנחלים התחלפו במשמרות והמשיכו לתקוף תושבים מסביב לשעון. התקפות אלו, בליווי לחצים מצד כוחות הכיבוש, הביאו לגירוש מהיר של כל 14 משפחות הקהילה באמצע חודש אוגוסט האחרון.

למרות שהבין היטב את הסיכונים, אבו פראס בחר להישאר בשולי הקהילה גם לאחר הגירוש, מה שהפך אותו למטרה קבועה למתקפות והטרדות יומיומיות מצד המתנחלים.

"אלימות יום-יומית"

במרירות רבה מספר אבו פראס על החודש הנורא שעבר מאז גירוש התושבים. בכל לילה, המתנחלים הסתובבו סביב ביתו בצורה מאיימת, והוא לא העז להירדם מחשש שיקרה דבר מה מסוכן. לדבריו, "במיוחד חששתי מהמתנחלים שידועים במעשי אלימות קשים באזורים אחרים".

הלחצים לא הסתיימו רק במתקפות מתנחלים; כוחות הכיבוש עצמם איימו עליו שוב ושוב. אחד המקרים הקשים היה כאשר עזר לרועה צאן שעבר ליד ביתו ונתן לו מים. באותו יום, הרועה נעצר, ואבו פראס נלקח לחקירה על ידי חיילי הכיבוש, שאיימו עליו קשות.

יום אחד לפני עזיבתו הסופית, פרצו כוחות הכיבוש לביתו, עצרו אותו, כיסו את עיניו וכבלו את ידיו. הוא נלקח לבסיס צבאי במרחק של עשרה קילומטרים מביתו, שם הוחזק שעות רבות תחת איומים ולחצים לפני ששוחרר.

לאחר כל אלה, אבו פראס הבין שאין לו ברירה והוא נאלץ לעזוב את ביתו בבוקר שלמחרת.

לדבריו, "המתנחלים החלו במיזם הגירוש שלי, וכאשר לא נכנעתי, הצבא התערב כדי להכריח אותי לעזוב".