ישראל עצרה את העברת הכספים המיועדים לרצועת עזה, אותם היא גובה מכספי המיסים, לנורווגיה. זאת, בתגובה להכרה של נורווגיה במדינה פלסטינית עצמאית עם ירושלים כבירתה ולהצהרותיו של שר החוץ הנורווגי, אספן ברת אידי, שגינה את מדיניות ישראל במהלך הלחימה בעזה.

לפי דיווח בעיתון "ידיעות אחרונות", הקבינט המדיני-ביטחוני הישראלי קיבל החלטה לבטל את ההסדר עם נורווגיה, בתגובה להכרה הנורווגית במדינה הפלסטינית ולהצהרה המשפטית שהגישה נורווגיה לבית הדין הפלילי הבינלאומי.

העיתון מציין כי ממשלת ישראל מחפשת מדינה חדשה להעברת הכספים שהיא גובה מהמכסים המיועדים לרצועת עזה. ישראל, הכוח הכובש, מנכה את הכספים המיועדים לעזה בנוסף למענקים למשפחות השהידים והאסירים וניכויים נוספים רבים מהכנסות המסים הפלסטיניים ("כספי המיסים"), באופן לא חוקי ובהפרה של ההסכמים החתומים, דבר שמחמיר את הגירעון בתקציב הפלסטיני.

כספי המיסים הם הכנסות המיסים שישראל גובה על סחורות המיובאות לשטחים הפלסטיניים דרך המעברים שהיא שולטת בהם באופן מלא, ומהווים כ-65% מסך ההכנסות הציבוריות. במשך השנים, השתמשה ישראל בכספי המיסים ככלי לחץ על הפלסטינים, ולעיתים קרובות עיכבה את העברת הכספים או ניכתה מהם סכומים שונים.

מוחמד אבו רב, מנהל מרכז הקשר הממשלתי, הגיב להחלטה הישראלית ואישר כי המאמץ מול השותפים הבינלאומיים נמשך ללחוץ על ישראל לשחרר את כספי המיסים המוחזקים ולהעבירם במלואם ללא תנאים.

אבו רב אמר כי "המשלוח האחרון שהעבירה ישראל לקרן הנורווגית היה במרץ האחרון". הוא הוסיף שהסכום שהועבר לנורווגיה נע בין 235 ל-275 מיליון ש"ח בחודש, וסך כל הכספים שהופקדו בנורווגיה הגיע לכ-420 מיליון דולר.

מאז אוקטובר 2023, החלה ישראל לנכות מהכספים המיועדים לעזה שמיועדים למשכורות לעובדים במגזרים כמו בריאות וחינוך, והוסכם שהכספים המוחזקים יופקדו בנורווגיה. ההסדר נמשך מספר חודשים עד שישראל הפסיקה את ההעברות בטענה שהדבר נעשה בעקבות הכרת נורווגיה במדינה פלסטינית.