רמאללה, 15 באוגוסט 2026, וואפא – מספר הצווים הצבאיים ותקיפות המתנחלים בגדה המערבית גדל, במקביל להשתלטות על אדמות, להרחבת ההתנחלויות ולהטלת הגבלות על העם הפלסטיני. צעדים אלה נועדו לשנות את המציאות ולקבוע עובדות חדשות בשטח.

כך עולה מהדוח השבועי של המשרד הלאומי להגנה על הקרקע ולמאבק בהתנחלויות, המתייחס לתקופה שבין 8 ל־14 באוגוסט 2026. הדוח סוקר צווים צבאיים, השתלטות על אדמות, הרחבת התנחלויות ומאחזים ותקיפות נגד תושבים בכמה ממחוזות הגדה.

לפי המשרד, מחוז ג'נין נמצא במוקד הצווים. ביולי חתם מפקד פיקוד המרכז, אבי בלוט, על 15 צווים להשתלטות על אדמות במחוז, שחלקן נמצאות בשטח A. הצווים נועדו ליצור חיבור בין ההתנחלות עמק דותן, הסמוכה לעיירה עראבה, לבין ההתנחלות מבוא דותן שמצפון לקבאטיה. לדברי המשרד, מדובר במהלך התנחלותי מובהק ולא בצעד ביטחוני זמני.

ב־6 באוגוסט הוצאו במחוז כמה צווים נוספים: צו להסרת עצים וצמחייה מ־51.26 דונם בכניסה הראשית ליעבד, צו הנוגע ל־66.698 דונם מאדמות עראבה לאורך כביש עראבה–יעבד, צו נוסף הנוגע ל־32.21 דונם בכניסה הראשית לעראבה ושני צווים לאורך כביש ג'נין–שכם, החלים על 52.44 דונם ועל 71.81 דונם מול מחנה פחמה.

צו שישי הורה להסיר עצים וצמחייה מ־36.45 דונם באדמות ענזה ועג'ה, וצו שביעי הורה להשתלט על 3.5 דונם מאדמות מרכה באזור אל־חפירה שמדרום לג'נין.

המשרד מסר כי הצווים משמשים גם להשתלטות על אדמות לצורך הקמת מתקנים צבאיים חדשים, לרבות בשטח A. בשכונת אל־ג'אבריאת שבמרכז ג'נין מתוכנן מחנה שלדברי המשרד יסכן את ביטחון התושבים ויכשיר את עקירתם. ביאמון השתלטו כוחות הכיבוש על יותר מ־22 דונם לצורך הקמת אתר צבאי וסלילת דרך גישה אליו בצפון המחוז.

לשם סלילת "כבישים צבאיים" ופיצול המרחב שמדרום לג'נין הוציאו כוחות הכיבוש 15 צווים להשתלטות על כ־200 דונם מאדמות עראבה, קבאטיה, יאמון, מסלייה, מרכה וג'רבא. הצווים נועדו לסלילת כבישים צבאיים ולהרחבת כבישים להתנחלויות לאורך יותר מ־11 קילומטרים.

לפי המשרד, קשה לקבוע את מספרם המדויק של כל הצווים שהוצאו מאז הקמת ממשלת בנימין נתניהו עם בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר בסוף 2022, בשל מספרם הרב וסוגיהם השונים, ובהם צווי הפקעה, תפיסה, הריסה וחסימה.

עם זאת, נתוני הרשות למאבק בגדר ההפרדה ובהתנחלויות והמשרד הלאומי מצביעים על זינוק חסר תקדים. מ־7 באוקטובר 2023 ועד אמצע 2026 הוצאו 114 צווים להרחבת תחומי השיפוט של ההתנחלויות, מספר הדומה לסך הצווים שהוצאו בתחום זה ב־20 השנים הקודמות.

הצווים הוסיפו יותר מ־25 אלף דונם לשטחי ההתנחלויות והכשירו את הקמתם של 53 התנחלויות, מאחזים וחוות רועים חדשות. לצד זאת הוצאו כ־173 צווי תפיסה "לצרכים ביטחוניים וצבאיים", שבאמצעותם השתלטו כוחות הכיבוש ישירות על כ־4,211 דונם, וכ־140 צווי הפקעה צבאיים שהוגדרו "צורכי ביטחון".

הצווים שימשו ליצירת אזורי חיץ סביב התנחלויות ולסלילת כבישים צבאיים המחברים בין מאחזים. לפי הדוח, 81% מהם שימשו במישרין את המתנחלים ואת חוות הרועים, לרבות חיבור המאחזים לחשמל ולמים וסלילת דרכים אליהם.

כוחות הכיבוש הוציאו גם שורת צווים שהכשירה השתלטות על יותר מ־20 אלף דונם באזורים שונים בגדה המערבית, כחלק מיצירת מציאות שתמנע הקמת מדינה פלסטינית.

לדברי המשרד, חומרת המצב נובעת גם מ"ההפיכה המנהלית" שמוביל סמוטריץ'. ביוני 2023 ביטלה הממשלה הישראלית את המסלול הצבאי המסורתי לאישור התנחלויות והעבירה לסמוטריץ' סמכויות משפטיות ומנהליות נרחבות.

הצווים הצבאיים אינם מוצגים עוד כאמצעים זמניים, אלא הפכו להחלטות מנהליות קבועות שנועדו להחיל שליטה אזרחית ישראלית בשטח C. מכוח ההסכמים הקואליציוניים עם הליכוד ומינויו לשר נוסף במשרד הביטחון, קיבל סמוטריץ' סמכויות של המינהל האזרחי.

במסגרת זו הוקמה במשרד הביטחון מינהלת התיישבות הכפופה ישירות לסמוטריץ', ומונה סגן אזרחי לראש המינהל האזרחי שקיבל סמכויות נרחבות בניהול ענייני החיים, התכנון והבנייה בשטח C.

המשרד מסר כי באמצעות הצווים וההכרזה על "שטחים צבאיים סגורים" ועל "שטחי אש", הופכים אזורים נרחבים בגדה לשטחי אימונים. הדבר משמש עילה להריסת קהילות פלסטיניות ולעקירת תושביהן, ולאחר מכן להכשרת מאחזים.

באמצעות הריסת בתים ומניעת בנייה מטיל המינהל האזרחי הגבלות קשות על התפתחות היישובים הפלסטיניים בשטח C. במזרח ירושלים נמנעים היתרי בנייה מפלסטינים באמצעות דחיית בקשותיהם.

הצווים משמשים גם לשליטה במים ובמשאבי הטבע. מקורות המים בגדה נתונים לשליטה צבאית ישראלית מכוח צווים ותיקים וחדשים, ובהם צווים 92, 158 ו־456. פלסטינים אינם מורשים לחפור בארות, לאסוף מי גשמים או לשקם מעיינות ללא היתר, דבר המביא להתייבשות שטחים חקלאיים.

לצד ג'נין, גם מחוז שכם נפגע ממספר רב של צווים צבאיים. לפי הדוח, הצווים משמשים כלי מרכזי לביסוס ההתנחלויות בלב המחוז ולכיתור העיר והכפרים הסמוכים לה.

המחסומים הקבועים בחווארה, בית פוריכ, דיר שרף, אל־מורבעה, סרה ועוורתא שולטים בכניסות לשכם ומשבשים מדי יום את תנועתם של יותר מ־400 אלף תושבים.

כוחות הכיבוש משתמשים בצווים גם כדי לחסום בשערי ברזל ובסוללות עפר את הכניסות ליישובים שלמים, ובהם בורקה, ביתא, יתמא, א־סאוויה, עקרבה, אוסרין ודומא. התושבים נאלצים לנסוע בדרכים חלופיות ארוכות ומשובשות כדי להגיע למקומות עבודתם ולאוניברסיטת א־נג'אח.

הצווים משמשים גם להכשרת מאחזים, ובהם אביתר שעל הר סביח. הם מעניקים כיסוי משפטי להשתלטות על אדמות ביתא, קבלאן ויתמא ולהרחבת ההתנחלויות עלי ושילה.

צווים חדשים חלים על מאות דונמים מאדמות קריות, א־לובן א־שרקייה וא־סאוויה. צווים אחרים חלים על אלפי דונמים סביב ההתנחלויות יצהר ואלון מורה ומונעים מחקלאים פלסטינים להגיע לאדמותיהם ולמטעי הזיתים שלהם.

במחוז רמאללה ואל־בירה נועדה ההשתלטות על אדמות, לדברי המשרד, לכתר את המרכז המנהלי הפלסטיני, לנתקו מסביבתו הכפרית ולפצל את הרצף הגאוגרפי שלו לטובת מפעל ההתנחלויות.

הצווים משמשים לחסימת הכניסות לסינג'יל, תורמוסעיא, עבווין, נבי סאלח ונעלין בשערי ברזל ובסוללות עפר. בכך הופכים הכפרים למובלעות נפרדות ותושביהם נאלצים להשתמש בדרכי עפר ארוכות ומשובשות כדי להגיע למרכז המחוז.

אלפי דונמים מאדמות מוח'מאס, דיר דבוואן, בורקה וא־ראם נתפסו לצורך סלילה והרחבה של כבישים עוקפים, הכשרת חוות רועים והרחבת ההתנחלויות בית אל, פסגות, טלמון ודולב וגוש ההתנחלויות בנימין.

ההרחבה נעשית על חשבון אדמות התושבים בביתין, דיר ג'ריר, אל־מזרעה אל־ר'רבייה וסילוואד. המינהל האזרחי וכוחות הכיבוש פועלים גם נגד בתים ומבנים פלסטיניים בשטח C במחוז, ובהם בכפרים כפר נעמה, דיר איבזיע, בילעין וח'רבתא בני חארת', בטענה שנבנו ללא היתר. צעדים אלה מונעים מהכפרים להתרחב.

ב־8 באוגוסט הכריזו שרים, חברי כנסת ובכירי המתנחלים על הקמת ההתנחלות עמק דותן על אדמות עראבה שמדרום לג'נין. כוחות הכיבוש פינו את אזור ההר הצפוני בעיירה, הורו לתושבים לעזוב והפכו שני בתים למוצבים צבאיים כדי לאבטח את הגעת חברי הכנסת והבכירים להתנחלות החדשה. למקום הובאו 25 מבנים יבילים ואוהלים.

הקמת ההתנחלות היא השלב הראשון בתוכנית רחבה להקמת 34 התנחלויות בגדה המערבית, שש מהן במחוז ג'נין. לצד עמק דותן כוללת הרשימה את אלוני שומרון, רום גלבוע, מעיינות, נועה ותענך, במסגרת "תוכנית החיבור", המכונה גם "מיליון בשומרון".

ההתנחלות החדשה הוקמה באתר שבו שכן בעבר מחנה של חטיבת מנשה, שפונה במהלך יישום תוכנית ההתנתקות בשנת 2005.

במקביל פרסמו רשויות הכיבוש מכרז לבניית 627 יחידות דיור בהתנחלות כוכב יעקב שבמחוז ירושלים, על אדמות כפר עקב שמצפון למזרח ירושלים.

מחוז ירושלים מסר כי המכרז פורסם ב־6 באוגוסט וכי התוכנית, החלה על 253 דונם מאדמות העיירה, אושרה באפריל 2025. יחידות הדיור ייבנו בהתנחלות הממוקמת בין ירושלים לרמאללה ואל־בירה, במטרה להרחיבה ולחזק את חיבורה לרשת ההתנחלויות והכבישים באזור. לדברי המחוז, הדבר יעמיק את ניתוקה של ירושלים מרמאללה ומאל־בירה.

רשויות הכיבוש מקדמות במחוז ירושלים שלוש תוכניות נוספות הכוללות יותר מ־3,400 יחידות דיור. הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בירושלים הפקידה תוכנית להקמת ההתנחלות נופי רחל בכניסה הראשית לשכונת אום טובא שבדרום ירושלים, ובה כ־650 יחידות דיור.

הוועדה אישרה להפקיד תוכנית נוספת לכ־450 יחידות בהתנחלות אום ליסון, בין ג'בל מוכבר לצור באהר. במקביל הופקדה תוכנית להרחבת ההתנחלות גילה, בין ירושלים לבית לחם, ביותר מ־2,300 יחידות דיור. התוכניות קודמו פחות משלושה חודשים לפני הבחירות בישראל.

לפי דוח של עמותת עיר עמים, האצת שלוש התוכניות בעיתוי זה נועדה לקבוע עובדות חדשות בשטח, כך שהממשלה הישראלית הבאה תתמודד עם מציאות שיהיה קשה לבטלה.

במחוז שכם עמדה קוסרה במוקד תקיפות המתנחלים, המתבצעות בגיבוי מדיני של הממשלה הישראלית ובחסות כוחות הכיבוש. לפי הדוח, מטרת התקיפות אינה רק להשתלט על בתי התושבים בשולי העיירה, אלא גם על הגבעות הסמוכות ועל הר ראס אל־עין.

ארגון זכויות האדם בצלם הזהיר מניסיונות לגרש שתי משפחות פלסטיניות מבתיהן בקוסרה ולהשתלט עליהם, כחלק מהאצת מדיניות הטיהור האתני.

המתנחלים ניסו להקים מאחז בחצרות שני הבתים והמשיכו להטיל עליהם מצור כדי לאלץ את המשפחות לעזוב. כוחות הכיבוש לא הרחיקו את המתנחלים ולא נקטו צעדים להגנת המשפחות. בתיעוד מהמקום נראו חיילים מקיימים טקסים לצד המתנחלים.

לדברי המשרד, משפחת א־טובאסי בג'אלוד הסמוכה התמודדה בחודש שעבר עם התנהלות דומה, כאשר מתנחלים הטילו מצור על ביתה והשתלטו עליו בשיתוף פעולה מלא של כוחות הכיבוש. בחודשים האחרונים תועדו מקרים דומים בעין סיניא, תורמוסעיא, אל־מסעודייה, ביתא, אבו פלאח ויישובים נוספים.

הדוח פירט את ההפרות שתועדו במהלך השבוע:

ירושלים

מתנחלים המשיכו בעבודות להרחבת חוות הרועים שהוקמה סמוך לקהילה הבדואית מעאזי ג'בע. העבודות לוו בהתגרויות מצד המתנחלים ובהגבלות שהוטלו על התושבים באזור.

מחוז ירושלים מסר כי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה הפקידה תוכנית להקמת ההתנחלות נופי רחל בכניסה הראשית לשכונת אום טובא שבדרום ירושלים הכבושה.

התוכנית כוללת כ־650 יחידות דיור על שטח של כ־27 דונם, הצמוד לבתים הפלסטיניים באום טובא. לדברי המחוז, זו חוליה נוספת בשורת תוכניות המקודמות בדרום ירושלים ונועדה להגביר את הלחץ על השכונה ועל תושביה ולהעמיק את השליטה ההתנחלותית באזור.

רשויות הכיבוש חילקו גם צווי הריסה לבתים באזור ואדי אל־חומוס ובעיירה צור באהר שבדרום־מזרח ירושלים. כמה מהבתים הוקמו לפני כ־20 שנה.

חברון

מתנחלים הציתו מבנה מגורים בח'ירבת אום דריט שמדרום לחברון וממזרח לכפר שעב אל־בטם. מתנחלים אחרים הציבו אוהל באדמות התושבים ממזרח לכפר א־דקיקה במסאפר יטא, לקראת הקמת מאחז חדש.

מתנחלים תקפו תושבים ששהו סמוך למסגד נבי סאלח בשכונת אל־ג'לאטייה שבעיירה אידנא והכו אותם בחסות כוחות הכיבוש.

באזור המדברי של יאטא הרסו כוחות הכיבוש את ביתו של איברהים מופלח אל־אתימין וסתמו בפעם השנייה באר מים השייכת להאשם איברהים אל־אתימין.

הכוחות חילקו צווי הריסה לבית הספר ח'לת א־דבע, לבתי מגורים ולחוות במסאפר יטא. כמו כן, חולקו צווי הריסה למבני מגורים הבנויים מבלוקים ומפח באזור.

בוואדי אל־ביידא שממערב לאידנא, סמוך לגדר ההפרדה, ירו כוחות הכיבוש ללא הבחנה לעבר רועי צאן. שלוש כבשים נהרגו וכמה אחרות נפצעו.

כוחות הכיבוש פלשו גם לח'לת אל־פרא שממערב ליאטא והרסו בית בשטח של 180 מ"ר השייך לאחמד איברהים אבו עליאן, שבו התגורר עם חמשת בני משפחתו. כמו כן, נהרס מכלאת צאן, בטענה שהמבנים הוקמו ללא היתר.

בית לחם

מתנחלים תקפו את ביתו של אחמד אל־חאג' באזור מגורי האוניברסיטאות שממזרח לבית לחם ושברו את כל חלונותיו.

מתנחלים רעו את צאנם סמוך לבתי תושבים באזור חמרוש שבעיירה בית פג'אר. מתנחלים אחרים שהו סמוך לביתו של איברהים אבו עודה באזור אבו נג'ים שממזרח לעיר.

בכפר אבו נג'ים נפצע תושב מירי חי בתקיפת מתנחלים. המתנחלים תקפו גם את האמבולנס שהגיע לטפל בו, שברו את חלונותיו וריססו את הצוות בגז פלפל. אנשי הצוות נפגעו משאיפת הגז. לאחר מכן חסמו המתנחלים את הכביש הראשי בכפר.

באזור בריכות שלמה פלשו מתנחלים, בחסות כוחות הכיבוש, לאתר התיירות שבין אל־ח'דר לארטאס. הם התמקמו ליד הבריכה השנייה והשלישית וקיימו טקסים תלמודיים. כוחות הכיבוש והמתנחלים חסמו את האזור ואילצו מבקרים לעזוב.

רמאללה ואל־בירה

מתנחלים תקפו את הכפר אבו פלאח מכיוון מזרח וירו בסביבת בית הספר. מתנחלים פלשו גם לבית עור א־תחתא תוך כדי ירי, וכן לשולי הכפר ג'לג'ליא באזור אל־באטין, שם שוטטו באדמות החקלאיות.

בטייבה תקף מתנחל את קהילת אל־כעאבנה שממזרח לעיירה והכניס את עדריו לאדמות חקלאיות ולסביבת בתי התושבים. נזק נגרם לגידולים ולעצים.

בסינג'יל המשיכו כלי רכב של כוחות הכיבוש לחרוש אדמות לצורך הרחבת מאחז באזור ר'ראבה שמצפון־מערב לעיירה. המאחז הוקם לפני כמה חודשים על כעשרה דונם מאדמות התושבים והוצב בו מבנה יביל.

בקהילת אל־כעאבנה תקפו מתנחלים תושבים ופעילי סולידריות זרים. פעילה נפצעה בפניה ובראשה לאחר שהוכתה קשות. המתנחלים פלשו גם לביתו של נאיף אל־כעאבנה. קודם לכן נפצעו שלושה תושבים בתקיפה אלימה נוספת באזור.

שישה תושבים, בהם שלושה ילדים ושתי נשים, נפגעו משאיפת גז בתקיפת מתנחלים במוע'יר. המתנחלים תקפו חקלאים בעת שחרשו את אדמתם במישור מוע'יר וירו לעברם גז.

בטייבה פלשו מתנחלים, בפעם השנייה ברציפות, לסביבת כמה בתים ממזרח לעיירה והרסו את הגדר המקיפה אותם בניסיון להיכנס אליהם. התושבים דיווחו על פחד ומתיחות.

שכם

בבית פוריכ שממזרח לשכם נפצעו שני תושבים לאחר שמתנחלים הכו אותם. בבית דג'ן נפצעו שלושה תושבים בתקיפה קשה בעת ששהו באדמותיהם במזרח העיירה.

מתנחלים פלשו לכפרים עוורתא, אוסרין וסרה שמדרום לשכם ופשטו על האזור הסמוך לאתרים הדתיים המוסלמיים בעוורתא.

בקוסרה הטילו מתנחלים מצור על בית בשולי העיירה והציבו אוהל בסביבתו בניסיון להשתלט עליו. הם מנעו מהשוהים בבית לצאת ממנו או לקבל מבקרים.

הבית בן שתי הקומות שייך ללואי עבד אל־מונעם אבו רידה, המתגורר בארצות הברית ומחזיק באזרחות אמריקאית. בבית שהו אחיו קוסאי אבו רידה, בנו אחמד ובני משפחה נוספים.

בח'ירבת אל־מראג'ם פלשו מתנחלים לאדמות התושבים, התגרו בהם ורעו את בקרם בשטחי החקלאים הפלסטינים.

סלפית

רשויות הכיבוש הוציאו צו לתפיסת אדמות בכפר מרדה בטענה ל"צרכים צבאיים", בשטח אסטרטגי שמצפון להתנחלות אריאל.

הצו חל על אדמות בגוש 3 במרדה, באזורים ואדי קאסם וכפיף אל־עבהר. מהמפות עולה כי הקרקע נמצאת מדרום לכביש 505, בצומת המוביל לאזור שמצפון לאריאל, בין מרדה לעיירה ג'מאעין. מיקומה מאפשר שליטה על ציר התנועה באזור.

צפון בקעת הירדן

מתנחלים תקפו בתי תושבים, הפחידו אותם ואיימו לגרשם. כמו כן, הם גידרו אדמות נוספות באזור חמאמאת אל־מאלח, השייכות לפטריארכיה הלטינית, ומנעו מהתושבים להיכנס אליהן.

מתנחלים הרסו צינור מים בראס אל־אחמר, שסיפק מים לגידולים חקלאיים ולמשפחות באזור.

בח'ירבת ירזא הרסו דחפורי הכיבוש מבנה חקלאי השייך לסעיד אחמד סעיד, בטענה שנבנה ללא היתר.

בקהילת עין אל־חילווה תקפו מתנחלים תושבים ורכוש ושפכו מים ממכליות. הם רדפו גם אחר רועים בח'ירבת אל־חדידייה, וכוחות הכיבוש אילצו את הרועים לעזוב את אדמותיהם.