ירושלים, 22 ביוני 2026, וואפא – במהלך נוסף נגד הנוכחות הפלסטינית בעיירה סילוואן, מדרום למסגד אל-אקצא, הגישה עמותת המתנחלים עטרת כהנים תביעה כספית לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד משפחתו של זוהיר רג'בי ואחיו. בתביעה דורשת העמותה מהמשפחה לשלם כ-1.5 מיליון שקל בגין "דמי שימוש" בבניין שבו היא מתגוררת בשכונת בטן אל-הווא.

מחוז ירושלים מסר היום, יום שני, כי התביעה מבקשת לחייב את בני המשפחה לשלם סכומים עבור שבע השנים האחרונות שבהן התגוררו בבניין. בפועל, מדובר בדרישה מבעלי בתים לשלם "שכר דירה" רטרואקטיבי על הנכס שבו הם חיים, ושעליו הם נאבקים מול ניסיונות לפנותם ולהשתלט עליו.

לפי המחוז, התביעה הוגשה לאחר שבית המשפט העניק למשפחת רג'בי ארכה עד 17 במאי 2026 לביצוע צו הפינוי מביתה בשכונת בטן אל-הווא. ואולם, המשפחה הצליחה לקבל החלטה שיפוטית שהקפיאה את ביצוע הפינוי למשך 60 יום.

בכתב התביעה, שהוגש ב-14 ביוני 2026, נדרשת משפחת רג'בי לשלם 1,539,090 שקל, בטענה לזכאות ל"דמי שימוש" בנכס עבור שבע השנים שקדמו להגשת התביעה, בתוספת ריבית עד מועד התשלום בפועל.

עוד דורשת עמותת המתנחלים לחייב את בני המשפחה, יחד ולחוד, בתשלום חודשי מתמשך של 18,322 שקל החל ממועד הגשת התביעה ועד לביצוע הפינוי בפועל ומסירת הנכס, וכן להטיל עליהם את מלוא אגרות המשפט, שכר טרחת עורכי הדין והוצאות משפט נוספות.

מחוז ירושלים ציין כי זו הפעם הראשונה שבה עטרת כהנים דורשת סכום כספי בהיקף כזה תחת הכותרת "דמי שימוש" מאחת המשפחות המיועדות לפינוי בשכונת בטן אל-הווא, לאחר שנים שבהן התבססה פעילותה בעיקר על תביעות פינוי והשתלטות על בתים.

במחוז הדגישו כי ההתפתחות מצביעה על מעבר מסוכן לשימוש בלחץ כלכלי ככלי מקביל לתוכניות הפינוי הכפוי. לדבריהם, מהלך כזה מחריף את הלחץ המופעל על משפחות ירושלמיות המיועדות לפינוי, ופוגע ביכולתן להמשיך להיאחז בבתיהן.

לפי מחוז ירושלים, תביעות עטרת כהנים נשענות על טענות בעלות של יהודים יוצאי תימן משנת 1881 על שטח של כחמישה דונם ו-200 מ"ר בשכונת בטן אל-הווא. בשנים האחרונות שימשו טענות אלה בסיס להליכים שמטרתם השתלטות על בתי פלסטינים ופינויים מהם.

עוד נמסר כי התביעות התגברו מאז 2015, והכניסו יותר מ-84 משפחות פלסטיניות, שבהן כ-700 תושבי ירושלים, למעגל מתמשך של הליכים משפטיים בבתי המשפט הישראליים. במחוז ציינו כי ההליכים נשענים על חוק הסדרי משפט ומינהל משנת 1970, המאפשר ליהודים לתבוע נכסים שהיו בבעלות יהודית לפני 1948, בעוד פלסטינים אינם נהנים מזכות מקבילה. לדבריהם, מדובר בדוגמה בולטת לאפליה משפטית ממוסדת ולפגיעה בעיקרון השוויון בפני החוק.

המחוז הוסיף כי מדיניות זו הובילה בשנים האחרונות לפינוי כפוי של 33 משפחות פלסטיניות מבתיהן בשכונה ולהעברת הבתים לידי מתנחלים. עשרות משפחות נוספות עדיין עומדות בפני סכנת פינוי ואובדן בתיהן.

מחוז ירושלים הזהיר כי התביעה הנוכחית עלולה להפוך לתקדים שישמש את עטרת כהנים נגד יתר המשפחות הפלסטיניות בבטן אל-הווא, הן משפחות שכבר פונו בעבר והן משפחות שעדיין מנהלות מאבק משפטי להגנה על בתיהן, באמצעות הטלת דרישות כספיות נוספות בעילות דומות.

במחוז הדגישו כי הפרקטיקות האלה הן המשך למדיניות הפינוי הכפוי וההשתלטות על רכוש פלסטיני בירושלים המזרחית. לדבריהם, הן מפרות את המשפט ההומניטרי הבינלאומי ואת החלטות הקהילה הבינלאומית האוסרות על כוח כובש לפגוע בזכויות האוכלוסייה הנתונה לשליטתו או לשנות את ההרכב הדמוגרפי של השטח הכבוש.