רמאללה, 19 באוגוסט 2026, וואפא – רשויות הכיבוש הישראליות פרסמו הכרזה חדשה שבאמצעותה הן מבקשות להשתלט על כ־1,152 דונם מאדמות העיירות סינג'יל, א־לובן א־שרקייה וקריות, תחת ההגדרה "רכוש ממשלתי". כך מסרה היום, רביעי, הרשות למאבק בגדר ההפרדה ובהתנחלויות.
לפי הרשות, ההכרזה נועדה לאפשר את הרחבת ההתנחלות "כרמי עוז" וליצור רצף טריטוריאלי בין ההתנחלויות למאחזים שהוקמו באזור שבין צפון מחוז רמאללה לדרום מחוז שכם.
בהודעת הרשות נמסר כי ההכרזה, שמספרה ה־ק/04/26 ונושאת את התאריך 18 באוגוסט 2026, פורסמה בידי הממונה הישראלי על הרכוש הממשלתי בגדה המערבית, מכוח צו צבאי מספר 59 משנת 1967.
לבעלי הזכויות בקרקע ניתנו 45 ימים להגיש התנגדות לוועדת העררים הצבאית במחנה עופר. הרשות הדגישה כי מדובר במנגנון השייך למערכת הכיבוש ואינו מעניק לבעלי הקרקעות הפלסטינים ערבויות להליך שיפוטי עצמאי.
השטחים שעליהם חלה ההכרזה נמצאים בגוש טבעי מספר 6 באדמות סינג'יל, באזור אל־מוע'ריאת; בגושים הטבעיים 1, 2 ו־3 באדמות א־לובן א־שרקייה, באזורים ח'רבת עיאד, ואדי עלי וא־רהוואת; ובגושים הטבעיים 1, 4, 5 ו־6 באדמות קריות, באזורים אל־באטין, א־סרארה, אל־מרחאן, סהל עין אל־מירה וחראא'ק עין אל־מירה.
הרשות הדגישה כי השימוש במונח "רכוש ממשלתי" אינו משנה את מהות הצעד, שנועד להשתלט על קרקע פלסטינית ולהקצותה בהמשך למפעל ההתנחלויות. ההכרזה מעבירה את הקרקעות לשליטתו של הממונה הישראלי על הרכוש הממשלתי וסוללת את הדרך לצירופן לתוכניות מתאר ולשטחי שיפוט, לסלילת כבישים, להקמת תשתיות ולהרחבת ההתנחלויות.
לפי נתוני הרשות, בשלוש השנים האחרונות הכריזו רשויות הכיבוש על יותר מ־28 אלף דונם מאדמות הפלסטינים כ"אדמות מדינה". רוב השטח נכלל בהכרזות שפורסמו בשנת 2024, שבה לבדה השתלטו הרשויות על יותר מ־24 אלף דונם.
לדברי הרשות, הנתונים מלמדים כי הכרזה על "אדמות מדינה" הפכה לכלי מרכזי לחלוקה מחדש של הקרקע הפלסטינית לטובת ההתנחלויות והמאחזים, ליצירת רצף ביניהם ולקביעת עובדות נרחבות של סיפוח שקשה יהיה לבטלן.
הקרקעות שעליהן חלה ההכרזה נמצאות באזור אסטרטגי משני צדדיו של כביש 60, בין ההתנחלות שילה במזרח למעלה לבונה במערב, ובסביבת המאחזים גבעת הראל וגבעת הרואה. מהמפה שצורפה להכרזה עולה כי גבולות השטח תוכננו כך שיחברו בין מוקדי ההתנחלות וירחיבו את השליטה על הגבעות ועל האדמות החקלאיות סביב סינג'יל, א־לובן א־שרקייה וקריות.
הרשות ציינה כי "כרמי עוז" הוא השם החדש שהעניקו רשויות הכיבוש למאחז גבעת הראל, שהוקם בשנת 1998. שינוי השם נעשה כחלק מהפיכתו ממאחז שהוקם ללא תוכנית להתנחלות עצמאית בעלת גבולות, שטח שיפוט ומנגנוני תכנון והתרחבות. במאי 2026 הודיעה מועצת ההתנחלויות מטה בנימין על שינוי שם המאחז ל"כרמי עוז", בצעד שנועד לקבע את מעמדו כהתנחלות עצמאית.
ההכרזה החדשה ממשיכה שורת צעדים שנועדו להכשיר את המאחזים הסובבים את סינג'יל. צעדים אלה החלו בהחלטות הממשלה שהתקבלו מאז 2023 בנוגע לגבעת הראל ולגבעת הרואה, ונמשכו בהכרזה מיוני 2026, שחלה על מאות דונמים באזור, ובהגדרת שטחי שיפוט נפרדים למוקדי ההתנחלות.
הרשות הדגישה כי אין מדובר בהחלטות נפרדות, אלא בשלבים של מהלך אחד. תחילה מוקם מאחז על הקרקע, לאחר מכן מתקבלת החלטת ממשלה להסדיר את מעמדו, הקרקעות שסביבו מוכרזות "אדמות מדינה" ומוגדר לו שטח שיפוט. בהמשך מאושרות תוכניות מתאר, מוקצים תקציבים, נסללים כבישים, מוקמות תשתיות ומשווקות יחידות דיור בהתנחלות.
לדברי הרשות, הסכנה הגיאו־פוליטית שבהכרזה טמונה בניסיון ליצור רצף התנחלויות במה שמכונה "גוש שילה": ממעלה לבונה במערב, דרך כרמי עוז והמאחזים הסמוכים ועד ההתנחלויות עלי ושילה במזרח.
רצף זה יקטע את המרחב הפלסטיני בין צפון מחוז רמאללה לדרום מחוז שכם, ויקיף את סינג'יל, א־לובן א־שרקייה וקריות בהתנחלויות, בכבישים ובשטחי שיפוט שבשליטתן.
ההכרזה מסכנת גם שטחים נרחבים של אדמות חקלאיות ואזורי מרעה, צפויה להחריף את ההגבלות על גישת התושבים לאדמותיהם ועלולה לאפשר את הרחבת תקיפות המתנחלים, חסימת דרכים חקלאיות והקמת גדרות ושערים.
השפעתה אינה מוגבלת ל־1,152 הדונם הכלולים בה. הפיכת השטח למרחב התנחלות תשפיע גם על הקרקעות הפלסטיניות הסמוכות, תבודד חלק מהן ותקשה על בעליהן להגיע אליהן ולעבד אותן.
יו"ר הרשות, מואיד שעבאן, אמר כי ההכרזה ממחישה שממשלת הכיבוש אינה מסתפקת עוד בהגנה על המאחזים שמקימים המתנחלים, אלא פועלת להפוך אותם להתנחלויות קבועות באמצעות מערך משולב של החלטות צבאיות, מינהליות ותכנוניות.
לדבריו, המתרחש סביב סינג'יל, א־לובן א־שרקייה וקריות הוא דוגמה ברורה לשימוש בהגדרת "אדמות מדינה" ככלי לסיפוח הקרקע הפלסטינית ולעיצוב מחדש של המרחב לטובת מפעל ההתנחלויות.
שעבאן הדגיש כי הצעדים בטלים לפי המשפט הבינלאומי. לדבריו, למדינת הכיבוש אין ריבונות בשטח הפלסטיני הכבוש ואין לה זכות להקצות את אדמותיו לאזרחיה המתנחלים.
הוא קרא לקהילה הבינלאומית לעבור מהודעות גינוי לצעדים מעשיים שיעצרו את ההשתלטות על הקרקעות ואת הרחבת ההתנחלויות, יגנו על בעלי האדמות ויבטיחו שמדינת הכיבוש תישא באחריות להפרותיה המתמשכות.
