הרשות המוניטרית הפלסטינית מתריעה שוב מפני הסכנות הכלכליות הנובעות מהמשך סירובה של ישראל לקלוט את השקל המצטבר בבנקים הפלסטיניים.

המשבר, שהחל כבר לפני מספר שנים, החריף משמעותית מאז תחילת המתקפה על עזה באוקטובר האחרון. למרות המצב, הרשות המוניטרית לא סיפקה הבהרות בנוגע לסיבות לעיכוב בקבלת השקל על ידי ישראל.

הצטברות השקל משמעה כי כמות המטבע הישראלי בשווקים הפלסטיניים ובבנקים חורגת מיכולת הקליטה שלהם. במצב כזה, על בנק ישראל לקלוט את העודף, בהיותו הגוף האחראי על הנפקת המטבע.

נתוני הרשות המוניטרית הפלסטינית מצביעים על כך שהצטברות השקל במערכת הבנקאית הפלסטינית עולה מדי שנה על 18 מיליארד שקל (כ-5 מיליארד דולר), ובשנים האחרונות אף חצתה את רף 22 מיליארד שקל (כ-6 מיליארד דולר).

לפני תחילת המתקפה על עזה, התקיים תיאום רבעוני בין הרשות המוניטרית הפלסטינית לבנקים הישראליים להעברת העודף הכספי, בממוצע של כ-4 מיליארד שקל בכל רבעון.

הצטברות השקל יוצרת נטל על הבנקים

החרפת המשבר מביאה לכך שהבנקים הפלסטיניים מתקשים לקלוט פיקדונות נוספים בשקל, כאשר הכספות מלאות. חלקם אף נאלצים לאחסן את הכסף בשקיות אשפה עקב מחסור במקום.

במצב זה, השקל הופך ל"מטבע רדום" שאינו ניתן להשקעה דרך הלוואות, ונותר על חשבונות הבנקים עם עלויות אחסון וביטוח נוספות. כל זאת מכביד על הבנקים ומשפיע על תוצאותיהם הכספיות.

במערכת הבנקאית הפלסטינית פועלים כיום 13 בנקים, מתוכם 7 מקומיים ו-6 בינלאומיים, כולל 5 בנקים ירדניים ובנק מצרי אחד.