רמאללה, 12 בספטמבר 2026, וואפא – רשויות הכיבוש הגבירו בשבוע האחרון את פעילותו של "צוות הקו הכחול" במינהל האזרחי, במטרה להשתלט על שטחים נרחבים בצפון הגדה המערבית ובמרכזה, להרחיב התנחלויות ולהכשיר מאחזים. כך עולה מהדו"ח השבועי של הלשכה הלאומית להגנה על הקרקע ולמאבק בהתנחלויות.

על פי הדו"ח, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מוביל לקראת הבחירות לכנסת ה־26 מהלך נרחב להשתלטות על אדמות פלסטיניות, תוך הסתייעות בצוות שהוקם רשמית ב־1999 כדי לקבוע ולסמן את גבולות השטחים שרשויות הכיבוש מגדירות "אדמות מדינה".

הצוות, שבו חברים מודדים, שרטטי מפות ומשפטנים, נועד במקור לבצע עבודת מיפוי טכנית. ואולם, לפי הלשכה, בשנים האחרונות הוא הפך למנגנון המאפשר לקדם במהירות תוכניות התנחלות ולהשתלט על קרקעות פלסטיניות.

באמצעות טכנולוגיות מיפוי ומערכות מידע גאוגרפיות משרטט הצוות מחדש את גבולות הקרקעות ומסמן אותם בכחול במפות הרשמיות. הליכים שבעבר נמשכו שנים מושלמים כיום בתוך חודשים ולעיתים בתוך שבועות.

בדו"ח נטען כי סמוטריץ' השתמש במנגנון כדי לשרטט גבולות סביב עשרות מאחזי רועים ומאחזים חקלאיים, לקראת הכשרתם והפיכתם להתנחלויות רשמיות. כך נעשה לאחרונה בהתנחלויות הדאת וקידה. במקביל הוגדלו התקציבים ונוספו תקנים שנועדו להאיץ את מיפוי הקרקעות בשטח C ואת הגדרתן "אדמות מדינה".

עוד נכתב כי מעמדו של הצוות התחזק לאחר שסמכויות הפיקוח על מדידת הקרקעות ורישומן הועברו לסמוטריץ' ולסגניתו האזרחית במינהל האזרחי, הלין רוט. לטענת הלשכה, השינוי צמצם את משקלם של השיקולים הביטחוניים שהציג בעבר הדרג הצבאי והכפיף את עבודת הצוות למדיניות פוליטית המקדמת את הרחבת ההתנחלויות.

קבאטיה: צווים צבאיים הוחלו על 13,769 דונם

לפי הדו"ח, רשויות הכיבוש השתלטו לאחרונה, באמצעות "צוות הקו הכחול", על 7,498 דונם מאדמות העיירה קבאטיה שבמחוז ג'נין. ההחלטה התקבלה מכוח צו צבאי שהוגדר "מיידי ודחוף", בטענה לצרכים צבאיים וביטחוניים.

הלשכה מסרה כי הפגיעה בקבאטיה קשורה למיקומה האסטרטגי בסביבת ג'נין ולתפקידה בתוכניות ל"סיפוח זוחל" ולארגון מחדש של השליטה הצבאית בצפון הגדה המערבית.

לדבריה, תפיסת הקרקעות והקמת מגדלים צבאיים עליהן יאפשרו לכוחות הכיבוש לנתק את ג'נין ואת מחנה הפליטים שלה מהכפרים ומהעיירות הסמוכים. זאת במקביל לניסיונות להקים ולהרחיב מאחזים באזור, ובהם נועה ועמק דותן הסמוך לעראבה, לקראת הכשרתם כהתנחלויות.

צעדים אלה הם חלק מסדרה של 15 צווים צבאיים שהוציא פיקוד המרכז של צבא הכיבוש לתפיסת אדמות במחוז ג'נין ולסלילת כבישים המשרתים את ההתנחלויות.

בסך הכול הוחלו בשבועות האחרונים שני צווים צבאיים על 13,769 דונם בסביבת קבאטיה. צו שהוצא ביולי 2026 חל על 6,271 דונם, בטענה לצרכים צבאיים וביטחוניים, וכלל גם אדמות בסביבת עראבה. צו נוסף, שהוצא החודש, חל על 7,498 דונם ונועד להקמת דרך צבאית ומגדל תצפית.

אל־מוע'ייר: 11 מאחזים הותירו לתושבים כ־900 דונם בלבד

במרכז הגדה המערבית ממשיכות ההתנחלויות להתרחב סביב הכפר אל־מוע'ייר, שמצפון־מזרח לרמאללה. לדברי ראש מועצת הכפר, אמין אבו עליא, לתושבים נותרה גישה לכ־900 דונם בלבד מתוך כ־43 אלף דונם מאדמות הכפר, לאחר שמתנחלים השתלטו על שטחים נרחבים והקימו בהם 11 מאחזים.

אחד המאחזים המרכזיים הוא מלאכי השלום, שהוקם ב־2001 ומאז הורחב ונוספו לו עשרות מבנים וקרוואנים. המאחז משמש בסיס לפעילותם של מתנחלים רועים, המשתלטים על שטחים נרחבים ממזרח לכפר.

בדו"ח הוזכרו גם המאחזים מצודת דוד וגבעת אור נחמה, וכן ריכוז המאחזים באזור עדי עד, מצפון ומצפון־מזרח לכפר. אלה מחוברים למאחזים נוספים, ובהם אש קודש ואחיה, ויוצרים חגורה המקיפה את אל־מוע'ייר ואת היישובים הסמוכים, בהם תורמוס עיא.

המאחזים קשורים להתנחלות שילה, המשמשת מוקד מרכזי להתנחלויות באזור. לפי הדו"ח, מועצות ההתנחלויות מעניקות תמיכה למאחזי הרועים ומסייעות בסלילת כבישים עוקפים.

הלשכה מסרה כי המאחזים, ובייחוד מאחזי הרועים, מונעים מתושבי אל־מוע'ייר להשתמש ביותר מ־42 אלף דונם מאדמותיהם. בכך הפך הכפר למובלעת מוקפת התנחלויות, שתושביה יכולים לנוע בחופשיות רק בשטח מצומצם.

תוכנית ליצירת רצף התנחלויות מגב ההר עד בקעת הירדן

בשבוע שעבר הודיעו רשויות הכיבוש על הקצאת כ־1,665 דונם להתנחלויות קידה והדאת, שהוקמו ממזרח לשילה על אדמות הכפרים ג'אלוד, קריות, תורמוס עיא ואל־מוע'ייר. הצעד נועד לאפשר את קידומה של תוכנית לבניית יותר מאלף יחידות דיור.

לפי הדו"ח, "צוות הקו הכחול", הפועל בפיקוחו של סמוטריץ' כצוות טכני ומשפטי של המינהל האזרחי, שינה את ייעוד השטח מ"אדמות מדינה" לקרקעות המוקצות לפיתוח התנחלויות.

הלשכה הזהירה כי המהלך נועד לחבר את התנחלויות גב ההר, ובראשן גוש שילה, לבקעת הירדן. גוש שילה, הכולל את קידה והדאת, שוכן על רכס ההרים המרכזי של הגדה המערבית, והשטחים הסמוכים אליו משתרעים מזרחה לעבר המדרונות הצופים אל בקעת הירדן.

לפי הדו"ח, התוכנית נועדה ליצור רצף התנחלויות שיתחיל במערב הגדה, יעבור דרך אריאל, עלי ושילה ויימשך דרך קידה והדאת עד לכביש אלון ולהתנחלויות החקלאיות בבקעת הירדן.

השלמת התוכנית, הזהירה הלשכה, תיצור חגורת התנחלויות ממערב הגדה עד לקצה המזרחי שלה ותנתק את צפון הגדה המערבית מדרומה.

בית המשפט דחה בקשה להקפיא מכרז לבניית 1,234 יחידות ב־E1

בית המשפט המחוזי בירושלים הכבושה דחה בקשה להקפיא מכרז לבניית 1,234 יחידות דיור בהתנחלויות במסגרת תוכנית E1, וכן בקשה לעצור את ההליכים לקידומה.

בית המשפט קבע כי תחילת העבודות בפועל עדיין רחוקה וכי העתירות נגד התוכנית צפויות להיות מוכרעות לפני שתגיע לשלב הביצוע.

הבקשה הוגשה באוגוסט במסגרת שלוש עתירות שאוחדו נגד תוכנית E1. את העתירות הגישו עיר עמים, במקום – מתכננים למען זכויות תכנון, שלום עכשיו ותושבים פלסטינים.

שלושת הארגונים מתחו ביקורת על ההחלטה ומסרו כי היא משרתת את ממשלת ישראל ומאפשרת לה לקבוע עובדות בשטח בחודשים האחרונים לכהונתה. הם הזהירו כי מימוש התוכנית יחזק את הסיפוח, יפגע בסיכויים להסדר מדיני ויחמיר את הפגיעה בפלסטינים המתגוררים באזור.

בריטניה ו־11 מדינות נוספות יגבילו את הסחר עם ההתנחלויות

הדו"ח התייחס גם להחלטת בריטניה להגביל את יבוא המוצרים מההתנחלויות ולהטיל סנקציות על חברות ועל יחידים המספקים שירותי בנייה, תשתיות, מימון ונדל"ן התומכים בהרחבתן.

במקביל הודיעו 12 מדינות כי יטילו הגבלות לאומיות על הסחר במוצרים המיוצרים בהתנחלויות הישראליות בגדה המערבית, בעקבות העלייה החדה באלימות המתנחלים נגד כפרים פלסטיניים.

שרי החוץ של קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, איסלנד, אירלנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, ספרד, שוודיה ובריטניה מסרו בהודעה משותפת כי מדינותיהם יגבילו את הסחר עם ההתנחלויות, הנחשבות בלתי חוקיות לפי המשפט הבינלאומי.

בהודעה נכתב כי נשיא צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם וראש ממשלת קנדה מארק קרני הסכימו שיש לנקוט צעדים כדי למנוע הידרדרות נוספת, לאחר שאלימות המתנחלים הגיעה לרמות חסרות תקדים.

שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הודיע בבית הנבחרים כי בריטניה תאסור יבוא מוצרים מההתנחלויות בשטח הכבוש ותטיל סנקציות על חברות ועל יחידים המספקים שירותים התומכים בהרחבתן.

לפי הדו"ח, החלטה זו משקפת את הקשחת עמדתה של בריטניה כלפי ישראל מאז כניסתו של ראש ממשלת הלייבור, אנדי ברנהאם, לתפקידו ביולי.

מיליבנד הגדיר את תוכנית E1, הכוללת יותר מ־1,200 יחידות דיור, "חציית קווים אדומים", בשל הפגיעה הצפויה ברציפות הטריטוריאלית של המדינה הפלסטינית העתידית.

שר החוץ הצרפתי, ז'אן־נואל בארו, הודיע במקביל כי צרפת "תפסיק את הסחר עם ההתנחלויות הישראליות בשטח הפלסטיני הכבוש".

ממשלת הכיבוש הודיעה על צעדי תגובה נגד בריטניה

בתגובה לצעדים הבריטיים הודיעה ממשלת הכיבוש על סגירת הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים הכבושה ועל הרחקת נציגים בריטים ממרכז התיאום האזרחי־צבאי לענייני רצועת עזה בקריית גת.

עוד הודיעה הממשלה על הפסקת השתתפותה של בריטניה בהכשרת כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית ועל איסור כניסתן של 12 דמויות בריטיות, ובהן מנהיג מפלגת הלייבור לשעבר ג'רמי קורבין.