היום (שישי) הגישה ישראל שתי בקשות לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, בניסיון למנוע את הוצאת צווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, בעקבות פשעי מלחמה שמיוחסים להם על ידי התובע הראשי של בית הדין, קארים חאן.

הבקשה הראשונה עוסקת בשאלת הסמכות השיפוטית, וישראל טוענת שאין להמשיך בתיק או להוציא צווי מעצר מבלי שהסוגיה הזו תובהר. הבקשה השנייה מתמקדת בטענות שישראל לא קיבלה הזדמנות מספקת לערוך חקירה עצמאית, וזאת למרות שנתניהו בעצמו מסרב להקים ועדת חקירה פנימית.

ישראל נסמכת על עקרון המשלימות, לפיו במידה ומדינה מנהלת חקירה עצמאית ואובייקטיבית, אין לבית הדין הבינלאומי סמכות להתערב.

ישראל גם טוענת כי האירועים מה-7 באוקטובר 2023 מצדיקים פתיחת חקירה חדשה, ואין להסתמך על התיק שנפתח לפני מספר שנים ושנגע בעיקר להתרחשויות בגדה המערבית ולא ברצועת עזה.

קארים חאן, התובע הראשי של בית הדין, הגיש לאחרונה בקשה להאיץ את הוצאת צווי המעצר לנתניהו וגלנט, בטענה שיש בידיו ראיות המוכיחות כי הם נושאים באחריות ישירה לפשעי מלחמה ולפשעי נגד האנושות שבוצעו על אדמת פלסטין, במיוחד מאז תחילת אוקטובר 2023.

החקירה שמוביל בית הדין נוגעת לפשעים שביצעה ישראל מאז יוני 2014, ופלסטין, שהצטרפה לאמנת רומא ב-2015, פנתה לבית הדין בבקשה לחקור פשעי מלחמה שבוצעו בעזה, בגדה המערבית ובכלל השטחים הכבושים.

במהלך השנים האחרונות הצטרפו מדינות נוספות, בהן דרום אפריקה, בנגלדש ומקסיקו, לקריאה לפתוח בחקירה בינלאומית נרחבת נגד ישראל על פשעי מלחמה, תוך הצגת ראיות המתארות את היקף ההפרות והפגיעות בזכויות אדם ברצועת עזה והגדה המערבית.