כ־28% מכלל האסירים הפלסטינים שמתו מאז 1967 מתו בשלוש השנים האחרונות

רמאללה, 6 באוקטובר 2026, וואפא – ארגוני האסירים מסרו היום (שלישי), במסיבת עיתונאים ובמשמרת תמיכה באסירים שנערכו בעיר אל־בירה, כי 92 אסירים שזהותם ידועה מתו בתוך שלוש שנים. לדבריהם, ההעלמה הכפויה מסתירה את גורלם של עשרות עצורים מרצועת עזה שמתו במעצר.

הארגונים ציינו כי כ־28% מכלל האסירים הפלסטינים שמתו מאז 1967 מתו בשלוש השנים האחרונות.

לפי נתוני הארגונים, נכון לתחילת אוקטובר מוחזקים בבתי הכלא של הכיבוש כ־9,300 אסירים ועצורים. בהם 118 אסירים שנידונו למאסר עולם, 91 אסירות, 350 ילדים, 3,101 עצורים מינהליים ו־1,419 עצורים שהכיבוש מסווג כ״לוחמים בלתי חוקיים״, ובהם עצורים מסוריה ומלבנון.

הארגונים מסרו כי מאז תחילת רצח העם תועדו 26 אלף מקרי מעצר בגדה המערבית ואלפים ברצועת עזה. לדבריהם, 49% מהאסירים והעצורים בבתי הכלא של הכיבוש מוחזקים ללא כתבי אישום או משפט.

מאז תחילת רצח העם הסלים הכיבוש הישראלי את מדיניות המעצר והרדיפה והפך אותה לכלי לנקמה קולקטיבית, להכנעה ולפגיעה בקבוצות שונות בחברה הפלסטינית.

לפי הנתונים הזמינים, תועדו יותר מ־26 אלף מקרי מעצר בגדה המערבית, לרבות ירושלים הכבושה. מספר מקרי המעצר ברצועת עזה מוערך באלפים, אולם התיעוד נתקל בקשיים ניכרים בשל המשך הפעולות הצבאיות, היעדר מידע וההעלמה הכפויה.

המעצרים כללו נשים, ילדים, קשישים, חולים, עיתונאים ועובדים בתחום זכויות האדם. יותר מ־800 נשים נעצרו מאז תחילת רצח העם, ובגדה המערבית תועדו יותר מ־2,000 מקרי מעצר של ילדים.

השלכות המעצר חורגות מההחזקה במעצר עצמה וכוללות פשיטות, חיפושים, השחתת רכוש, איומים והתעללות, לצד פגיעה נפשית, חברתית וכלכלית בעצורים ובבני משפחותיהם. לפי ארגוני זכויות האדם, השלכות אלה הופכות את המעצר לכלי מתמשך להפעלת לחץ ולהכנעה קולקטיבית.

הדוברים קראו להגביר את הלחץ הבינלאומי על הכיבוש להפסיק את השימוש בעונש המוות ולבטלו, ולהבטיח שמערכת המשפט הצבאית או האזרחית לא תשמש כלי להטלתו על בסיס מפלה.

הם הדגישו כי ההגנה על חייהם של האסירים והעצורים הפלסטינים היא אחריות בינלאומית, ואין להתייחס אליה כאל עניין פנימי או להותירה כפופה למדיניות נקמה.