רמאללה, 5 בינואר 2026, וואפא – מועדון האסיר הפלסטיני מסר כי רשויות הכיבוש ממשיכות להרחיב את השימוש במה שהן מכנות ״הסתה״. לדברי המועדון, מטענה המשמשת בחלק ממקרי המעצר, היא הופכת לכלי של שליטה, מעקב ורדיפה נגד יחידים, מוסדות ומרחבים שבהם מתעצבת התודעה הפלסטינית, במיוחד בכל הנוגע לאסירים, להרוגים, לסמלים הלאומיים ולזיכרון הקולקטיבי.

בהודעה שפרסם היום, יום שני, הצביע המועדון על מעצרה לאחרונה של מנהלת בית ספר באל־עיזרייה. לאחר מעצרה צולם סרטון שבו הוצגו כרזות בבית הספר ותכנים הנלמדים בו כחלק ממה שרשויות הכיבוש הגדירו ״הסתה״ ו״חינוך לטרור״. לדברי המועדון, המקרה משקף מגמה של רדיפת מערכת החינוך עצמה, באמצעות הפיכת העיסוק בסוגיה הפלסטינית בבית הספר, בחומרי הלימוד, בסמלים ובביטוי של סוגיות לאומיות, לעילה להפללה ולמעצר.

המועדון הדגיש כי הסכנה אינה מסתכמת במעצר בעקבות פרסום או הבעת עמדה. הרחבת ההגדרה של ״הסתה״ מטשטשת את גבולות הביטוי המותר והאסור לפלסטינים, ומאפשרת לשנותם בהתאם לקביעות של רשויות הכיבוש. כך הופכת ההאשמה לכלי ליצירת מציאות מתמשכת של פיקוח ופחד. השפעתה חורגת מהאדם שנעצר ומגיעה לסביבתו החברתית, תוך דחיקת יחידים ומוסדות לצנזר את דבריהם, את פעילותם ואת התכנים שהם מעבירים לדורות הבאים.

לדברי המועדון, מאז תחילת רצח העם חלה עלייה במעצרים בטענה ל״הסתה״. בין העצורים היו תושבים, אסירים משוחררים, סטודנטים, נשים וילדים, ובהם אנשים שנעצרו בשל פרסומים, ביטויים ועמדות הקשורים לאירועים המתרחשים. למבצעי המעצרים נלוו איומים ישירים, ובהם אזהרות מפני מעצר בעקבות כל ביטוי או התנהגות שרשויות הכיבוש עשויות להגדיר כ״הסתה״. הדבר הרחיב את מעגל הפחד והפיקוח והפך הבעת עמדה פוליטית או לאומית לעילה לרדיפה.

המועדון ציין כי שימוש זה במושג ״הסתה״ מכוון מעבר ליחידים, אל המרחבים שבהם נוצרת התודעה הפלסטינית, נשמר הזיכרון ומועבר בין הדורות. בתי ספר, אוניברסיטאות, מוסדות תרבות ותקשורת והמרחב הציבורי הופכים למטרות, בשל יכולתם לשמר את נוכחות הסוגיות הלאומיות בתודעה הקולקטיבית.

בהקשר זה התייחס המועדון להריסת האנדרטה לזכר ההרוגים באוניברסיטת בירזית היום. לדבריו, הפגיעה בסמלים אלה, לצד הרדיפה בטענה ל״הסתה״, היא חלק מניסיון לפגוע בנוכחות הזיכרון הפלסטיני וסמליו ולהגביל את המרחבים שבהם נשמר הנרטיב הלאומי ומקבל ביטוי.

המועדון הדגיש כי הפגיעה בתודעה אינה מתבצעת באמצעות מעצרים בלבד, אלא באמצעות מערך של רדיפה, איומים, חקירות, תקיפות, ענישה וקנסות, היוצר סביבה של פיקוח מתמשך. במסגרת זו, ״הסתה״ אינה רק האשמה המצדיקה פעולה ביטחונית, אלא כלי לשליטה במרחב הציבורי ולקביעה מה רשאי פלסטיני לומר, ללמד, לפרסם או לזכור. בכך מבקשות רשויות הכיבוש להשפיע על התעצבות התודעה הלאומית, במיוחד בקרב הדורות הצעירים.

המועדון קרא לבחון את השימוש השיטתי במושג ״הסתה״ כחלק ממדיניות המכוונת נגד הפרט הפלסטיני, מוסדותיו, החברה שלו וזיכרונו, והופכת את הביטוי של סוגיות לאומיות לעילה לרדיפה. לדבריו, ההתנגדות למדיניות זו מחייבת לא רק התנגדות למעצרים הנובעים ממנה, אלא גם למערך הפיקוח וההפללה שמבקשות רשויות הכיבוש לכפות על החברה הפלסטינית, ולהפיכת התודעה, הזיכרון והביטוי של הזכויות הלאומיות למעשים שניתן להעניש עליהם.