הנשיא עבאס שיגר מסרים לאפיפיור ליאו ה־14, למלך ירדן עבדאללה השני ולכמה מנהיגים בעולם, בעקבות הצעדים הישראליים נגד כנסיות ומוסדות כנסייתיים במזרח ירושלים הכבושה.

במסריו התריע הנשיא עבאס מפני ההתפתחויות המסוכנות בעיר, ובמיוחד מפני צעדים שמקדמות רשויות הכיבוש ועיריית ירושלים הישראלית נגד הכנסיות. לדבריו, הצעדים האלה מנוגדים למשפט הבינלאומי ופוגעים במעמדן המשפטי וההיסטורי של הכנסיות והמוסדות הכנסייתיים בעיר.

המסרים נשלחו למלך ירדן עבדאללה השני, לנשיא צרפת עמנואל מקרון, לאפיפיור ליאו ה־14, לראשי ממשלות יוון, ספרד, בלגיה, איטליה ובריטניה, לנשיא רוסיה ולמזכ"ל האו"ם.

הנשיא עבאס הזהיר במיוחד מפני הניסיון להטיל על הכנסיות את מס הארנונה העירוני. הוא הדגיש כי מדובר בהפרה בוטה וחסרת תקדים של הסטטוס קוו המשפטי וההיסטורי בירושלים, ובפגיעה ישירה בנוכחות הנוצרית ובמוסדות הדת בעיר הקדושה.

הנשיא עבאס ציין כי לירושלים מעמד משפטי בינלאומי מיוחד, שזכה לתמיכת הקהילה הבינלאומית מאז תוכנית החלוקה בשנת 1947. הוא הוסיף כי הקהילה הבינלאומית מכירה במזרח ירושלים כחלק בלתי נפרד מהשטח הפלסטיני הכבוש מאז 1967.

במסריו הזכיר הנשיא עבאס את החלטות מועצת הביטחון הרלוונטיות, בהן 242, 252, 267, 338, 476, 478 ו־2334. לדבריו, החלטות אלה קובעות כי תפיסת שטחים בכוח אינה חוקית, וכי כל צעד ישראלי חד־צדדי שנועד לשנות את אופייה של ירושלים, מעמדה המשפטי, ההרכב הדמוגרפי שלה או מוסדותיה הוא בטל וחסר תוקף משפטי.

הנשיא עבאס הדגיש כי שום צעד של רשויות הכיבוש אינו יכול להתפרש כמעניק לישראל ריבונות, סמכות משפטית או סמכות שיפוטית על מזרח ירושלים הכבושה, על מוסדותיה הדתיים או על הווקף המוסלמי והנוצרי שבה.

הוא קרא לכנסיות שלא לקבל את הצעדים החד־צדדיים ולא להיכנס להסדרים עם רשויות הכיבוש בעניינם, בשל הסכנה לפגיעה במעמדה המשפטי של העיר ובהסכמים הבילטרליים הקיימים.

הנשיא עבאס חזר והדגיש בפני מנהיגי העולם כי הקמת מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית בגבולות 1967, שבירתה מזרח ירושלים, היא הדרך היחידה להשגת שלום צודק ובר־קיימא, ביטחון ויציבות באזור ובעולם.

במסרו למלך ירדן הביע הנשיא עבאס הערכה עמוקה לעמדותיו הקבועות והאמיצות בתמיכה בסוגיה הפלסטינית, ולתפקיד ההאשמי ההיסטורי של ירדן בשמירה על המקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות בירושלים. הוא שיבח גם את תמיכת ירדן בפתרון שתי המדינות ובהקמת מדינה פלסטינית עצמאית.

במסרו לאפיפיור ליאו ה־14 הביע הנשיא עבאס תודה על מאמצי הכס הקדוש לקידום שלום צודק וקבוע. הוא שיבח את עמדת הוותיקן, המכירה במדינת פלסטין בגבולות 1967 על בסיס הלגיטימציה הבינלאומית, ואת מחויבותו להגנה על זכויות הכנסיות בעיר הקדושה ועל מעמדן ההיסטורי.

הנשיא עבאס הודה גם למנהיגים ולמזכ"ל האו"ם על עמדותיהם התומכות בשלום המבוסס על המשפט הבינלאומי, ועל תפקידם בהגנה על המורשת הדתית והתרבותית בארץ הקדושה ועל הנוכחות הנוצרית בה. הוא הביע תקווה כי ימשיכו לפעול מול ישראל כדי לעצור את הצעדים החד־צדדיים נגד הכנסיות בירושלים.