למרות התנאים המלחמתיים, התפשטות ההתנחלויות הישראליות ממשיכה להתרחב ומהווה איום ישיר על אתרי המורשת הפלסטיניים. כך עולה מדוח השבועי של המשרד להגנת האדמה והתנגדות להתנחלויות, שפורסם בשבת. הדוח מציין כי פעילויות ההתנחלות נמשכות, תוך פגיעה מתמשכת במקומות רגישים כמו אזור הכפר בתיר שבמחוז בית לחם.
הקמת המאחז החדש "נחל חלץ", שעליה הכריז שר האוצר בממשלת ישראל, בצלאל סמוטריץ', בתחילת אוקטובר 2023, היא דוגמה מרכזית להתרחבות זו. המאחז מתוכנן להיבנות בשטח מוגן של ארגון אונסק"ו, דבר שמעמיד בסכנה ישירה את המורשת הפלסטינית ומעורר חשש לפגיעה בעתידם של אתרי תרבות חשובים.
הדוח מדגיש כי ההתנחלות החדשה תהווה חלק מחמש התנחלויות נוספות שאושרו על ידי ממשלת ישראל, במטרה לחבר את ירושלים עם מתחם ההתנחלויות גוש עציון. מהלך זה יביא לבידוד כפר בתיר ואתרים סמוכים משאר אזור בית לחם והגדה המערבית.
השלכות ההכרה באתרי מורשת עולמית
הכפר בתיר, הידוע במדרגות החקלאיות העתיקות ובמערכת השקיה היסטורית, הוכר כאתר מורשת עולמית בשנת 2014 בזכות ייחודו התרבותי והחקלאי. עם זאת, הדוח מדגיש כי תכניות ההתנחלות "נחל חלץ" מפרות את המחויבות הבינלאומית של ישראל להגנה על אתרי מורשת עולמית, בהתאם לאמנות הבינלאומיות שעליהן חתומה המדינה. מאז פרישתה של ישראל מארגון אונסק"ו ב-2006, התחזקה המגמה של פגיעה במורשת התרבותית של האזור.
לדברי הדוח, המאבק בהתפשטות ההתנחלויות אינו מוגבל רק לבעלי הקרקע הפלסטינים, אלא נוגע לכלל האנושות, שכן האתרים שבסכנה נחשבים לחלק מהמורשת העולמית של כולנו.
היקף התפשטות ההתנחלויות מאז תחילת המלחמה בעזה
מאז תחילת המלחמה בעזה ב-7 באוקטובר 2023, ממשלת ישראל אישרה הקמת חמש התנחלויות חדשות בגדה המערבית, כולל "נחל חלץ". בנוסף, נבנו יותר מ-8,000 יחידות דיור בהתנחלויות קיימות על שטח כולל של 24,000 דונם, שהוכרזו כ"אדמות מדינה" על ידי הרשויות הישראליות.
במקביל, אזורים נוספים בגדה המערבית, במיוחד בכפרים שבדרום שכם, הוכרזו כאדמות צבאיות לצורך הרחבת התנחלויות קיימות. אזורים אלו כוללים שטחים סמוכים להתנחלויות כמו "יצהר", הידועה בתושביה האלימים המשתייכים לתנועת "תג מחיר".
הדוח מסכם בתיאור מצב מורכב של הרחבת התנחלויות המלווה בפגיעה במורשת הפלסטינית ובנוף התרבותי של האזור.
