רמאללה, 15 באוגוסט 2026, וואפא – הרשות למאבק בגדר ההפרדה ובהתנחלויות פרסמה היום, שבת, הבהרה בנוגע לפוסט שהופץ ברשתות החברתיות, ובו מפה שיוחסה לעיתון "הארץ" ומציגה את החלוקה לשטחי A. בפוסט נטען כי כל השטחים שמחוץ לשטחי A בכל אחד ממחוזות הגדה הם אדמות שכוחות הכיבוש "השתלטו עליהן" או "תפסו אותן".

הרשות מסרה כי בדיקת הנתונים והשוואתם למקורות המקוריים העלו שורה של טעויות מתודולוגיות, גאוגרפיות ומשפטיות. לדבריה, הבעיה העיקרית אינה בהכרח בשיעורים המספריים עצמם, אלא בהוצאתם מהקשרם ובייחוס משמעות שאינה תואמת את הנתונים.

לפי הרשות, המספרים בפוסט אינם נתונים חדשים המשקפים שינוי שהתרחש ב־2026, וגם לא פורסמו לראשונה ב"הארץ". הם תואמים, לאחר עיגול, לנתוני מערכת המידע הגאוגרפית של משרד השלטון המקומי הפלסטיני, GeoMOLG, משנת 2017, שפורסמו בטבלה במסגרת מחקר של גוף תקשורת בשנת 2022.

הכתבה שאותרה באתר "הארץ" פורסמה ב־10 באוגוסט 2026 ועסקה בחלוקה שנקבעה בהסכמי אוסלו לשטחי A, B ו־C. היא לא הציגה מפת סיפוח חדשה ולא קבעה אילו שטחים "יישארו" בעתיד בידי הפלסטינים.

הרשות הסבירה כי בפוסט הוחלפה ההגדרה המקורית, "שיעור שטח המחוז המסווג כשטח A", בניסוח "מה שנותר בידי הפלסטינים". לדבריה, זהו תיאור מטעה, שכן שטחי B נתונים לפי הסכמי אוסלו לניהול אזרחי פלסטיני וכוללים מאות כפרים וקהילות ושטחים נרחבים בבעלות תושבים פלסטינים.

גם סיווגה של קרקע כשטח C אינו הופך אותה לרכוש ישראלי ואינו מעביר לישראל ריבונות עליה. הסיווג משמעו שכוחות הכיבוש שמרו בידיהם סמכויות מנהליות וביטחוניות זמניות בתקופת מעבר, שאמורה הייתה להסתיים בנסיגה ובהשגת הסדר קבע.

הטבלה המקורית ממחישה את הטעות שבהגדרת כל השטחים שמחוץ לשטחי A כקרקעות שישראל השתלטה עליהן. בחלק מהמחוזות כוללים השטחים הנותרים גם שמורות טבע, אזורים בעלי סיווג מיוחד, כגון H2 בחברון, ושטחים שסיווגם לא נקבע.

כך, לדוגמה, נטען בפוסט כי ישראל השתלטה על 52% משטח מחוז ג'נין. בפועל, 17.7% משטח המחוז מסווגים כשטח B ו־33.4% כשטח C.

במחוז טולכרם נטען כי 78% מהשטח נתפסו, אף ש־35.6% מהמחוז מסווגים כשטח B ורק 41.2% כשטח C.

במחוז שכם הוצגו 82% מהשטח כנתונים לשליטה ישראלית, אף ש־38.6% מהמחוז מסווגים כשטח B ו־43.3% כשטח C.

שימוש שגוי במונח "תפיסת קרקע"

הרשות ציינה כי בפוסט נעשה שימוש שגוי גם במונח "תפיסת קרקע". לדבריה, מדובר במונח משפטי ומנהלי הנוגע לצווים צבאיים מסוימים, שלכל אחד מהם מספר, שטח, תקופת תוקף ומטרה צבאית מוצהרת. אין להשתמש בו כתיאור כולל לכל שטח שאינו מסווג כשטח A.

הרשות הדגישה כי במהלך 2026 לא הוצאו צווים לתפיסת השיעורים המוזכרים בפוסט מאדמות המחוזות. עורכי הפוסט הפחיתו את שטח A מהשטח הכולל של כל מחוז והציגו את כל השטח הנותר כאדמה ש"נתפסה", "הוחרמה" או שכוחות הכיבוש השתלטו עליה.

בפוסט הושמט מחוז ירושלים, אף שהוא נכלל בטבלה המקורית תחת חלוקות וחישובים מיוחדים, ובהם אזור J1 הנמצא בתחום השיפוט של עיריית הכיבוש בירושלים.

לדברי הרשות, ההשמטה מעידה כי הפוסט לא הציג את מלוא הנתונים שבמקור, אלא בחר מספרים מסוימים כדי לתמוך במסקנה שנקבעה מראש. בחירה זו פוגעת בדיוק ההשוואה ויוצרת תמונה שגויה של השליטה באדמות המחוזות הפלסטיניים.

הרשות הבהירה כי המפה שהופצה אינה מתעדת הפקעה חדשה של קרקעות ואינה מעידה כי שטחי B ו־C הפכו לרכושה של ישראל. מדובר במפה של החלוקה המנהלית והביטחונית הזמנית שנוצרה מכוח הסכמי אוסלו, ושבה השתמשו כוחות הכיבוש לאורך השנים כדי לבסס את שליטתם בקרקע ולפצל את המרחב הפלסטיני.

לדברי הרשות, ההטעיה המרכזית בפוסט היא הצגת שיעורם של שטחי A כ"קרקע שנותרה לפלסטינים", והגדרת כל השטח שמחוץ להם כאדמה ישראלית או כשטח שנתפס.

הרשות הדגישה כי הגדה המערבית, לרבות ירושלים, היא על פי המשפט הבינלאומי שטח פלסטיני כבוש וכי חלוקת אוסלו אינה מעניקה לישראל כל זכות ריבונות או בעלות עליו.