– חמד: השיפור במדדי הביטחון התזונתי בעזה שברירי ותלוי בהמשך הזרמת הסיוע ההומניטרי. ההגבלות על מזון ותרופות פוגעות בתנאי החיים הבסיסיים
– אל־אכברוב: השיפור במצב התזונתי בעזה הושג בזכות הסיוע, ולא בעקבות התאוששות הומניטרית. שני שלישים מתושבי הרצועה עדיין נמצאים בדרגה השלישית ומעלה של אי־ביטחון תזונתי
– יוז: 67% מתושבי עזה סובלים מאי־ביטחון תזונתי חמור. כל ירידה בהיקף הסיוע תחמיר מחדש את המשבר, ושימור השיפור המוגבל מחייב מימון בינלאומי רציף והבטחת גישה לסיוע
רמאללה, 3 באוגוסט 2026, וואפא — שרת הפיתוח החברתי וממלאת מקום שרת המדינה לענייני סיוע, סמאח חמד, אמרה כי השיפור היחסי שעליו מצביע הדוח האחרון של הסיווג המשולב לשלבי ביטחון תזונתי, IPC, אינו מעיד על סיום המשבר ההומניטרי ברצועת עזה. לדבריה, הוא משקף את ההשפעה הישירה של המשך הזרמת הסיוע ההומניטרי, וכל ירידה בהיקף הסיוע תחזיר את המצב לרמות חמורות יותר.
הדברים נאמרו במסיבת עיתונאים משותפת שערך היום, יום שני, משרד הפיתוח החברתי, בהשתתפות סגן המתאם המיוחד של האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון, המתאם התושב ומתאם העניינים ההומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש, ראמז אל־אכברוב, ונציג תוכנית המזון העולמית בפלסטין, שון יוז. במסיבת העיתונאים הוצגו ממצאי דוח ה־IPC והמצב ההומניטרי והכלכלי ברצועת עזה.
חמד אמרה כי רצועת עזה חצתה מזמן את גבולות האסון ההומניטרי. לדבריה, האזרחים אינם מתמודדים עוד עם מחסור זמני במזון, אלא עם מדיניות שיטתית הפוגעת בתנאי החיים הבסיסיים באמצעות המצור וההגבלות על הכנסת מזון, מים ותרופות.
לדבריה, מדיניות זו הובילה לקריסה חסרת תקדים בכוח הקנייה, להפסקת פעילותם של עשרות מטבחים קהילתיים ולהפיכת השגת ארוחה אחת ביום למאבק הישרדות.
חמד תיארה את התנאים הקשים שבהם חיים העקורים באוהלים, את המשך הידרדרות השירותים הבסיסיים ואת העלייה בשיעורי תת־התזונה, הפוגעת בילדים, בנשים הרות ומניקות, בקשישים ובאנשים עם מוגבלויות.
היא ציינה כי דוח ה־IPC האחרון קובע שיותר מ־1.4 מיליון פלסטינים עדיין סובלים מרמות חמורות של אי־ביטחון תזונתי. יותר מ־212 אלף בני אדם נמצאים במצב חירום תזונתי, 74,200 ילדים זקוקים לטיפול בתת־תזונה חריפה ו־24,600 נשים הרות ומניקות זקוקות להתערבות תזונתית דחופה.
לדבריה, הנתונים מעידים כי המצב ההומניטרי נותר שברירי, למרות השיפור המוגבל שנרשם בחודשים האחרונים.
סגן המתאם המיוחד של האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון, ראמז אל־אכברוב, אמר כי האו"ם מעריך את מאמצי הממשלה הפלסטינית ומשרד הפיתוח החברתי בניהול המענה ההומניטרי והמשבר.
לדבריו, יש לקרוא את ממצאי דוח ה־IPC באופן מאוזן. הם משקפים שיפור שהושג רק בזכות המשך הכנסת הסיוע ההומניטרי, ולא בעקבות התאוששות במצב או שיקום תנאי החיים.
אל־אכברוב הסביר כי הדוח מצביע על ירידה ברמות אי־הביטחון התזונתי לעומת הערכות קודמות. עם זאת, שני שלישים מתושבי רצועת עזה, כ־1.4 מיליון בני אדם, עדיין נמצאים בדרגה השלישית ומעלה של אי־ביטחון תזונתי, ויותר מ־200 אלף נמצאים בדרגה הרביעית, המוגדרת מצב חירום.
הוא הדגיש כי המשבר ההומניטרי נותר חמור ושברירי, וכי המשך הסיוע ההומניטרי הוא תנאי הכרחי לשימור השיפור המוגבל.
לדבריו, סיוע הומניטרי לבדו אינו יכול לשמש פתרון קבוע. הוא קרא לפתיחה מלאה ומתמשכת של המעברים, לחידוש הפעילות הכלכלית והמסחרית, לסיוע לתושבים להשיב לעצמם מקורות הכנסה ולהפעלת תוכניות התאוששות מוקדמת.
אל־אכברוב ציין כי המשך ההגבלות על התנועה ועל הכנסת אספקה הומניטרית ומסחרית מונע אפשרות להתאוששות ממשית.
הוא הזהיר גם מההשלכות ארוכות הטווח של תת־תזונה על ילדים. לדבריו, מחסור ממושך במזון ראוי עלול לפגוע לצמיתות בהתפתחותו של הילד, בבריאותו, ביכולתו ללמוד ובסיכוייו להחלים. הוא הוסיף כי אלפי נשים הרות ומניקות עדיין זקוקות לסיוע תזונתי ורפואי.
נציג תוכנית המזון העולמית בפלסטין, שון יוז, אמר כי דוח ה־IPC הוא הערכה מקצועית עצמאית שהכינו יותר מ־60 מומחים מיותר מ־20 מוסדות. לדבריו, הדוח מבוסס על נתוני שטח נרחבים, ובהם הסקר התזונתי הגדול ביותר שנערך ברצועת עזה מאז תחילת המתקפה.
יוז אמר כי אין לפרש את השיפור היחסי במדדים כסיום המשבר, אלא כתוצאה ישירה של המשך פעולות הסיוע. לדבריו, מאז נובמבר הצליחה תוכנית המזון העולמית להגיע מדי חודש לכ־75% מתושבי רצועת עזה באמצעות סיוע במזון והעברות כספיות, בשיתוף ארגונים הומניטריים.
הוא הוסיף כי 67% מתושבי הרצועה עדיין סובלים מאי־ביטחון תזונתי חמור, ויותר מ־200 אלף בני אדם נמצאים במצב חירום תזונתי.
יוז הזהיר כי כל ירידה בהיקף הסיוע או במימון תוביל להידרדרות מהירה במדדים התזונתיים, בייחוד לאחר שהיקף הסיוע ההומניטרי הצטמצם בחודשים האחרונים, לצד קשיי מימון וגישה.
הוא הדגיש כי שימור ההישגים המוגבלים מחייב את המשך המימון הבינלאומי, הבטחת כניסת הסיוע ללא הפרעה והשקעה בתוכניות התאוששות מוקדמת. לדבריו, צעדים אלה נדרשים כדי לאפשר לתושבי עזה לשוב לחיים רגילים ולהפחית את תלותם המתמשכת בסיוע הומניטרי.
בסיום מסיבת העיתונאים חזרו המשתתפים על קריאתם לקהילה הבינלאומית לשאת באחריותה, להבטיח פתיחה מלאה ומתמשכת של המעברים ולאפשר זרימה חופשית ובטוחה של סיוע הומניטרי ואספקה מסחרית.
הם קראו גם לתמוך בתוכניות התאוששות מוקדמת ובשיקום השירותים הבסיסיים, כדי להגן על האזרחים, לשמור על כבודם ולאפשר לפלסטינים הזדמנות ממשית לשקם את חייהם ואת עתידם.
