מחנה אל־מע׳אזי, 5 באוקטובר 2026, וואפא – סאמי אבו סאלם
בכל בוקר יוצא חמזה נג׳ם, בן 37, מביתו במחנה אל־מע׳אזי שבמרכז רצועת עזה ומתבונן בשרידי מכוניתו. היא הייתה מקור פרנסת המשפחה, עד שעלתה באש בעת שניסה להימלט מהמחנה עם אביו, בנו התינוק ושני ילדיה של אחותו. ארבעתם נהרגו.
״בכל פעם שאני מסתכל על המכונית, אני נזכר באבא ובילדים שנשרפו מול עיניי. אני לא יכול לשכוח את חוסר האונים שהרגשתי״, הוא אומר לכתב וואפא.
ב־6 בינואר 2024 תקפו כוחות הכיבוש את המחנה בהפגזות, בתקיפות אוויריות ובירי. כשמשפחת נג׳ם ניסתה להימלט, היציאה מהדלת הקדמית נראתה מסוכנת מדי. חמזה ואחיו עלי פרצו פתח בחומה שמאחורי הבית, סייעו לנשים לעבור ונשאו החוצה את אביהם, שלא היה מסוגל ללכת.
חמזה הביא את המכונית מרחוב סמוך והעמיס עליה מזון, חלב וחיתולים, בגדים, בלון גז ומצעים. אביו עימאד, בן 62, ישב לצדו. את בנו היחיד, עימאד א־דין, בן שישה חודשים, החזיק בחיקו. במושב האחורי ישבו מינה טארק אל־ע׳פיר, בת שש, ואחיה זין, בן ארבע. עלי ליווה את יתר בני המשפחה, והם תכננו להיפגש בדיר אל־בלח.
לאחר נסיעה של מטרים ספורים נפתחה אש לעבר המכונית. ״הרגשתי את הכדורים חודרים פנימה. מינה נפגעה, אבל לא יכולתי לעצור כדי לטפל בה. ניסיתי להמשיך עוד כ־40 מטרים ולהגיע למקום שאפשר להסתתר בו״, מספר חמזה.
לפני שהספיק להגיע למחסה, המכונית עלתה באש. ״הלהבות הגיעו לאבא ולילדים, ואז אליי ולבן שלי, שצרח בחיקי״. הוא פתח את הדלת ונכווה בידו הימנית. כשניסה להיחלץ עם התינוק, הילד נפל לקרקע וחמזה נחבט בראשו ואיבד את שיווי המשקל. אביו ושני ילדיה של אחותו נותרו בתוך המכונית.
״הם נשרפו מול העיניים שלי, ולא יכולתי לעשות דבר״, הוא אומר.
צעקתו החזירה את בני המשפחה למקום. אשתו רצה לעברם בניסיון להציל את בנם, אך נפגעה מירי כוחות הכיבוש ונפלה מדממת. שכנים ניסו להתקרב למכונית, אבל האש מנעה זאת ולא היו מים לכיבויה. טנק שנראה מהמקום המשיך לירות.
השכנים נשאו את אשתו על דלת עץ דרך הסמטאות. חמזה הגיע לבית החולים חללי אל־אקצא בדיר אל־בלח, ושם נודע לו שבנו מת. אביו ואחייניו נשארו במכונית השרופה.
רק כעבור כשבועיים, לאחר נסיגת כוחות הכיבוש, הצליחה המשפחה לשוב למקום. בני המשפחה מצאו שברי עצמות, אספו אותם בשקית וקברו אותם בקברו של התינוק.
״היום הזה חוזר אליי כמו סיוט. עד היום אני לא יודע איך נשארתי בחיים״, אומר חמזה.
לפי הנתונים האחרונים שמסרו מקורות רפואיים, מאז תחילת המתקפה על עזה ב־7 באוקטובר 2023 נהרגו יותר מ־74 אלף פלסטינים, ובהם יותר מ־20 אלף ילדים, ונפצעו יותר מ־175 אלף.
לצד אובדן בני משפחתו, איבד חמזה גם את מקור פרנסתו. הוא עבד כנהג ופרנס כעשרה בני משפחה, ובהם הוריו ואחיותיו. ״המכונית הייתה מקור ההכנסה היחיד שלנו. אין לי אפשרות לקנות אחרת. החסכונות שלי וכל מה שהיה לי נשרפו בתוכה״, הוא אומר.
המלחמה, המצור והרס העסקים והתשתיות הותירו עשרות אלפי תושבים ברצועה ללא עבודה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית שפורסמו במאי, כ־74% ממי שעבדו לפני המלחמה הפכו למובטלים או יצאו ממעגל העבודה. שיעור האבטלה הגיע לכ־68%, ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד מ־40% לכ־25%.
חמזה מנסה לשקם את חייו, אך שרידי המכונית עדיין ניצבים מול ביתו. בכל פעם שהוא עובר לידם, הוא חוזר לרגע שבו איבד את אביו, את בנו ואת אחייניו.
