מאת ג'עפר צדקה

בכפרים והעיירות בצפון, מערב ודרום ג'נין, ישנה פעילות מוגברת לקראת עונת מסיק הזיתים, שמתוארת באזורים אלו כ"מצוינת" ואולי אף היסטורית. בפלסטין כולה, העונה מוגדרת כ"טובה מאוד", עם ציפיות לייצור שיעמוד סביב הממוצע השנתי (כ-20,000 טון שמן) או יעלה עליו השנה. עם זאת, גוברת הדאגה מהכיבוש ומהתקפות המתנחלים, שעלולות לגרום לאובדן של כ-15% מהיבול השנתי.

בימים אלו נראית פעילות נמרצת בשעות הבוקר בכפרים ובעיירות. מי שלא הספיק לחרוש את אדמתו בזמנים הנכונים ממהר להסיר עשבים מתחת לעצים לקראת המסיק. ישנם אנשים המחפשים אדמות להשכרה, בעוד אחרים מחפשים רכבים להובלת הזיתים עקב הביקוש הגובר לתחבורה בעונה זו. גם בעלי חנויות מגייסים מזומנים כדי לרכוש את שאריות הזיתים הנופלים מהעצים לאחר המסיק, ולהגדיל את המלאי של מוצרי מזון ועזרים הנחוצים לעונה, המאופיינת בצריכה מוגברת.

בעלי בתי הבד גם הם נערכים במרץ לקראת הפעלת המתקנים. חלקם פרסמו מכרזים לשכירת עובדים, ואחרים מגייסים צוותים כדי לעמוד בביקוש. עבור רבים מדובר בהזדמנות תעסוקה בעונה זו, במיוחד עם שכר שמגיע לכ-150 שקל ליום עבודה, כפול מהממוצע השנתי בפלסטין.

בסיכומו של דבר, מספר הרב של הנהנים, בין אם באופן ישיר או עקיף, הופך את עץ הזית למשאב לאומי יותר מאשר רכוש פרטי.

הערכת העונה בג'נין

מחוז ג'נין אחראי על כ-25% מייצור שמן הזית השנתי בפלסטין, עם ממוצע שנתי של 5,500 טון (בשנת 2019 התפוקה הגיעה לשיא של 8,000 טון). בשל כך, ג'נין היא שמכתיבה את ההערכות לעונה כולה.

לדברי פיאד פיאד, המנהל הכללי של מועצת הזיתים הפלסטינית ואחד המומחים המובילים בתחום, היבול באזורים הצפוניים, המערביים והדרומיים של ג'נין כמעט מלא, בעוד שבמזרח המחוז היבול טוב אך פחות מאשר באזורים האחרים.

גם במחוזות טול כרם וסלפית, ההערכות הן לעונה "מצוינת", בעוד שבמחוז שכם היבול נע בין 40%-50%. ברמאללה ובירה היבול גבוה יותר ונע בין 60% ל-70%. בדרום, הערכות היבול נמוכות יותר – בירושלים, בית לחם וחברון התפוקה צפויה להגיע לשליש מהממוצע השנתי בלבד. בעזה, עקב הרס המטעים והקשיים בשל המלחמה, הציפיות הן לייצור של 10% מהממוצע, אם בכלל.

במספרים, פיאד ציין כי ג'נין תוביל את העונה עם כ-5,500 טון, אחריה טול כרם עם 3,500 טון, ולאחר מכן שכם, רמאללה, סלפית ועזה עם 3,000 טון כל אחת. חברון עם 1,000 טון, בית לחם עם 600 טון, ובירושלים צפוי ייצור של כ-200 טון בלבד. ביריחו כמעט אין כלל ייצור שמן.

בשנת 2019 נרשמה בפלסטין תפוקה שיא של 40,000 טון שמן זית, ואילו בשנת 2022 יוצרו כ-36,000 טון. התחזיות לשנה זו נעות בין 18,000 ל-22,000 טון.

לדברי פיאד, היבול ברוב אזורי ג'נין טוב מהצפוי, וגם בטול כרם ובסלפית הוא נראה מבטיח. עם זאת, היעדר היבול הצפוי מעזה והירידה בשאר המחוזות מביאים להערכה כללית של כ-20,000 טון, סביב הממוצע השנתי.

סגן השר לענייני הכלכלה במשרד החקלאות, טארק אבו לבן, ציין כי המשרד צופה ייצור של כ-81,000 טון פרי זית, שמתוכם 8,700 טון ייועדו לכבישה והשאר יישלחו לבתי הבד לייצור כ-18,000 טון שמן.

גורמים המשפיעים על העונה

השנה נרשמו שתי תופעות יוצאות דופן שמשפיעות על היבול: ראשית, פריחת העצים החלה מוקדם מהרגיל, כבר בסוף פברואר, מה שתרם להגדלת התפוקה. שנית, נמצא כי העצים באדמות שלא נחרשו הניבו יותר פרי לעומת אלו באדמות חרושות. פיאד הסביר כי העשבים באדמות הלא חרושות סיפקו הגנה מפני גלי החום, בעוד שהעצים באדמות החרושות היו חשופים יותר, מה שגרם לירידה בכמות הפרי.

סכנות ואיומים

עץ הזית הפלסטיני ניצב בפני סכנות רבות, בהן תקיפות מתנחלים והגבלות הכיבוש, שמונעים מהחקלאים גישה לאדמותיהם. בשנת 2023, החקלאים לא הצליחו להגיע לכ-60,000 דונם שמעבר לגדר ההפרדה ובקרבת ההתנחלויות, מה שהוביל לאובדן של כ-10% מהיבול.

עם החרפת התקיפות וההגבלות, משרד החקלאות צופה כי השנה לא יוכלו החקלאים לגשת ל-80,000 דונם, מה שעלול לגרום לאובדן של כ-15% מהתפוקה.

עליית מחירים

בשנת 2022, מחירי שמן הזית צנחו והגיעו באזורים מסוימים בג'נין ל-16 שקל לקילוגרם. לעומת זאת, השנה עקב מחסור עולמי המחירים צפויים להישאר גבוהים. פיאד ציין כי המחירים העולמיים עלו בשל ירידה של כ-40% בייצור העולמי, בעיקר במדינות כמו ספרד, איטליה ויוון, שסובלות מבצורת ושינויי אקלים.

ענף מבטיח

לפי נתוני משרד החקלאות, בפלסטין ישנם כ-13.2 מיליון עצי זית, מתוכם 10 מיליון מניבים פרי. מדי שנה נשתלים כ-300,000 שתילים חדשים. עם הצריכה המקומית הנעה סביב 15,000 טון וייצוא של כ-500 טון לירדן ועוד כ-3,000-5,000 טון למדינות המפרץ ולעולם, הענף הפלסטיני בעל פוטנציאל להתרחב.

אתגרים

מעבר לאיומים של הכיבוש והמתנחלים, הענף הפלסטיני מתמודד עם אתגרי ייצור, בתי בד ושיווק. רמת הייצור לדונם בפלסטין נמוכה בהשוואה למדינות אחרות, ומומחים כמו פיאד מייחסים זאת להזדקנות העצים ולחוסר טיפול מתאים.

בתחום בתי הבד, אובדן התפוקה המוערך בכ-11.6% נובע מתפעול לקוי וממכונות מיושנות. בנוסף, סוחרים מייצאים שמן באיכות נמוכה תחת השם "שמן פלסטיני", מה שפוגע במוניטין.

בין השנים 2010 ל-2017, הענף חווה תקופה "זהובה" עקב השקעות וסיוע ממשלתי, אך מאז 2017 התמיכה ירדה, והתפוקה חזרה למתכונת של שנה חזקה ושנה חלשה.