עזה, 6 באוקטובר 2026, וואפא – חוסיין נט'יר א־סנוואר
שלוש שנות מלחמה ומתקפה הותירו את מערכת הבריאות ברצועת עזה במאבק יומיומי לשרוד: בתי חולים הרוסים או פועלים חלקית, מחסור חמור בתרופות ובציוד רפואי, ירידה ניכרת במספר הרופאים ואנשי הצוות הרפואי ומכשירי אבחון שרובם הושבתו. אלפי חולים ממתינים לפינוי כדי להמשיך את הטיפול מחוץ לרצועה.
בעוד פציעות המלחמה ממשיכות לחייב טיפול ממושך ומורכב, חולי סרטן, אי־ספיקת כליות, מחלות לב ומחלות כרוניות מתקשים יותר ויותר לקבל טיפול, בשל השירותים הרפואיים המצומצמים והפגיעה בתשתיות הבריאות.
חולים מתמודדים עם כאב ומחסור בטיפול
עבור עבדאללה אבו סביח, המלחמה לא הסתיימה עם הפסקת ההפגזות. פגיעה בחוט השדרה גרמה לו לשיתוק מלא ושללה ממנו את היכולת לנוע ולטפל בעצמו. הוא סובל גם מפצעי לחץ קשים, מדלדול שרירים ומכאבים מתמשכים.
אבו סביח אומר לוואפא כי הוא זקוק לניתוחים מורכבים בחוט השדרה ובגפיים. הוא מבקש להקל על פינויו לטיפול בחו"ל, לאחר שבתי החולים והרופאים בעזה מיצו את אפשרויות הטיפול בו.
מוחמד אל־אסטל, הסובל מאי־ספיקת כליות, עובר דיאליזה שלוש פעמים בשבוע. לדבריו, המחסור בתרופות ובציוד הנדרש לדיאליזה, לצד הקושי להגיע לבית החולים ועלויות הנסיעה הגבוהות, מכבידים עוד יותר על הטיפול.
עומר עבדאללה, הסובל מסוכרת ומיתר לחץ דם, עובר בין מרכזים רפואיים בחיפוש אחר תרופות, משום שאף מרכז אינו מספק את מלוא הטיפול הנחוץ לו. הוא מזהיר כי הפסקת נטילת התרופות מערערת את מצבו הרפואי ועלולה לגרום לסיבוכים חמורים.
גם חולי לב מתקשים לקבל בדיקות וטיפול. יוסף אבו ערפה אומר כי ההמתנה לבדיקות כגון אקו לב וטומוגרפיה ממוחשבת עשויה להימשך שבועות, בשל המחסור במכשירים והעומס הרב.
פאטמה אבו יוסף, חולת סרטן, אומרת כי המחסור בתרופות כימותרפיות, במשככי כאבים ובתרופות לטיפול תומך מחריף את סבלה, בשעה שחולי סרטן זקוקים לטיפול סדיר בידי צוותים מומחים.
בתי החולים ויכולת הטיפול נשחקים
מנהל בית החולים א־תחריר במתחם הרפואי נאסר, ד"ר אחמד אל־פרא, אומר לוואפא כי המדדים הנוכחיים מצביעים על שחיקה חמורה ביכולתה של מערכת הבריאות לספק שירותים.
לדבריו, רק 22 בתי חולים פועלים ברצועה, לעומת 38 לפני המלחמה. חמישה מהם ממשלתיים ו־17 מופעלים בידי גופים לא ממשלתיים, וכולם פועלים ביכולת מוגבלת. מספר מיטות האשפוז ירד לכ־2,637, לעומת כ־3,950 לפני המלחמה, ללא מיטות בתי החולים השדה.
אל־פרא מוסיף כי 62% ממכשירי הדימות הרפואי הושבתו. ברצועה לא נותר אף מכשיר תהודה מגנטית פעיל מתוך תשעה, ואף מכשיר אנדוסקופיה בווידאו פעיל מתוך שמונה. גם ארבעת המכשירים לריסוק אבנים הושבתו, ויש מחסור חמור במכשירי טומוגרפיה ממוחשבת.
גם מספר אנשי הצוות הרפואי הצטמצם. לפי אל־פרא, הרצועה איבדה כ־19.2% מעובדי מערכת הבריאות, ומספר הרופאים ירד ב־34.6%, כך שנותרו בה כ־1,363 רופאים בלבד.
הוא מציין כי כמה תחומי התמחות נמצאים על סף קריסה, לאחר ש־296 רופאים עזבו את הרצועה. מספר ההמטולוגים ירד מחמישה לשניים, מספר מנתחי הלב מארבעה לשניים, מספר רופאי הטיפול הנמרץ מארבעה לשניים ומספר הרופאים בתחום הגינקולוגיה והמיילדות מ־70 ל־29.
מחסור בתרופות והמתנה לפינוי
אל־פרא אומר כי מלאי התרופות אזל לחלוטין עבור 44% מהתרופות החיוניות מצילות החיים. שיעור המחסור בציוד ובחומרים רפואיים עומד על 44%, ושיעור המחסור הממוצע בתרופות על 48%. בין היתר קיים מחסור חמור בחומרי הרדמה, באינסולין, בתמיסות לעירוי ובתרופות כימותרפיות.
לדבריו, ניתוחי לב פתוח, השתלות איברים וטיפולי הקרנות אינם מתבצעים, ובתחומי ניתוחי העיניים והצנתורים קיים מחסור ניכר בציוד ובחומרים הנדרשים.
הפינוי הרפואי נותר אחד הצרכים הדחופים ביותר. אל־פרא מציין כי 2,027 חולים מתו בזמן שהמתינו לאישור יציאה, וכי כ־21 אלף חולים עדיין זקוקים לפינוי להמשך טיפול בחו"ל. בהם 5,803 ילדים וכ־2,800 חולי סרטן.
הוא מדגיש כי במחוזות צפון הרצועה ורפיח אין טיפול רפואי מספק, וכי מערכת הבריאות תלויה במידה מכרעת בשמונה בתי חולים שדה שמפעילים גופים בינלאומיים.
סרטן: אבחון וטיפול תחת מצור
עם תחילת חודש המודעות לסרטן השד, מנהל מרכז עזה לסרטן, ד"ר מוחמד אבו נדא, אומר לוואפא כי חולי הסרטן מתמודדים עם מחסור חמור במכשירי אבחון, בתרופות, בציוד ובטיפולים חיוניים.
הוא מציין כי זמינות המכשירים לגילוי מוקדם מוגבלת, וכי קיים מחסור במכשירי ממוגרפיה ובציוד ובחומרים למעבדות. לכך מצטרף מחסור בתרופות כימותרפיות, בטיפולים הורמונליים וממוקדים ובמשככי כאבים, לצד הקושי לצאת מהרצועה לצורך טיפולי הקרנות וניתוחים מיוחדים.
לפי אבו נדא, לפני המלחמה תועדו בעזה כ־360 מקרי סרטן בשנה, לעומת כ־250 מקרים ב־2024 וכ־260 ב־2025. הוא מדגיש כי הנתונים אינם משקפים בהכרח את מספרם האמיתי של המקרים החדשים, בשל הפגיעה בשירותי האבחון, העקירה מבתים וחוסר היציבות.
מחלות כרוניות, אימהות וילדים
המשבר אינו מוגבל לפצועי המלחמה. גם חולים במחלות כרוניות, ילדים ונשים הרות מתמודדים עם סיכונים גוברים.
אל־פרא מציין כי כ־30% מהנשים ההרות נמצאות במצב של סיכון, וכי 40% מהניתוחים הקיסריים מתבצעים כהתערבויות דחופות. מספר האינקובטורים לפגים ירד מ־162 ל־122, בעוד הצרכים הולכים וגדלים.
לפי נתוניו, ברצועה יש כ־84 אלף חולי סוכרת, ובהם 2,432 התלויים באינסולין. גם מספר הסובלים מיתר לחץ דם עלה.
במקביל גברו הסיכונים לתת־תזונה ולמחלות מידבקות בשל הצפיפות וההידרדרות בשירותי המים והתברואה. מספר הילדים המתאשפזים בשל תת־תזונה המלווה בסיבוכים עלה אף הוא.
הסהר האדום: עומס רפואי והומניטרי מתמשך
דובר הסהר האדום הפלסטיני, ראאד א־נמס, אומר לוואפא כי מערכת הבריאות ממשיכה להתמודד עם אתגרים גדולים לאחר שלוש שנות מלחמה, בשל הנזק למוסדות הרפואיים, המחסור בתרופות ובציוד והצרכים הגוברים של התושבים.
הוא מזהיר מהחמרת המצב לקראת החורף, בייחוד בקרב העקורים החיים בתנאים קשים. לדבריו, צוותי הסהר האדום ממשיכים לספק שירותי אמבולנסים, רפואת חירום, טיפול רפואי וסיוע הומניטרי בהתאם לאמצעים העומדים לרשותם.
ארגון הבריאות העולמי: אף בית חולים אינו פועל במלוא יכולתו
ארגון הבריאות העולמי מסר כי ברצועת עזה קיים מחסור חמור בתרופות ובציוד רפואי, וכי אף בית חולים אינו פועל במלוא יכולתו. כמה מבתי החולים פועלים באופן חלקי בלבד.
הארגון ציין כי המלחמה הותירה פצועים רבים במצב קשה, ובהם נפגעים שעברו קטיעות וסובלים מפגיעות בגפיים ובמערכת העצבים. פציעות אלה מחייבות ניתוחים בידי מומחים ושיקום ממושך, בשעה שיכולתה של הרצועה לספק תותבות ושירותי שיקום מוגבלת מאוד.
לפי הארגון, מאז אוקטובר 2023 פונו כ־12,400 חולים ופצועים לטיפול מחוץ לרצועה, אך עשרות אלפים עדיין זקוקים לטיפול מומחים שאינו זמין בעזה.
חולי אי־ספיקת כליות בסיכון מתמשך
חולי אי־ספיקת כליות נמנים עם הקבוצות הפגיעות ביותר. כ־700 חולים זקוקים לדיאליזה שלוש פעמים בשבוע, בעוד המחסור בחלק מהציוד והחומרים צמצם את יכולתם של כמה ממרכזי הדיאליזה לספק את השירות.
המחסור בתרופות, בציוד, בצוותים, באנרגיה ובחלקי חילוף פגע גם בשירותי הטיפול בסרטן ובמחלות כרוניות, בבריאות האם, הילד והיילוד, וכן בשירותי הלב, הכליות, המחלות המידבקות, האמבולנסים ורפואת החירום.
הצלת המערכת מתחילה בפתיחת המעברים
לנוכח המצב, אל־פרא קורא לפתוח את המעברים ולהבטיח הזרמה ללא תנאים של תרופות וציוד רפואי, להסיר את המגבלות על פינוי רפואי ולאפשר כניסת משלחות רפואיות של מומחים וצוותים בינלאומיים, כדי לפצות על המחסור החמור בכוח אדם.
הוא מדגיש גם את הצורך לשקם את בתי החולים שנהרסו, להשיב את יכולת האשפוז ולהבטיח הכנסת דלק וחלקי חילוף הדרושים להפעלת המכשירים והמוסדות הרפואיים.
לאחר שלוש שנות מלחמה, מערכת הבריאות בעזה ניצבת בפני סכנה לאובדן יכולתה למלא את תפקידיה הבסיסיים. במקביל גדל מספר החולים שאינם יכולים להמתין: פצוע הזקוק לניתוח, חולה סרטן הממתין למנת הטיפול שלו, חולה כליות החושש מהפסקת הדיאליזה, תינוק הזקוק לאינקובטור וחולה הממתין לאישור שעלול להגיע מאוחר מדי.
