רמאללה, 17 ביוני 2026, וואפא – ממצאי סקר מיוחד על היישובים הבדואיים, שהוכן בידי הנציבות העצמאית לזכויות אדם, "נציבות תלונות הציבור", בשיתוף הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, העלו כי יותר מ־50 יישובים בדואיים ורועי צאן נעקרו מאז סוף 2023 בשל התרחבות ההתנחלויות וההגבלות הצבאיות הישראליות. עוד העלו הממצאים כי באפריל 2025 תועדו כ־300 הפרות נגד יישובים אלה, נגד תושביהם ונגד מוסדותיהם.
בכנס מיוחד שנערך אמש (רביעי) לרגל פרסום ממצאי הסקר על היישובים הבדואיים והרועים בגדה המערבית, ובהשתתפות נציגי מוסדות רשמיים, משרדי ממשלה רלוונטיים, מוסדות בינלאומיים ואו"ם, וארגוני חברה אזרחית, קרא מנכ"ל הנציבות העצמאית לזכויות אדם, עמאר א־דוויק, לאמץ תוכנית לאומית רצינית ליישובים הבדואיים והרועים. לדבריו, התוכנית צריכה להתבסס על תפיסה פיתוחית וזכויותית כוללת, לקבוע סדרי עדיפויות, לחלק אחריות, להקצות משאבים ולקבוע מדדים למעקב. הוא הדגיש את הצורך לשתף את נציגי היישובים עצמם בגיבוש הפתרונות, ואמר כי כל מדיניות שתעוצב ללא בעלי הזכות תישאר חסרה, גם אם הכוונות טובות.
א־דוויק הדגיש את הצורך בהשקעה פיתוחית רצינית ביישובים הבדואיים והרועים בגדה המערבית הכבושה, בהגנה משפטית ובשטח, ובאספקת שירותים בסיסיים ונגישים, כדי לחזק את עמידתם לנוכח מדיניות וצעדי הכיבוש הישראלי, ובהם הריסות, צווי הריסה מתמשכים, השתלטות על אדמות ושטחי מרעה, הגבלות תנועה, אלימות וטרור מצד מתנחלים ופגיעה במקורות הפרנסה.
א־דוויק בירך את תושבי היישובים הבדואיים ותיאר אותם כבעלי זכות, כשומרי האדמה וכמרכיב אותנטי בזהות הלאומית הפלסטינית. לדבריו, הסקר מאשר כי סוגיית היישובים הבדואיים והרועים היא סוגיה לאומית. הוא הוסיף כי חשיבות הסקר נעוצה בכך שהוא מספק בסיס ידע מאורגן שניתן לבנות עליו, ומעניק לממשלה, למוסדות הלאומיים ולשותפים הבינלאומיים כלי מעשי לכיוון מדיניות, תוכניות והתערבויות באופן צודק ויעיל יותר.
ממלא מקום ראש הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, סופיאן אבו חרב, הדגיש מצדו את הצורך לספק נתונים על האזורים הבדואיים והרועים בגדה המערבית, משום שיישובים אלה מתמודדים עם הדרה שיטתית, עקירה כפויה ושלילת שירותים בסיסיים. לדבריו, אמינות הנתונים חיונית לתיעוד ההפרות, לכיוון הסיוע ההומניטרי ולחיזוק מאמצי הסנגור להגנתם. הוא ציין כי המדדים הסטטיסטיים הנוגעים ליישובים אלה הם צורך הומניטרי, זכויותי ופיתוחי, שנועד להגן על זכויותיהם ולענות על צורכיהם לנוכח לחצי העקירה והגירוש המתמשכים. לדבריו, הנתונים מסייעים גם בהתמודדות עם מדיניות העקירה, בשילוב היישובים במדיניות הפיתוח השונות ובחיזוק הסנגור למענם.
אבו חרב הצביע על שבריריות מצבם של היישובים הבדואיים בתחומים שונים. לדבריו, הם נשענים על מרפאות ניידות ומתמודדים עם הגבלות המונעות הקמת מתקנים קבועים. נוסף על כך, מקורות המים נהרסים באופן שיטתי, דבר שמאלץ את תושבי היישובים לרכוש מכלי מים. בתי הספר מתמודדים עם צווי הריסה, וילדים נאלצים לעיתים קרובות ללכת מרחקים ארוכים ברגל כדי להגיע ללימודים.
מנהלת מחלקת הפיקוח על מדיניות וחקיקה בנציבות העצמאית, ח'דיג'ה זהראן, הציגה את המדדים, הנתונים והצירים המרכזיים של הסקר השטחי, ובהם בריאות, חינוך, דיור, ביטחון ושלום חברתי, איומים והגנה. לדבריה, נתוני הסקר חושפים כי המבנה הדמוגרפי של היישובים הבדואיים והרועים בגדה המערבית מאופיין באוכלוסייה צעירה מאוד. קבוצת הגיל שמתחת ל־20 מהווה יותר מ־57% מכלל האוכלוסייה, וקבוצת הגיל אפס עד ארבע לבדה מהווה 16.7% מהאוכלוסייה. עוד ציינה כי שיעור הגברים והנשים דומה, עם יתרון קל לגברים.
זהראן אמרה כי הנתון הבולט ביותר הוא ש־53.7% מהאוכלוסייה מוגדרת כאוכלוסיית פליטים. לדבריה, משמעות הדבר היא שמחצית מתושבים אלה חיים במצב כפול של עקירה היסטורית ושל שבריריות עכשווית. היא הציגה גם נתונים על המאפיינים הדמוגרפיים, מאפייני הדיור, ההכנסה ורמת החיים, הסיוע, התנועה והגישה לשירותים, הזכויות וההגנה, והייצוג הפוליטי.
מנהלת מחלקת הפעולות הטכניות למפקד האוכלוסין בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ראוויה עלאוונה, הציגה את מתודולוגיית הסקר ואת מטרותיו המרכזיות, ובראשן יצירת מסד נתונים מקיף, ראשון מסוגו, המספק תמונה ברורה למקבלי ההחלטות ומדדים חשובים למוסדות זכויות אדם, למוסדות מקומיים ולמוסדות בינלאומיים. היא הציגה גם את מנגנוני בחירת המדגם ואת ההגדרות של חברה בדואית, חברה רועית וחברה רועית־בדואית.
עלאוונה ציינה כי בגדה המערבית היו 174 יישובים בדואיים מאוכלסים, וכי נכללו בסקר 31 יישובים בכל מחוז. לדבריה, לצורך ביצוע המשימה הוכשרו חוקרים, והסקר התבסס על שאלונים למשקי בית ועל שאלונים לראש האזור הבדואי או ראש השבט.
