עזה, 29 ביולי 2026 (וואפא) – מוחמד דהמאן
תושבי רצועת עזה אינם מתמודדים עוד רק עם ההפצצות, העקירה והרעב. המחלה הפכה לחלק קבוע מחיי היום־יום שלהם. באלפי האוהלים הצפופים שבהם מתגוררות משפחות עקורות מתפשטות אבעבועות הרוח במהירות, על רקע הצפיפות, המחסור במים נקיים, היעדר אפשרות לבודד חולים ומחסור בתרופות.
באוהל ששטחו מטרים ספורים במחנה א־תעאוון, שהוקם באזור שבו שכן בעבר שוק אל־ירמוכ בעיר עזה, מתגורר חמדאללה סאלם קנן, בן 41, עם שבעת בני משפחתו. כולם נדבקו באבעבועות רוח.
לדברי קנן, המחלה התגלתה תחילה אצל בתו הצעירה, בת שנתיים, ולאחר מכן התפשטה במהירות לשאר בני המשפחה. הוא הסביר כי הצפיפות באוהל אינה מאפשרת לבודד את החולים.
"הפריחה בעור, הגירוד הקשה, החום והעייפות פגעו בכולנו. לא נותר לנו אלא לחיות עם המחלה בתוך אותו אוהל", סיפר.
המשפחה מתקשה להשיג טיפול בשל המחסור החמור בתרופות. את מזונה היא מקבלת בעיקר ממטבחים קהילתיים, ואין ברשותה די מים לרחצה או מוצרי היגיינה שיכולים לצמצם את התפשטות הזיהום ולהקל על התסמינים.
קנן אמר כי חששו העיקרי הוא שהמחלה תעבור למשפחות נוספות במחנה, בשל הצפיפות, החום והתרבות החרקים. לדבריו, המחלה השפיעה גם על מצבם הנפשי של ילדיו. הם אינם יכולים לשחק עם ילדים אחרים, ותושבים רבים נמנעים מלהתקרב אליהם מחשש להידבק.
באותו מחנה מתגורר גם מחמוד פאיז אל־מסרי, בן 34. במהלך המלחמה הוא נפצע קשה, עבר כריתה של חלק מריאתו וסבל מפגיעות בלב, בחזה ובעמוד השדרה. כעת הוא מתקשה לסייע לבנו עבדאללה, בן שנתיים וחצי, הסובל מאבעבועות רוח זה כמה חודשים.
אל־מסרי סיפר כי בנו סובל מפריחה כואבת ומגירוד מתמשך, וכי הטיפולים המעטים שניסה לא שיפרו את מצבו. שני ילדים נוספים במשפחה נדבקו במחלה, אך אצלם התסמינים היו קלים יותר.
"הרגעים הקשים ביותר הם בלילה, כשהכאב מחמיר והילד שלי אינו מצליח לישון. אין לי דבר להציע לו מלבד לחכות", אמר.
לדבריו, מחלתו של הילד החריפה את המצוקה הנפשית והכלכלית של המשפחה. מצבו הרפואי אינו מאפשר לו הרפואי אינו מאפשר לו לעבוד, והמשפחה אינה יכולה לממן את הטיפול הדרוש.
עדויותיהם של קנן ואל־מסרי משקפות את מצבן של אלפי משפחות עקורות, שאוהליהן הפכו לסביבה המאפשרת התפשטות מהירה של מחלות מידבקות, על רקע המשך המלחמה וההידרדרות בתנאים הרפואיים והסביבתיים.
לפי מקורות רפואיים, מתחילת השנה אובחנו ברצועת עזה כ־53 אלף מקרים של אבעבועות רוח. בחודשים יוני ויולי נרשמה עלייה חריגה, ובכל תקופה של שבועיים דווח על יותר מעשרת אלפים מקרים, לעומת 240 עד 340 מקרים בתקופות רגילות.
לפי הנתונים הרשמיים, במחוז חאן יונס נרשם מספר החולים הגבוה ביותר, כ־29,100. במחוז עזה נרשמו כ־14 אלף מקרים, במחוז המרכז כ־7,000 ובצפון הרצועה פחות מאלף.
העלייה בתחלואה מיוחסת לצפיפות ביותר מ־1,600 מרכזי עקורים, שבהם שוהים יותר מ־1.7 מיליון בני אדם. לכך מצטרפים הקושי לבודד חולים, המחסור במים נקיים, קריסת מערכות הביוב והתברואה ותת־התזונה, שהחלישה את מערכת החיסון של התושבים.
בתי החולים ברצועה ממשיכים לעקוב מדי יום אחר התפשטות המחלה ולקיים פעולות הסברה בנושאי מניעה והיגיינה אישית. עם זאת, גורמי רפואה מדגישים כי קשה מאוד לבלום את ההתפשטות בתנאי העקירה הנוכחיים ובצל קריסתה של מערכת הבריאות.
ד"ר ראאד אבו סרייה, רופא מומחה למחלות עור באגודת הסהר האדום הפלסטיני, אמר כי הצוותים הרפואיים זיהו בחודשים האחרונים עלייה חסרת תקדים במספר החולים בהשוואה לשנים קודמות.
לדבריו, הסיבות העיקריות לכך הן הצפיפות במחנות העקורים, תת־התזונה, החולשה החיסונית וההתמוטטות של תנאי התברואה והבריאות. ילדים הם הקבוצה הפגיעה ביותר, והנגיף עובר בקלות באמצעות רסיסי רוק, מגע עם הפרשות של חולים או שימוש בחפצים אישיים שלהם.
אבו סרייה הזהיר כי המחלה עלולה לגרום לסיבוכים קשים, בהם זיהומים חיידקיים בעור, דלקת ריאות, דלקת בכליות ודלקת בקרומי המוח, בעיקר בקרב ילדים ואנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה.
לדבריו, ברצועה קיים מחסור חמור בתרופות המיועדות לטיפול באבעבועות רוח, ולכן הרופאים נאלצים להשתמש בתחליפים יעילים פחות. גם בידוד החולים כמעט שאינו אפשרי בשל הצפיפות במקומות המקלט, וחיסונים נגד המחלה אינם זמינים.
הצוותים הרפואיים מדווחים גם על התפשטות של מחלות עור ומחלות מידבקות נוספות, ובהן גרדת וזיהומים חיידקיים. אבו סרייה הזהיר כי המשך התנאים הנוכחיים עלול להוביל לגלי תחלואה חדשים.
הוא קרא לספק תרופות, ציוד רפואי ומוצרי היגיינה, ולהקים ככל האפשר מרחבים מתאימים לבידוד חולים. הוא גם קרא לתושבים לפנות למרכזים רפואיים מיד עם הופעת התסמינים ולהימנע ממגע עם חולים.
בעוד תושבי הרצועה נאבקים לשרוד תחת המלחמה, התפשטות אבעבועות הרוח הפכה לחזית נוספת במשבר ההומניטרי. באוהלים שאין בהם מים בטוחים, מערכות ביוב או טיפול רפואי, המחלה אינה עוד בעיה חולפת, אלא סכנה לאלפי ילדים ומשפחות.
מומחים מדגישים כי טיפול רפואי לבדו לא יוכל לבלום את ההתפרצות. לדבריהם, יש לשפר את תנאי המגורים, לספק מים נקיים ומוצרי היגיינה, לחזק את שירותי הרפואה הראשונית ולתמוך במערכת הבריאות המותשת.
עם המשך המלחמה גובר החשש שהתפשטות אבעבועות הרוח תהיה רק תחילתם של גלי תחלואה נוספים, אם המוסדות הבינלאומיים וארגוני הסיוע לא יפעלו בדחיפות להכנסת תרופות, חיסונים וציוד רפואי ולשיפור התנאים הבריאותיים במרכזי העקורים.
