ירושלים, 7 באוגוסט 2026, וואפא – כוחות הכיבוש נסוגו ממחנה קלנדיה ומהעיירה כפר עקב שמצפון לירושלים הכבושה, לאחר מתקפה צבאית נרחבת שנמשכה יומיים והותירה עשרות פצועים ועצורים ונזק כבד לרכוש ציבורי ופרטי. במהלך המתקפה ביצעו הכוחות פלישות, פשיטות, חיפושים וחקירות בשטח, הפכו כמה בתים למוצבים צבאיים ולמתקני מעצר, השתלטו על מטה הוועדה העממית ועל משרד מחוז ירושלים בתוך המחנה, חסמו כניסות וכבישים מרכזיים ומנעו מצוותי עיתונות ורפואה להגיע בחופשיות לאזור.

מחוז ירושלים מסר בהודעה כי כוחות הכיבוש הגבירו את פריסתם הצבאית בתוך מחנה קלנדיה ובכפר עקב, והכניסו לאזור מספר רב של חיילים וכלי רכב צבאיים. צלפים הוצבו על גגות מבני מגורים, והכוחות ירו רימוני הלם, גז וכדורי מתכת מצופי גומי. עוד נמסר כי הכוחות היכו כמה תושבים, התעללו בעצורים והפכו כמה בתים למוצבים צבאיים ולמוקדי חקירה בשטח לאחר שאילצו את דייריהם להתפנות.

לפי הנתונים שתיעד מחוז ירושלים, צוותי הסהר האדום הפלסטיני טיפלו מתחילת המתקפה ועד נסיגת כוחות הכיבוש ב־51 נפגעים. 38 מהם נפצעו לאחר שהוכו ופונו לבתי חולים, שישה נוספים הוכו וטופלו במקום, אדם אחד נפצע מכדור מתכת מצופה גומי ושישה נפגעו משאיפת גז.

כוחות הכיבוש ביצעו גם גל מעצרים וחקירות בשטח. יותר מ־60 תושבים נעצרו, עוכבו או נחקרו מאז תחילת המתקפה, בהם ילדים ונשים, ומחוז ירושלים ציין כי המספר בפועל עשוי להיות גבוה יותר. בין המעוכבים והעצורים היו גם בני משפחות של אסירים ושל הרוגים, כחלק ממדיניות ענישה קולקטיבית שהופעלה במהלך המתקפה.

הפגיעה לא הוגבלה לתושבים. כוחות הכיבוש הרסו שבעה בתי עסק באזור מחסום קלנדיה, הרסו מתקן לשטיפת כלי רכב, גרפו חצר של בית ופגעו בתכולתם של עשרות בתים במהלך החיפושים. בנוסף נגרם נזק לחזיתות של כמה בתי עסק בתוך המחנה. משפחות פלסטיניות דיווחו כי במהלך הפשיטות נגנבו מבתיהן סכומי כסף ותכשיטי זהב.

מחוז ירושלים מסר כי הממצאים בשטח סותרים את הגרסה הישראלית שלפיה המתקפה נועדה לפעול נגד מה שהוגדר "תשתיות טרור". לטענת המחוז, עיקר הפעילות כוון להכפפת התושבים, להפחדתם ולהעמקת השליטה הצבאית במחנה, באופן שמצביע על כך שמטרות המבצע חרגו מהטענות הצבאיות שהציגה ישראל.

למחנה קלנדיה חשיבות אסטרטגית בתוכניות הישראליות בשל מיקומו בשער הצפוני של מחוז ירושלים. באזור מקודמים כמה מיזמים שנועדו לשנות את המפה הגיאוגרפית והדמוגרפית של העיר. בין היתר מדובר בתוכנית להקמת ההתנחלות עטרות על אדמות קלנדיה, הכוללת בין 7,000 ל־9,000 יחידות דיור, בפרויקט מרכז מורשת שהממשלה הישראלית הניחה לו אבן פינה במבנה של שדה התעופה הבינלאומי לשעבר בירושלים, וכן בפרויקט בית משפט צבאי, מתקן לטיפול בפסולת וכביש 45, המחבר את צפון ירושלים לעומק השטח בתוך ישראל ועובר בסמוך למחנה קלנדיה.

מחוז ירושלים מסר כי יצירת מציאות צבאית חדשה באזור נועדה להכשיר את התנאים הביטחוניים להאצת הפרויקטים האלה ולהעמקת השליטה בצפון העיר.

המחוז הדגיש כי המתקפה הצבאית היא חלק מתוכנית רחבה שמטרתה לעצב מחדש את המציאות הצבאית והגיאוגרפית בצפון ירושלים הכבושה, להכשיר את השטח לקידום פרויקטים התנחלותיים גדולים, לבסס שליטה צבאית, להחליש את הנוכחות הפלסטינית ולנתק את ירושלים מהמרחב הפלסטיני שמצפון לה. לדבריו, מהלכים אלה משרתים את תוכניות הסיפוח וההתרחבות ומחזקים את טבעת ההתנחלויות סביב העיר.

מחוז ירושלים הוסיף כי עיתוי המתקפה קשור גם להתפתחויות הפוליטיות בתוך ישראל, על רקע התחרות הגוברת בין מפלגות הימין והניסיון להציג פעולות צבאיות בגדה המערבית כהישגים שניתן למנף בזירה הפוליטית הפנימית, לצד ניסיון לשקם את דימוי ההרתעה לאחר הכשלים שעמם התמודדה ישראל בזירה האזורית.

לדברי המחוז, האירועים במחנה קלנדיה ובכפר עקב ממחישים את השימוש בכלים צבאיים לקידום יעדים פוליטיים והתנחלותיים ארוכי טווח. המחוז מסר כי הפגיעה במחנות הפליטים מכוונת גם נגד סוגיית הפליטים ונגד הנוכחות הפלסטינית בירושלים הכבושה, כחלק ממדיניות שנועדה לכפות מציאות חדשה בשטח, לבסס את הסיפוח ולנתק את העיר מהמרחב הפלסטיני שסביבה.

מחוז ירושלים קרא לקהילה הבינלאומית ולאו"ם לשאת באחריותם המשפטית וההומניטרית, לפעול בדחיפות להפסקת המדיניות הזאת, להעמיד את הכיבוש לדין בגין ההפרות החמורות שביצע נגד אזרחים ולהבטיח הגנה בינלאומית לעם הפלסטיני ולמוסדותיו הלאומיים בירושלים הכבושה.