רמאללה, 26 ביוני 2026
ארגוני האסירים מסרו כי אלפי אסירים ועצורים פלסטינים חשופים מדי יום לעינויים, להתעללות וליחס אכזרי, בלתי אנושי ומשפיל בבתי הכלא ובמחנות המעצר של הכיבוש הישראלי. לדבריהם, מאז תחילת פשע רצח העם נגד העם הפלסטיני, הפכו מתקני הכליאה למערכת מאורגנת לייצור עינויים, באמצעות הרעבה, השפלה, שלילת אנושיות וגרימת סבל גופני ונפשי לעצורים.
בהודעה שפרסמו לרגל היום הבינלאומי לתמיכה בקורבנות עינויים, המצוין מדי שנה ב־26 ביוני, נמסר כי פשעי העינויים פגעו בכל קבוצות האסירים, ובהן ילדים, נשים, קשישים, פצועים וחולים. הארגונים הדגישו כי מדובר בהפרה בוטה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ושל דיני זכויות האדם, וכי היקף הפשעים שבוצעו מאז תחילת רצח העם חורג מהמושג המסורתי של עינויים, בשל רוחב התופעה, אכזריותה וריבוי האמצעים שבהם נעשה שימוש.
הארגונים ציינו כי מאות עדויות ותצהירים מתועדים מלמדים כי העינויים אינם עוד הפרות פרטניות, אלא מדיניות רשמית ושיטתית. לדבריהם, בביצועה מעורבים גורמים שונים במערכת הכיבוש, מחיילים וסוהרים ועד חוקרים והנהלות בתי הכלא, לצד הדרג המדיני שסיפק כיסוי להמשך הפשעים.
לפי ההודעה, העינויים מתחילים כבר מרגע המעצר, באמצעות תקיפות פיזיות, איומים, היעלמות כפויה וכבילה מכאיבה. הם נמשכים בתוך בתי הכלא בשיטות שונות, בהן כבילה בתנוחות מכאיבות, מכות חשמל, כוויות, מניעת שינה, מזון, מים וטיפול רפואי, השפלה מכוונת, וכן הפרות ותקיפות מיניות שתועדו.
הארגונים הוסיפו כי תנאי המעצר עצמם, ובהם הרעבה, מניעת טיפול רפואי והתפשטות מחלות, ובראשן גרדת, הפכו את סביבת הכליאה לכלי עינויים מתמשך, שנועד לשבור את העצורים מבחינה גופנית ונפשית. לדבריהם, עדויות של עצורים מרצועת עזה חשפו מעשים קשים שבוצעו במחנות של צבא הכיבוש, ובהם קטיעת איברים ללא הרדמה, מניעת טיפול, תקיפות מיניות, הוצאות להורג בשטח ושימוש בעצורים כמגינים אנושיים.
ארגוני האסירים מסרו כי דוחות ומנגנונים של האו"ם בשנים 2025 ו־2026 אישרו קיומו של דפוס שיטתי של עינויים והתעללות בעצורים פלסטינים. לדבריהם, ועדת האו"ם נגד עינויים, הדווחית המיוחדת של האו"ם למצב זכויות האדם בשטח הפלסטיני הכבוש פרנצ'סקה אלבניזי, וכן ועדת החקירה הבינלאומית העצמאית של האו"ם, קבעו כי בוצעו הפרות חמורות, ובהן עינויים ואלימות מינית, העשויות להגיע לכדי פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
עוד נמסר כי המשך מניעת הגישה של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום ושל גופים בינלאומיים עצמאיים לעצורים, לצד ההגבלות המוטלות על עורכי דין וארגוני זכויות אדם, הוא ניסיון להסתיר ראיות ולטשטש את הפשעים. הארגונים הדגישו כי היעדר דין וחשבון והמשך הפטור מעונש סייעו לבסס את מערכת העינויים כחלק ממדיניות הדיכוי והרדיפה שמפעילות רשויות הכיבוש נגד העם הפלסטיני.
ארגוני האסירים שבו וקראו לקהילה הבינלאומית ולאו"ם לפעול בדחיפות להפעלת עקרון הסמכות האוניברסלית נגד בכירים ישראלים המעורבים בפשעי עינויים, להבטיח את העמדתם לדין, להטיל סנקציות בינלאומיות אפקטיביות על הכיבוש, ולאפשר לוועד הבינלאומי של הצלב האדום ולגופים בינלאומיים עצמאיים גישה מיידית לכל מתקני הכליאה.
הם קראו גם לספק הגנה בינלאומית לאסירים ולעצורים הפלסטינים, ולהבטיח את זכות הקורבנות לצדק, לפיצוי ולשיקום. הארגונים הדגישו כי האיסור על עינויים הוא כלל מחייב במשפט הבינלאומי, שאי אפשר להצדיק את הפרתו בשום נסיבות, לרבות מלחמה, מצב חירום או שיקולי ביטחון.
