רמאללה, 12 ביולי 2026, וואפא — שלטונות הכיבוש הוציאו מתחילת 2026 בסך הכול 49 צווים צבאיים תחת הכותרת "צווים לנקיטת אמצעי ביטחון". לפי הנתונים שנאספו, הצווים נוגעים לשטח כולל של 2,093 דונם מאדמות פלסטיניות.

הרשות למאבק בגדר ובהתנחלויות מסרה בנייר הערכת מצב שפרסמה היום, יום שבת, כי צווים אלה אינם מבטלים באופן רשמי את הבעלות על הקרקע ואינם מעבירים את רישומה מבעליה הפלסטינים. עם זאת, הם מטילים מגבלות רחבות על השימוש בה, ובהן עקירת עצים וגידולים או גיזומם, איסור על נטיעה מחדש, הגבלת הגישה לקרקע והחלת הסדרים ביטחוניים שעלולים להימשך זמן רב.

לדברי הרשות, הקרקע נותרת רשומה על שם בעליה, אך יכולתם להשתמש בה או להפיק ממנה תועלת נפגעת. כך נוצרת השתלטות בפועל שאינה מחייבת העברה רשמית של הבעלות.

הצווים מוצאים בטענה לצורך ביטחוני וצבאי באזורים הסמוכים להתנחלויות, לכבישים המשמשים מתנחלים, לגדר הסיפוח וההתרחבות, למחסומים ולאתרים צבאיים. ואולם, לפי הרשות, פיזורם הגיאוגרפי ומקומות יישומם מלמדים כי הם אינם משמשים רק אמצעי ביטחוני זמני, אלא כלי לעיצוב מחדש של המרחב הסובב את תשתיות ההתנחלויות ולהרחבת השליטה עליהן.

הרשות ציינה כי הצווים מטילים על הקרקע הפלסטינית ועל בעליה את המחיר של אבטחת תנועת המתנחלים והגנה על נוכחותם.

לפי הנתונים, במחצית הראשונה של 2026 כבר הוצאו יותר צווים מסוג זה מאשר בכל 2025. בשנה שעברה הוציאו שלטונות הכיבוש 47 צווים, שנגעו ל־1,613 דונם. בששת החודשים הראשונים של 2026 הוצאו 49 צווים, שנגעו לשטח של 2,093.327 דונם.

השטח שנכלל בצווים גדל בכ־480 דונם, עלייה של קרוב ל־30%. ברשות אמרו כי הנתונים מעידים על מעבר משימוש מוגבל בצווים אלה לשימוש שיטתי ונרחב יותר, שנועד להסיר את כיסוי העצים הפלסטיני, להרחיב את אזורי ההגנה סביב התנחלויות, כבישים ואתרים צבאיים ולהטיל מגבלות נוספות על השימוש בקרקע.

מרבית הצווים מתמקדים לאורך כבישים המשמשים מתנחלים, בסביבת התנחלויות ובאזורים הקשורים לגדר הסיפוח וההתרחבות. בין השאר, נכללו בהם אדמות משני צדי כבישים 35, 354, 449, 60 ו־356, וכן אדמות הסמוכות להתנחלויות אריאל, מודיעין עילית, מבוא חורון ועלי.

לפי הרשות, פיזור זה מלמד כי הסרת העצים היא חלק ממערך שנועד לאבטח את רשת התנועה של המתנחלים, להרחיב את השליטה סביב הכבישים וההתנחלויות ולעצב מחדש את השטחים הסמוכים בהתאם לצורכי המתנחלים והכוחות המגינים עליהם.

השפעת הצווים אינה מוגבלת לשטחים שבהם נעקרים העצים או מוסר הכיסוי הצמחי. השתלטות על רצועת קרקע הסמוכה לכביש או להתנחלות עלולה להגביל בפועל את הגישה לשטחים נרחבים יותר הנמצאים מעבר לה. היא עלולה גם ליצור אזורי ביטחון חדשים שאינם מוכרזים רשמית, ובהם מוטלות מגבלות מתמשכות על תנועה, חקלאות ומרעה.

לפיכך, השטח המוזכר בצו הצבאי הופך לחלק ממרחב השפעה רחב יותר, החורג מהגבולות שסומנו במפות המצורפות לצו ופוגע ביכולתם של בעלי הקרקע לעבד את אדמותיהם ולשמור על נוכחותם בהן.

אחד הצווים הגדולים ביותר הוא צו מספר 63/26, הנוגע ל־164.624 דונם מאדמות מרדה, איסכאכא וסלפית. מטרתו היא להסיר עצים מהאזור הסובב את ההתנחלות אריאל.

ברשות ציינו כי למקרה זה חשיבות מיוחדת בשל מיקומה המרכזי של אריאל והיותה גוש התנחלות גדול בעומק מחוז סלפית. הסרת העצים מהאדמות הסמוכות מרחיבה את מרחב הביטחון והתצפית שלה, מטילה מגבלות נוספות על הכפרים הפלסטיניים הסובבים אותה ומגבירה את ההפרדה בינם לבין אדמותיהם החקלאיות.

צו מספר 17/26 נוגע ל־139.152 דונם מאדמות ראמין. צו מספר 45/25 נוגע ל־121.6 דונם מאדמות הכפרים ספא ובית סירא, ממערב לרמאללה ואל־בירה.

אף שהצו האחרון נושא מספר משנת 2025, הוא פורסם בתחילת 2026. לפי הרשות, הדבר מצביע על פער בין מועד הוצאתם של חלק מהצווים לבין מועד פרסומם או מסירתם לתושבים ולגורמים הנוגעים בדבר.

צו מספר 49/26 נוגע לכ־117 דונם מאדמות ספא. צו מספר 52/26 נוגע ל־106.507 דונם מאדמות עזון וכפר ת'ולת'. צו מספר 18/26 נוגע לכ־95.692 דונם מאדמות ביתא וחווארה.

רצף הצווים באזורים סמוכים, ובהם נעלין, דיר קדיס, ספא, בית סירא ובית עור שבמערב מחוז רמאללה ואל־בירה, מעיד לפי הרשות כי אין מדובר בצעדים נקודתיים ונפרדים, אלא במהלך מצטבר הנוגע לאזורים גיאוגרפיים רציפים סביב כבישים והתנחלויות במערב רמאללה.

מצב דומה קיים במחוז חברון, שם הצווים נוגעים לאדמות בית כאחל, אידנא, דורא, סעיר ואזורים הסמוכים לכבישים ולגדר הסיפוח וההתרחבות. הצטברות של צווים קטנים ובינוניים באותו מרחב גיאוגרפי יוצרת שטח נרחב שהגישה והשימוש בו מוגבלים, גם אם כל צו מוצא בנפרד ובטענה ביטחונית שונה.

חלק מהצווים גם ממחישים את השילוב בין הכלים השונים שבהם משתמשים שלטונות הכיבוש להשתלטות על הקרקע. לפי הנתונים, חלק מהאדמות שנכללו בצווים כבר הוכרזו בעבר בידי שלטונות הכיבוש כ"אדמות מדינה".

ברשות אמרו כי שלטונות הכיבוש אינם מסתפקים בכלי משפטי או צבאי אחד, אלא מפעילים מערך משולב של הכרזות, צווים צבאיים, מגבלות גישה והסרת עצים. כך הופכת השליטה המשפטית הנטענת לשליטה ממושכת בשטח, המונעת מבעלי הקרקע הפלסטינים להשתמש בה או להשיבה לידיהם בפועל.

הפגיעה בעצים הפלסטיניים היא מרכיב מרכזי במדיניות זו. עצים, ובייחוד עצים ותיקים, אינם רק מקור הכנסה, אלא גם אמצעי המחזק את הקשר בין התושב לאדמתו ומעיד על עיבודה ועל הטיפול המתמשך בה.

עקירת העצים או מניעת הגישה אליהם מחלישות את הנוכחות הפלסטינית באזורים אלה ומגדילות את הסיכוי שהקרקע תיוותר בלתי מעובדת. בהמשך, היעדר העיבוד עלול לשמש עילה לנקיטת צעדים נוספים נגדה.

לכן, לפי הרשות, הצווים אינם פוגעים רק בכיסוי הצמחי, אלא גם בתפקיד הכלכלי, המרחבי והמשפטי של העצים בהגנה על הקרקע ובחיזוק יכולתם של בעליה להישאר בה.

הצווים משקפים גם את האפליה המבנית שמנהיג הכיבוש בניהול הקרקע והמשאבים. בעוד עצים וגידולים פלסטיניים נעקרים והגישה של התושבים לאדמותיהם מוגבלת, שלטונות הכיבוש מפתחים כבישים, תשתיות ואזורי ביטחון המשרתים את המתנחלים ומעניקים להתנחלויות שטחים נוספים להגנה, להתרחבות ולתנועה.

כך, לפי הרשות, הכפרים הפלסטיניים נדרשים לשאת בעלות אבטחת מפעל ההתנחלויות באמצעות עקירת עצים, צמצום המרחב החקלאי והגבלת התנועה. הטענה הביטחונית משמשת אמצעי לחלוקה מחדש של המרחב לטובת המתנחלים.

המספר הגבוה של הצווים והפריסה הגיאוגרפית הרחבה שלהם מעידים על שימוש גובר בהם ככלי מהיר וגמיש לשינוי המציאות בשטח, בלי להכריז רשמית על הפקעת הקרקע או לשנות את רישום הבעלות עליה.

הקרקע עשויה להישאר רשומה על שם בעליה הפלסטינים, אך בפועל נאסר עליהם להשתמש בה, להגיע אליה או לשוב ולעבד אותה. מצב זה יוצר השתלטות בפועל ללא העברת בעלות.

הרשות הזהירה כי מדיניות זו יוצרת מציאות מצטברת, שעלולה לשמש בהמשך בסיס לצעדים נוספים, ובהם הרחבת כבישים, הקמת מתקנים ביטחוניים או סיפוח מעשי של הקרקע לתחומי ההתנחלויות.

לפי הרשות, הצווים לנקיטת אמצעי ביטחון הם חלק ממערך כולל לשליטה בקרקע הפלסטינית, הכולל צווים צבאיים, תוכניות התנחלות, הכרזות על "אדמות מדינה", צווי תפיסה ואלימות מתנחלים.

הרשות הדגישה כי אין לראות בצווים צעדים ביטחוניים טכניים או זמניים. לדבריה, מדובר בכלי התנחלותי שנועד לפנות את המרחב הסובב את ההתנחלויות והכבישים מנוכחות פלסטינית, להרחיב את ההגנה והשליטה הניתנות למתנחלים ולהפוך שטחים נוספים לאזורים שהשימוש בהם מוגבל, כהכנה לצירופם בפועל למערך ההתנחלויות והסיפוח.