קלקיליה, 31 ביולי 2026, וואפא – מייסא עומר
מעבר לגדר ההפרדה וההתפשטות הגזענית, מתמודדים חקלאי מחוז קלקיליה עם הגבלות הולכות ומחמירות המונעות מהם להגיע לאדמותיהם. זאת על רקע הקשחת הנהלים של שלטונות הכיבוש הישראליים למתן היתרים וצמצום מספר כלי הרכב המורשים להיכנס לשטחים שמעבר לגדר. צעדים אלה מכבידים על החקלאים ומאיימים על המשך עבודתם החקלאית.
בעבר יכלו החקלאים להגיע לאדמותיהם בכלי רכב ולהוביל באמצעותם ציוד ואספקה. כיום נאלצים רבים מהם להשאיר את כלי הרכב ליד "שער הגדר" ולהמשיך ברגל. הדבר מייקר את העבודה החקלאית ומקשה על הטיפול באדמות וביבולים.
מוסעב חמדאן, חקלאי מהעיר קלקיליה שבבעלותו שבע חממות לגידול ירקות, המשמשות מקור הכנסתו, מספר כי הגישה לאדמתו שמעבר לגדר אינה מתנהלת עוד כפי שהתנהלה בעבר. לדבריו, לפני כשבוע מנעו ממנו ומחקלאים נוספים להכניס את כלי הרכב שלהם לשטח, והדבר הקשה עוד יותר על הגעתו לאדמה ועל המשך העבודה החקלאית.
לדבריו, כלי הרכב אינו משמש רק לנסיעה, אלא חיוני להובלת דשנים, חומרי הדברה, כלי עבודה וציוד חקלאי. כעת הוא נאלץ להיעזר באחרים כדי להעביר את הציוד, דבר שדורש ממנו זמן ומאמץ נוספים.
החקלאי ריזק עטאללה, שבבעלותו ארבעה דונמים של מטעי גויאבה, אומר כי היבול זקוק לטיפול יומיומי. הוא חושש שהפירות ייפגעו אם לא יוכל להגיע לאדמתו ולהשקות אותה באופן סדיר.
לדבריו, האיסור להכניס את כלי הרכב מקצר את משך שהותו באדמה ומגביל את יכולתו לבצע את העבודות החקלאיות במועד. הוא נאלץ ללכת כשעתיים הלוך ושוב, זמן המנצל את רוב פרק הזמן שבו מותר לו להיכנס לאדמה בהתאם להיתר שברשותו.
קשיי החקלאים אינם מסתכמים באיסור על הכנסת כלי רכב. חקלאים נוספים מתמודדים עם קשיים הולכים וגוברים בקבלת היתרים עבורם ועבור עובדיהם.
החקלאי ע'סאן ענאן אומר כי קבלת ההיתרים הפכה קשה יותר, וכי תוקפם ומספר הכניסות שהם מאפשרים הצטמצמו בהשוואה לשנים קודמות.
לדבריו, שלטונות הכיבוש צמצמו את מספר ההיתרים שניתנו לעובדי המשק שלו לפחות ממחצית המספר הדרוש לו. בבעלותו 160 דונמים של גידולי ירקות, הזקוקים לכוח אדם קבוע, במיוחד בעונות הזריעה והקטיף.
הוא מציין כי שלטונות הכיבוש מאפשרים לו לקבל רק 20 היתרים לעובדים, בעוד שבפועל הוא זקוק לכ-50 עובדים. בשל כך הוא נאלץ להפסיק לעבד חלק מאדמותיו.
השפעת ההגבלות אינה נוגעת רק לגישת החקלאים והעובדים. היא פוגעת גם בשירותים החיוניים להמשך הייצור החקלאי, ובהם תחזוקת בארות ומקורות מים.
החקלאי מוחמד ח'דר מספר כי הוא מתקשה לתקן את הבאר הארטזית שבאדמתו, לאחר תקלה טכנית במערכת האנרגיה הסולארית המפעילה אותה.
לדבריו, תיקון התקלה מחייב הגעת טכנאים ומהנדסים, אך הליך קבלת ההיתרים עבורם נמשך זמן רב. הגידולים אינם יכולים להמתין להשקיה, ולכן כל עיכוב בתיקון מערכת המים פוגע ישירות בתפוקה.
החקלאים מדגישים כי ההגבלות המתמשכות פוגעות ביבולים וביכולתם להגיע לאדמותיהם, לטפל בהן וליהנות מתוצרתן. הפגיעה משפיעה גם על הכנסותיהם ועל מקור פרנסתם.
יאסר מראעבה ממנהלת החקלאות בקלקיליה מסר כי שטח האדמות הנמצאות מעבר לגדר ההפרדה וההתפשטות הגזענית במחוז עומד על כ-25 אלף דונם. כ-60% מהן אדמות מעובדות, ובהן מטעי זיתים, פירות טרופיים, הדרים, ירקות בשטח פתוח וגידולים בחממות.
לדבריו, אדמות אלה הן חלק מרכזי מהמגזר החקלאי במחוז, ומשפחות וחקלאים רבים תלויים בהן. כאלף חקלאים בקלקיליה מחזיקים באדמות הנמצאות מעבר לגדר.
מנהלת החקלאות בקלקיליה מסרה כי לצד ההגבלות הקיימות, ובהן כ-11 שערים חקלאיים המגבילים את גישת החקלאים לאדמותיהם ונפתחים רק בשעות שנקבעו מראש, ממשיכים שלטונות הכיבוש להטיל הגבלות חדשות. צעדים אלה מחמירים את מצוקת החקלאים, מקשים על עבודתם ומגבילים את יכולתם להגיע לאדמות ולטפל בהן בזמן.
למרות ההגבלות המחריפות, חקלאי קלקיליה ממשיכים להיאחז באדמותיהם שמעבר לגדר ההפרדה וההתפשטות הגזענית. לדבריהם, מניעת הגישה אינה מאיימת רק על היבולים ועל מקור פרנסתם, אלא גם על הקשר שלהם לאדמות שירשו מאבותיהם ומסביהם.
