שכם, 4 ביולי 2026, וואפא — הלשכה הלאומית להגנה על האדמות ולהתנגדות להתנחלות מסרה בדו"ח השבועי שלה כי הרשויות הישראליות משתמשות בצווים צבאיים כדי לקבוע ולהרחיב את תחומי השיפוט של ההתנחלויות בגדה המערבית.

לפי הדו"ח, מאז 7 באוקטובר 2023 הוציאו הרשויות הישראליות 114 צווים צבאיים להקמה או להרחבה של תחומי שיפוט של התנחלויות. מדובר במספר הקרוב לסך הצווים שהוצאו במשך 20 השנים שקדמו לכך.

בדו"ח נכתב כי צווים אלה הוסיפו, לפי הערכות ישראליות, יותר מ־25 אלף דונם לתחומי השיפוט של ההתנחלויות. הם סללו את הדרך להקמת 53 התנחלויות, בהן 39 התנחלויות חדשות ו־14 התנחלויות שנוצרו בעקבות הפרדה מינהלית מהתנחלויות קיימות. בנוסף, נרשמו 11 מקרים של הרחבת תחומי שיפוט קיימים.

הלשכה ציינה כי צווים אלה אינם זוכים בדרך כלל לסיקור תקשורתי רחב, אך בפועל הם הפכו לשלב מרכזי בתהליך ההתפשטות ההתנחלותית. מרגע שקרקע מצורפת לתחום השיפוט של התנחלות, היא מיועדת לפיתוח עתידי ומשמשת בסיס להכנת תוכניות, להקמת תשתיות ולהרחבת הבנייה. במקרים רבים צווים אלה מקדימים בשנים את הקמת ההתנחלויות בפועל, אך קובעים את עתיד הקרקע כבר מרגע הוצאתם.

בהקשר זה מצביע דו"ח חדש של ארגון זכויות האדם הישראלי "במקום" על התפתחות בולטת בשנת 2026: הקצאת תחומי שיפוט להתנחלויות על אדמות שבהן חיו קהילות פלסטיניות שפונו או נאלצו לעזוב בשנים האחרונות. בין הדוגמאות שצוינו בדו"ח: עין סמיה והמערג'את אל־ווסטא, שתושביהם נאלצו לעזוב את אדמותיהם בעקבות לחץ מתמשך וגובר מצד מתנחלים.

לפי הארגון, לאחר מכן נקבעו באותם אזורים תחומי שיפוט חדשים להתנחלויות. הדבר יוצר חסמים משפטיים ותכנוניים כבדים בפני כל אפשרות עתידית לשיבת התושבים שפונו לאדמותיהם. משמעות הצווים אינה רק הרחבת התנחלויות קיימות, אלא גם ביסוס שליטה ישראלית באזורים שרוקנו מתושביהם הפלסטינים והפיכת עקירה זמנית למציאות קבועה.

עוד נכתב בדו"ח כי "במקום" מדגיש צווים צבאיים שפורסמו בשנת 2026 לקביעת תחומי שיפוט להתנחלויות חדשות באזורים בצפון הגדה המערבית שבהם לא היו בעבר התנחלויות. לפי הדו"ח, ההשפעה המצטברת של צעדים אלה חורגת מגבולות כל התנחלות בפני עצמה. הקמת תחומי שיפוט חדשים במיקומים אסטרטגיים בגדה מעמיקה את פיצול המרחב הפלסטיני, מגבילה את אפשרויות הפיתוח העירוני הפלסטיני בעתיד ומחזקת את השליטה הישראלית בשטחים נרחבים בשטח C.

הדו"ח הדגיש כי קהילות פלסטיניות בשטח C עדיין אינן נהנות מתחומי שיפוט מוכרים באופן דומה. הדבר מגביל באופן משמעותי את יכולת הרשויות המקומיות הפלסטיניות לתכנן, להרחיב אזורי מגורים, לפתח תשתיות ולספק שירותים בסיסיים לתושבים.

הלשכה הזהירה כי המהלך אינו מוגבל לשטח C, אלא גולש גם לשטח A. לפי הדו"ח, העיתון "ישראל היום" חשף ביום שני האחרון צווים סמויים במסגרת תוכנית התנחלותית להשתלטות על כ־100 נקודות אסטרטגיות בתוך שטחי A שבשליטת הרשות הפלסטינית בגדה המערבית. לפי הדו"ח, מדובר בתפנית מסוכנת במדיניות הסיפוח הישראלית.

לפי "ישראל היום", תוכנית שמגבשות תנועות התנחלות בגדה מבקשת לחולל שינוי יסודי במפת האזור באמצעות התמקדות בשטחי A. התוכנית, שמובילים "איגוד חוות ההתיישבות" ופורום "הביתה", מגדירה מנגנון להצבת כוחות בכ־100 נקודות אסטרטגיות בגדה ביום המכונה "יום הפקודה" או "יום הביצוע".

נקודות אלה נמצאות בלב שטחי A, הנתונים לשליטה אזרחית וביטחונית פלסטינית לפי הסכם הביניים משנת 1995. לפי הדיווח, התוכנית הוצגה לשרים בממשלת ישראל ולגורמים המקורבים לראש הממשלה בנימין נתניהו.

התוכנית מתפרסמת במקביל להמשך הקמתו של אתר צבאי ישראלי בתוך שטח A בעיר ג'נין, לאחר תפיסת אדמות פלסטיניות פרטיות באמצעות צווים צבאיים.

לפי הדו"ח, תוכניות השליטה בגדה מתקדמות על בסיס תוכנית שיטתית שהוכנה מראש. הן אינן מסתכמות בהרחבת התנחלויות, אלא הופכות לתהליך של סיפוח בפועל ולעיצוב מחדש של המציאות בשטח, באופן שמערער כל אפשרות עתידית להקמת מדינה פלסטינית רציפה.

הדו"ח קובע כי מדיניות ההתנחלות הנוכחית של ממשלת הימין הקיצוני בראשות נתניהו פועלת בשני מסלולים מקבילים. הראשון הוא המסלול הרשמי, הכולל צווים צבאיים והחלטות ממשלה להרחבת התנחלויות קיימות, אישור תוכניות מתאר חדשות והקצאת שטחים נרחבים למיזמים עתידיים. השני הוא מתן אור ירוק לקבוצות מתנחלים לפעול בשטח, להשתלט על קרקעות, להאיץ את עקירתן של קהילות בדואיות ורועי צאן ולהקים מאחזים חדשים המשתרעים על שטחים רחבים.

לפי הדו"ח, מאחזים אלה יוצרים חגורות חיץ שמונעות מפלסטינים גישה לאדמותיהם. זאת במיוחד לאחר העברת סמכויות מינהליות ומשפטיות מידי הצבא והמינהל האזרחי הזמני לגופים אזרחיים המנוהלים בפועל על ידי גורמים מתנועת ההתנחלות בתוך ממשלת הימין הקיצוני.

הלשכה מסרה כי שינוי זה הוא שלב מתקדם בדרך ל"סיפוח בפועל". לפי הדו"ח, ישראל אינה מתייחסת עוד לגדה המערבית כאל אזור הנתון לכיבוש צבאי זמני, אלא כאל שטח הנתון לריבונות ישראלית. בשלוש השנים האחרונות, נכתב, נתפסו כ־70 אלף דונם של אדמות פלסטיניות באמצעות צווים צבאיים שונים, בהם הכרזות על "אדמות מדינה", שמורות טבע ושטחים צבאיים סגורים.

הדו"ח הדגיש כי הסכנה המרכזית טמונה בסיווגם של כ־27 אלף דונם כ"אדמות מדינה". מדובר בנתון שיא, השווה כמעט לכלל השטחים שנתפסו תחת סיווג זה מאז חתימת הסכמי אוסלו לפני יותר משלושה עשורים. תפיסת הקרקעות משתלבת, לפי הדו"ח, בהקמת יותר מ־200 מאחזים חדשים, בעיקר בין 2023 לאמצע 2026, במטרה לנתק רצפים בין עיירות וכפרים פלסטיניים.

במקביל, לפי העיתון הכלכלי הישראלי "דה מרקר", גורמים במשרד האוצר הישראלי מדברים על "מבול" של הצעות החלטה ששר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' צפוי להביא בקרוב לאישור הממשלה, במטרה להעביר תקציבים מטעמים קואליציוניים.

העיתון ציטט גורם במשרד האוצר שאמר כי "יוזרמו סכומי כסף עצומים". לפי הערכות בממשלה, סמוטריץ' ינצל את החודשים האחרונים בתפקידו כדי לקדם כמה שיותר החלטות שיחזקו את כוחו הפוליטי. זאת, בין היתר, לאחר אישור חוק שיזם בכנסת המעניק הטבות מס למתנחלים.

לפי הדיווח, סמוטריץ' מקדם בימים אלה שתי החלטות שנועדו להרחיב באופן משמעותי את הגדרת "אזורי העדיפות הלאומית". החלטה אחת נוגעת להתנחלויות באזור הבקעה, ואחרת מרחיבה את מספר היישובים סביב רצועת עזה שיוגדרו כאזורי עדיפות לאומית. הגדרה זו מעניקה הטבות, תמריצים והקלות מס.

עוד דווח כי במשרד האוצר נבחנות הצעות נוספות להחלטות ממשלה, שעשויות להעביר תקציבים גדולים בשנת התקציב הנוכחית ובשנים הקרובות למטרות שנויות במחלוקת. חלק מההחלטות מנוסחות בלשכת מנכ"ל משרד האוצר, ישראל מלאכי, שתואר בעיתון כמי שמומחה בהעברת כספים לצרכיו הפוליטיים של סמוטריץ'.

במסגרת פעילות ההתנחלות, אישרה הכנסת הישראלית, לפי הדו"ח, תוכניות להקמת שש התנחלויות ומאחזים חדשים סביב רמאללה. מטרת התוכניות היא לחבר בין גושי ההתנחלויות באזור, לבודד כפרים פלסטיניים וליצור רצף גיאוגרפי התנחלותי עד גדר ההפרדה.

התוכניות מתפרסות סביב רמאללה, בין היתר במערב המחוז, שם אושרה הקמת התנחלויות ומאחזים חדשים בין גוש טלמונים במזרח לבין נעלין במערב. תוכניות נוספות מקודמות בין בית חורון למבוא חורון, וכן על אדמות כפרים שבין מחוז רמאללה ואל־בירה למחוז שכם, בהם סינג'יל ואל־לובן א־שרקיה.

במקביל, מועצת ההתנחלויות "בנימין" הודיעה כי היא תומכת במהלך התנחלותי שהיא מגדירה כגדול והחשוב ביותר בעשורים האחרונים, על בסיס החלטת הקבינט לבנות התנחלויות חדשות לפני הבחירות הבאות בישראל. לפי התוכנית, יוקמו יישובי קבע בשני אגפים אסטרטגיים של אזור מועצת בנימין: בציר ההררי במערב בנימין, המחבר בין ירושלים למרכז הארץ, ובמזרח בנימין, המשקיף על בקעת הירדן.

עוד נכתב בדו"ח כי הרשויות הישראליות מתכננות להקים מיזם התנחלותי בשם "פארק מערת היובל" סביב ההתנחלות עפרה, שהוקמה על אדמות פלסטיניות מצפון־מזרח לרמאללה. לפי הודעת מועצת מטה בנימין, מדובר בצעד נוסף לחיזוק הנוכחות ההתנחלותית באמצעות מיזמי תיירות בגדה המערבית.

לפי התוכנית, המיזם יבוצע בשיתוף מועצת מטה בנימין, ההתנחלות עפרה, המרכז הישראלי לחקר מערות באוניברסיטה העברית ובית ספר שדה של החברה להגנת הטבע. מטרתו היא להקים את "אתר התיירות התת־קרקעי הגדול ביותר" ולמשוך אליו כ־200 אלף מבקרים בשנה.

הדו"ח ציין כי ישראל מציגה את המיזם ככזה המבוסס על מערה שהתגלתה לפני חמש שנים, באזור הכולל רשת מערות ותצורות סלע, בעומק של עד 80 מטרים מתחת לפני הקרקע. המערה כוללת תצורות גיאולוגיות נדירות. המיזם עדיין נמצא בשלבי תכנון, לאחר השלמת מחקרים גיאולוגיים והנדסיים, ועלותו מוערכת בעשרות מיליוני שקלים.

בנושא נוסף מסר הדו"ח כי משרד הפנים הישראלי העניק סמלים רשמיים לארבעה מאחזים בגדה המערבית, שלב הנחשב אחרון לפני הפיכתם להתנחלויות מוכרות רשמית. לפי הדו"ח, מדובר בצעד נוסף לחיזוק ההתנחלות ולקידום "תוכנית הסיפוח".

ההחלטה כוללת את המאחז אסיף, נופי נחמיה, בצפון הגדה; מלאכי השלום באזור בנימין; אביה בגוש עציון; וייטב באזור הבקעה. המהלך הגיע לאחר שמפקד פיקוד המרכז, האלוף אבי בלוט, חתם על קביעת גבולות השיפוט של ארבעת המאחזים, לאחר השלמת הליכים תכנוניים ומינהליים שביצעו המינהל האזרחי והגוף האחראי על ההתיישבות במשרד הביטחון.

בעקבות ההכרה, ההתנחלויות החדשות יוכלו לקבל שירותים ממשלתיים ישירים, בהם חיבור לרשתות המים של מקורות, שירותי דואר רשמיים ותקציבים לתשתיות ולביטחון. לפי נתונים ישראליים שצוטטו בדו"ח, ב־6 החודשים האחרונים הוענקו 37 סמלים רשמיים להתנחלויות ולמאחזים בגדה המערבית.

עוד דווח כי "ישראל היום" פרסם בשבוע שעבר שמפלגת הציונות הדתית, בראשות סמוטריץ', מפעילה לחץ על נתניהו להשתלט על מתחם קבר יוסף בשכם ולהחזיר אליו נוכחות יהודית וישיבה באופן קבוע.

לפי העיתון, הרב דב ליאור פרסם באחרונה מכתב שבו קרא למה שהגדיר "תיקון חרפת הנסיגה" מקבר יוסף לפני כרבע מאה. באותו הקשר שלחו ח"כ צבי סוכות וראש מועצת שומרון יוסי דגן מכתב דחוף לנתניהו, שבו דרשו לאשר את הפעלת הישיבה מחדש בתוך מתחם הקבר.

הדרישות מגיעות כ־26 שנה לאחר נסיגת ישראל מהמקום בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000. לפני יותר מחודש נכנסו למתחם קבר יוסף כ־5,000 מתנחלים, בהשתתפות סמוטריץ', שקרא להטיל במקום "נוכחות יהודית קבועה" — לראשונה זה שנים רבות.

בדו"ח השבועי תיעדה הלשכה הלאומית את ההפרות הבאות בתקופת הכנת הדו"ח:

ירושלים

מתנחלים תקפו את קהילת "אל־מהתוש־אל־ערערה" הבדואית ליד חאן אל־אחמר, תקפו תושבים ויידו אבנים לעבר בתיהם. בנוסף, הם הקימו מאחז חדש סמוך לקהילה והחלו להציב חממות ומבנים חקלאיים במרחק של כ־100 מטרים מבתי התושבים. זאת לאחר שמתחו קו מים שעבר בין בתי הקהילה. לפי הדו"ח, מדובר בהסלמה שנועדה להצר את צעדי התושבים הבדואים, לחסום אזורי מרעה וליצור עובדות התנחלותיות חדשות בשטח.

מתנחלים נוספים תקפו את קהילת "אל־תבנה" הבדואית באותו אזור.

בעיירה חזמא ניסו מתנחלים להצית כלי רכב של תושבים, אך התערבות התושבים מנעה את ביצוע המעשה.

בסילוואן מסרו הרשויות הישראליות צו הריסה לביתו של מאהר סאמר סרחאן, העומד במקום כ־30 שנה ומאכלס ארבעה בני אדם.

חברון

מתנחלים תקפו את ביתו של ניזאם טאלב שלאלדה באזור ואדי סעיר וניסו להכניס את צאנם לתוך הבית ולסביבתו. בעל הבית מנע זאת מהם.

כוחות צבא ומתנחלים נכנסו למסגד א־ראס בעיר חברון, סילקו את המתפללים ומנעו מהם לקיים את תפילת השחר. הפולשים תלו דגלי ישראל על קירות המסגד והשמיעו מוזיקה רועשת בעברית בחצרו.

בכפר אום אל־ח'יר, מדרום לחברון, תקפו מתנחלים את סביבת ביתו של מוחמד מוסא שנאראן וניסו לפרוץ אליו. הם ריססו גז דרך החלונות, וגרמו למספר בני משפחה לשאוף גז. הם טופלו במקום. המתנחלים גם הציבו דגלי ישראל בדרכים ובסביבת הבתים בכפר, התגרו בתושבים ותקפו כמה מהם.

קבוצות מתנחלים החלו לבנות מחדש אוהלים ומבנים בתוך המאחז הבלתי מורשה המכונה "גבעת בית עינות", מצפון־מזרח לחברון. זאת ימים ספורים לאחר שהמשטרה והכוחות הישראליים הרסו את המאחז ופינו ממנו מתנחלים ביום חמישי שעבר.

לפי פרסומים של קבוצות מתנחלים, העבודות כוללות הקמת בית כנסת בתוך המאחז. הבנייה נעשתה באמצעות תרומות שנאספו מיד לאחר ההריסה, במטרה לבסס את המאחז באזור.

בקהילת אום קיסה במסאפר יטא מסרו הכוחות הישראליים צווי הריסה לחמישה מבני מגורים מאוכלסים, בטענה לבנייה ללא היתר. בנוסף נמסרו צווים לשלושה מבנים חקלאיים, בהם דירי צאן ומחסני מספוא.

בית לחם

מתנחלים הציתו אש סמוך לבתי תושבים באזור ח'לאיל אל־לוז, ליד בית של משפחת אל־אחמר, תוך ירי. תושבים התערבו וכיבו את האש לפני שהתפשטה לבתים נוספים.

בכפר א־רשאידה תקפו מתנחלים כמה רועי צאן והכו אותם. ח'ליל מוסלם רשאידה, בן 45, נפצע מחבלות.

בכפר אל־ג'בעה החלו מתנחלים לפרוץ דרך התנחלותית ממערב לכפר, דרך אדמות העיירה צוריף, באורך של כשני קילומטרים וברוחב של שישה מטרים. לפי הדו"ח, המהלך גוזל מאות דונמים חקלאיים ומונע מבעלי הקרקע גישה אליהם.

בכפר בתיר פרצו דחפורים ישראליים דרך התנחלותית באזור אל־חנג'ליה שממערב לכפר, המובילה למאחז שהוקם באזור. לפי הדו"ח, הדבר מאיים להביא להשתלטות על אדמות חקלאיות נוספות ולצמצם את גישת התושבים אליהן.

רמאללה

מתנחלים נכנסו לקהילת ערב אל־כעאבנה ממזרח לרמאללה, פשטו על ביתו של נאיף כעאבנה, תקפו את רכושו וגרמו לו נזק.

בכפר אל־מוע'ייר תקפו מתנחלים את שולי הכפר, חתכו גדר ברזל המקיפה אחת מהאדמות, ואז הכניסו אליה את צאנם. הדבר גרם נזקים לגידולים ולעצים.

דחפורים של מתנחלים המשיכו ליישר קרקעות ליד העיירה א־טייבה, באזור שמול בתי אבו פזאע ממזרח לעיירה. מתנחלים הציבו גם גדר סביב שטחים נרחבים בין אל־מזרעה א־שרקיה לכפר מאלכ, במטרה להקים מאחז באזור.

שכם

ילד בן 16 נפצע בראשו לאחר שמתנחלים תקפו אותו באבנים במחסום עוורתא. בעיירה קבלאן ניסו מתנחלים להשתלט על אחד הבתים, ובעקבות התנגדות התושבים פרצו עימותים.

האחים נאסר ועלי סופיאן מאהר בני פדל נפצעו לאחר שמתנחלים תקפו אותם בח'רבת א־טוויל, בעיירה עקרבא שממזרח לשכם.

מתנחלים שיצאו מההתנחלות יצהר תקפו באבנים ובגז פלפל את צוות המועצה הכפרית בעסירה אל־קיבליה, שהגיע יחד עם צוותי כיבוי לכבות שריפה שפרצה בין הכפר לבין עוריף. לאחר שהצליחו לכבות את האש, תקפו אותם המתנחלים. שני כלי רכב ניזוקו, וראש המועצה עבד אל־קאדר מח'לוף וחבר המועצה איברהים אחמד נפגעו משאיפת גז.

בעיירה ביתא תקפו מתנחלים את אזור השוק הסיטונאי, היכו שומר שעבד במקום וריססו אותו בגז פלפל.

בכפרים בית דג'ן וסאלם, ממזרח לשכם, רעו מתנחלים את בקרם באדמות חקלאיות של הכפרים, כחלק ממדיניות מתמשכת של השתלטות על אדמות פלסטיניות ודחיקת בעליהן.

ג'נין

הכוחות הישראליים מסרו צווי הפסקת עבודה לשבעה בתים בכפר עאבא א־שרקיה, ממזרח לג'נין, בטענה לבנייה ללא היתר. הבתים שייכים לעומר אבו האני עזמוטי, מען עבד אל־קאדר עזמוטי, קייס אל־ביתאווי, עודי ת'אאיר עזאמטה, עבדאללה ת'אאיר עזאמטה וקוסאי חיג'אזי. הם נמצאים בדרום־מזרח הכפר. לבעליהם ניתנו 20 יום להגיש התנגדות בבתי המשפט הישראליים או להוכיח כי בתיהם מורשים.

צווים אלה נמסרו במקביל להמשך הבאת קראוונים, יישור קרקעות ופריצת דרכים לאתר ההתנחלות גנים, שפונתה בשנת 2005 במסגרת תוכנית ההתנתקות. העבודות מתבצעות גם לעבר מחנה שהכוחות הישראליים החלו להקים בשבועות האחרונים סמוך לאתר ההתנחלות, בדרום־מזרח הכפר.

הבקעה

מתנחלים נכנסו למספר בתי תושבים בח'רבת א־ראס אל־אחמר, מדרום־מזרח לטובאס בצפון הבקעה, גרמו בהם הרס והשחיתו מערכת מצלמות אבטחה באזור.

בח'רבת ירזא, ממזרח לטובאס, חסמו מתנחלים דרך עפר המחברת בין העיר טובאס לבין הח'רבה, ובכך שיבשו את תנועת התושבים וכלי הרכב. הם גם פגעו בצינור מים באורך של מאות מטרים, המשמש את התושבים להשקיית הצאן.