רמאללה, 24 בספטמבר 2026, וואפא – נשיא מדינת פלסטין מחמוד עבאס אמר היום (חמישי) בנאום מוקלט בפני המושב ה־81 של העצרת הכללית של האו"ם כי הפלסטינים לא יעזבו את מולדתם, לא יסכימו לעקירה ולא יאפשרו לאחרים לקבוע את עתידם. הוא חזר על מחויבותו לפתרון מדיני המבוסס על המשפט הבינלאומי ועל הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל.

"לא נמשיך להמתין ולא נקבל את מה שממשלות מדינת הכיבוש הישראלית מחליטות עבורנו", אמר הנשיא. "ביטחון בר־קיימא אינו יכול להתבסס על כיבושו של עם אחר ושלילת זכויותיו הלגיטימיות".

הנשיא עבאס אמר כי הפרויקט הלאומי הפלסטיני מבוסס על מניעת עקירת הפלסטינים, שמירה על אחדות השטח הפלסטיני, חידוש דמוקרטי של המוסדות ומימוש הזכות להגדרה עצמית, עד להקמת מדינה פלסטינית ריבונית שבירתה מזרח ירושלים ולהשבת הפליטים בהתאם להחלטה 194 של האו"ם.

לדבריו, הפלסטינים אינם מעוניינים בתהליך נוסף שינהל את הסכסוך בזמן שהמציאות בשטח ממשיכה להשתנות. "אנחנו רוצים תהליך שיסיים את הכיבוש, יבטיח לפלסטינים חירות והגדרה עצמית, ולישראלים ולמדינות האזור ביטחון ושלום", אמר.

הנשיא עבאס הציג את חזונו כמדינה פלסטינית לצד ישראל וכהסדר שיפתח, לדבריו, את הדרך לשלום אזורי, שיתוף פעולה ושגשוג.

הוא אמר כי הפלסטינים ניצבים בפני "אחת התקופות המסוכנות בתולדותיהם", וכי הסכנה אינה מסתכמת עוד בפגיעה בפתרון שתי המדינות אלא מאיימת, לדבריו, על עצם נוכחותם של הפלסטינים בארצם.

הנשיא עבאס טען כי המתרחש ברצועת עזה ובגדה המערבית, לרבות מזרח ירושלים, אינו שורה של אירועים נפרדים אלא חלק מ"תוכנית קולוניאלית" שנועדה להפוך את חיי הפלסטינים לקשים יותר ולדחוף אותם לעקירה כפויה.

בפנייה למנהיגי העולם אמר: "אל תאפשרו נכבה ומעשי טבח נוספים כפי שאירעו ב־1948". הוא שאל כמה זמן עוד ימתין העולם לפני שיפעל להגנת הפלסטינים, לסיום הכיבוש וליישום פתרון שתי המדינות.

הנשיא עבאס קרא להאיץ את יישום השלב השני בתוכניתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ואמר כי תקופת המעבר אינה יכולה להפוך להסדר קבוע ללא אופק מדיני ולוח זמנים מוגדר. לדבריו, עליה להוביל לאיחוד מחדש של רצועת עזה והגדה המערבית, לרבות מזרח ירושלים, תחת מוסדות מדינת פלסטין ולפי העיקרון של "מדינה אחת, ממשלה אחת, חוק אחד ונשק לגיטימי אחד".

הנשיא עבאס ציין כי התקופה שנקבעה למסגרת המעבר אמורה להסתיים בסוף 2027, וקרא שלא לעכב את יישום השלבים הבאים. סוגיית המסגרת הזמנית בעזה והקשר שלה להחלטה 2803 של מועצת הביטחון עמדה בשנה האחרונה גם במרכז הדיון הפלסטיני על היום שאחרי המלחמה. (Independent Arabia)

הוא שב והזהיר מפני תוכנית E1 וקרא למועצת הביטחון לפעול ליישום החלטה 2334, הקוראת להפסקת פעילות ההתנחלות בשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות מזרח ירושלים.

הנשיא עבאס הזהיר גם מהמשך הפגיעה במקומות הקדושים למוסלמים ולנוצרים, ובהם מסגד אל־אקצא, כנסיית הקבר והמערה בחברון, ואמר כי יש לעצור את המעשים הללו לפני שהעימות יקבל אופי דתי רחב יותר.

הוא קרא להמשיך לתמוך באונר"א וטען כי צעדים ישראליים נגד מוסדות האו"ם פוגעים ביכולתה של הסוכנות להעניק שירותי חינוך, בריאות והכשרה מקצועית לפליטים פלסטינים.

הנשיא עבאס דרש מישראל לשחרר לאלתר את כספי המסים הפלסטיניים המוחזקים בידיה. לדבריו, מדובר ביותר משישה מיליארד דולר. הוא קרא גם להסיר את המגבלות הכלכליות והפיננסיות על הרשות הפלסטינית ולהעביר את הכספים באופן מלא וסדיר בהתאם לפרוטוקול פריז.

בהתייחסו לרפורמות ברשות הפלסטינית אמר עבאס כי הממשלה השלימה תוכנית רפורמה הכוללת שינויים בממשל, בשקיפות, באחריותיות, במאבק בשחיתות ובמערכת הרווחה. הוא ציין גם את השינויים במערכת החינוך, שנעשו לדבריו בשיתוף אונסק"ו, ואת ההיערכות לבחירות למועצה המחוקקת ב־28 בנובמבר ולאחר מכן לחידוש מוסדות המועצה הלאומית ולקיום בחירות לנשיאות.

הנשיא עבאס אמר כי הפלסטינים מבקשים להקים מדינה דמוקרטית, שתכבד את שלטון החוק ואת זכויות האדם, ותהיה מדינה לא חמושה שתחיה בשלום ובביטחון לצד ישראל. הוא הדגיש כי הוא מתנגד לפגיעה באזרחים "מכל צד", לטרור ולקיצוניות, ואמר כי ההנהגה הפלסטינית מתנגדת גם לאנטישמיות, לגזענות ולשנאה.

הנשיא עבאס התייחס גם למניעת הגעתה של המשלחת הפלסטינית לניו יורק ואמר כי מדובר בצעדים "עונשיים ולא חוקיים". הוא טען כי פנייה לאו"ם, לבית הדין הבינלאומי לצדק ולבית הדין הפלילי הבינלאומי היא דרך מדינית ומשפטית ולא פעולה עוינת לשלום.

ב־17 בספטמבר אישרה העצרת הכללית ברוב של 152 מדינות החלטה שאפשרה למדינת פלסטין להגיש נאום מוקלט מראש של הנשיא עבאס, לאחר שארצות הברית לא הנפיקה אשרות למשלחת הפלסטינית. שלוש מדינות התנגדו וארבע נמנעו. (United Nations)

בסיום נאומו קרא הנשיא למדינות שטרם הכירו במדינת פלסטין לעשות זאת ולתמוך בקבלתה כחברה מלאה באו"ם. "לא נעזוב את מולדתנו, לא נסכים לעקירה ולא נאפשר לאיש לקבוע את עתידנו במקומנו", אמר. "אנו מושיטים את ידינו לשלום המבוסס על המשפט הבינלאומי, עד להשגת חירותנו ועצמאותנו, וכדי שכל עמי האזור יחיו בביטחון, בשלום ובשכנות טובה".