הארגונים מגדירים את התקופה מאז אוקטובר 2023 כקטלנית ביותר בתולדות תנועת האסירים, וקוראים לשחרורם ולחקירה בינלאומית עצמאית של ההפרות במתקני הכליאה
רמאללה, 10 באוקטובר 2026, וואפא – ארגוני האסירים הפלסטינים קראו היום לבטל את חוק עונש המוות לאסירים, לשחרר לאלתר וללא תנאי את כל האסירים והאסירות הפלסטינים ולפתוח בחקירות בינלאומיות עצמאיות של עינויים, הזנחה רפואית והרג בבתי הכלא ובמתקני המעצר של הכיבוש הישראלי.
בהודעה לרגל היום הבינלאומי נגד עונש המוות מסרו הארגונים כי החוק מכשיר את חיסול האסירים ומעניק עיגון משפטי ופוליטי למדיניות שכבר מיושמת במתקני הכליאה. לדבריהם, מאז תחילת פשע רצח העם הפכו בתי הכלא ומתקני המעצר לזירות של עינויים גופניים ונפשיים, הרעבה, מניעת טיפול רפואי וניתוק מהעולם החיצון.
״עונש המוות אינו עוד בגדר הוראות חוק או הצעות חוק שהדיון בהן נדחה״, מסרו הארגונים. לפי ההודעה, הוא מיושם בפועל באמצעות המתה איטית, חיסול ישיר ועקיף והוצאות להורג ללא משפט.
הארגונים דיווחו כי לפחות 92 אסירים ועצורים ששמותיהם ידועים מתו מאז אוקטובר 2023, והגדירו תקופה זו כקטלנית ביותר בתולדות תנועת האסירים הפלסטינים. לכך מצטרפים, לדבריהם, עצורים רבים מרצועת עזה שהוצאו להורג בשטח או מתו בעינויים בבתי הכלא ובמחנות המעצר, וזהותם טרם נחשפה.
שני מסלולי ענישה
הארגונים ציינו כי עונש המוות נשען בחלקו על הוראות שמקורן בחקיקת המנדט הבריטי, וכי במשך עשרות שנים הוגבל יישומו בשל סייגים משפטיים ושיקולים פוליטיים. לדבריהם, החוק החדש מסיר מגבלות ומעגן מסלולי ענישה המכוונים נגד פלסטינים.
לפי ההודעה, ב־30 במרץ 2026 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית חוק המטיל עונש מוות על פלסטינים שגרמו במכוון למותם של ישראלים. החוק מאפשר להטיל את העונש ברוב רגיל של השופטים, במקום בהסכמה פה אחד שנדרשה קודם לכן מכוח הצווים הצבאיים החלים בשטחים הכבושים.
המסלול הצבאי חל על פלסטינים בשטחים שנכבשו ב־1967, תוך החרגת המתנחלים. לפי הארגונים, הוא הופך את עונש המוות לכמעט חובה ומצמצם את האפשרות להמירו במאסר עולם או להעניק חנינה, למעט במקרים חריגים שעילותיהם לא הוגדרו בבירור.
המסלול האזרחי חל, לפי ההודעה, על פלסטינים בעלי אזרחות ישראלית, תוך החרגת ישראלים אחרים. הוא קובע כי במקרי רצח מתוך כוונה ״לשלול את קיומה של מדינת ישראל״, על בית המשפט להטיל עונש מוות או מאסר עולם.
לפי הארגונים, ההוצאה להורג תיעשה בתלייה בידי סוהרים שיעברו הכשרה ייעודית, יקבלו חסינות מפני העמדה לדין וזהותם תישאר חסויה. חשיפת מידע עליהם תיחשב עבירה פלילית.
ההודעה מציינת כי גזר הדין יבוצע בתוך 90 יום ממועד נתינתו. ראש הממשלה יוכל לבקש דחייה בנסיבות מיוחדות, לתקופה שלא תעלה על 180 יום. לאחר גזר הדין יופרד הנידון למוות משאר האסירים. משפחתו לא תורשה להיות נוכחת בהוצאה להורג, בעוד משפחת הקורבן תוכל להשתתף בדיוני המשפט ולהיות נוכחת בביצוע גזר הדין.
באשר לעצורים מרצועת עזה, מסרו הארגונים כי ב־11 במאי 2026 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית חוק נפרד להעמדתם לדין של מי שהרשויות מכנות ״אסירי הנוח'בה״. לפי ההודעה, כתבי האישום יועברו לבית דין צבאי מיוחד, שידון בעבירות מכוח החוקים הנוגעים לעניין, ובהן עבירת השמדת עם.
דרישה לצעדים בינלאומיים
הארגונים הדגישו כי השימוש בעונש המוות נגד פלסטינים, לצד המשך העינויים, ההזנחה הרפואית וההרג במעצר, מחייב צעדים משפטיים ופוליטיים בינלאומיים מעבר לגינויים. הם קראו להגן על חיי האסירים, לחשוף את גורל העצורים ולהעמיד לדין את האחראים להפרות.
בהודעה נדרשו מדינות, ממשלות, פרלמנטים ואיגודים בינלאומיים לבחון מחדש את קשריהם עם מוסדות החקיקה והמשפט המעורבים בקידום מדיניות הפוגעת בזכות לחיים. הדרישה כוללת בחינה של שיתוף הפעולה, הייצוג והחברות במסגרות פרלמנטריות ובאיגודים בינלאומיים, בהתאם לחובות למנוע פשעים חמורים ולהגן על זכויות האדם.
הארגונים הזהירו כי השלכות הפשעים והחסינות מעונש חורגות מגבולות פלסטין. לדבריהם, פטור מאחריות להפרות חמורות מחליש את המשפט הבינלאומי ומערער כללים שעוגנו לאורך עשרות שנים.
הם שבו ודרשו לשחרר לאלתר וללא תנאי את כל האסירים והאסירות הפלסטינים, ולשים קץ למערכת בתי המשפט הצבאיים, שלדבריהם שוללת מהעצורים את הזכות להליך הוגן. עוד קראו לבחון מחדש את מערכת המעצר ואת החוקים והצווים הצבאיים החלים על פלסטינים בשטחים הכבושים.
הארגונים דרשו חקירות עצמאיות, שקופות ובלתי מוטות של כל מקרי העינויים, ההתעללות, ההזנחה הרפואית והמוות במתקני הכליאה. הם קראו לאפשר לוועד הבינלאומי של הצלב האדום לבקר את כלל האסירים והעצורים ללא הגבלות, ולהבטיח קשר סדיר עם משפחותיהם ועורכי דינם.
עוד דרשו לחשוף את גורל העצורים מרצועת עזה שמקום כליאתם ומצבם אינם ידועים, ולתעד באופן רשמי ושקוף כל מעצר, מוות ושחרור.
הארגונים קראו לשיתוף פעולה מלא עם בית הדין הפלילי הבינלאומי ולתמיכה בחקירות הפשעים נגד פלסטינים, לרבות אסירים ועצורים. הם דרשו מהמדינות הנוגעות בדבר לבצע צווי מעצר ולהעמיד לדין את האחראים, ולא לאפשר לחסינות פוליטית או דיפלומטית למנוע הליכים כאשר קיימת עילה משפטית לנקיטתם.
