טול כרם, 11 ביוני 2026, וואפא – הודא חבאיב
רשויות הכיבוש הישראליות מאיצות את קידום הפרויקט להקמת אזור תעשייה התנחלותי רחב היקף על אדמות הכפרים ג'בארה, א-ראס ושופה, מדרום לטול כרם. במסגרת התוכנית צפויות מאות דונמים של אדמות חקלאיות, ששימשו במשך עשרות שנים מקור פרנסה לעשרות משפחות פלסטיניות, להפוך למתחם תעשייה ומסחר שישרת את מערך ההתנחלויות באזור.
מי שנוסע כיום בכביש אל-כפריאת, מדרום לטול כרם, יכול לראות בבירור את היקף העבודות בשטח. דחפורים כבדים פורצים דרכים חדשות בין הסלעים והגבעות, מבצעים עבודות חישוף ויישור קרקע נרחבות, ובמקביל מוקמות חומות אבן סביב האתר מכמה כיוונים. העבודות משקפות את קצב ההתקדמות המהיר של התוכנית ואת הניסיון לקבוע מציאות חדשה בשטח.
מקור הפרויקט בשנת 2019, אז פרסמו רשויות הכיבוש את התוכנית המפורטת ת/158, להקמת אזור תעשייה התנחלותי על שטח של כ-788 דונם מאדמות הכפרים שופה וג'בארה, באזור המכונה "אל-ג'בל אל-ווסטאני", מדרום לטול כרם.
על פי התוכנית שפורסמה אז, אזור התעשייה ייקרא "בוסתני חפץ". היא כוללת שינוי ייעוד של הקרקע משטחים חקלאיים ודרכים מאושרות לשטחי תעשייה ומסחר, שבהם אמורים לקום כ-130 מפעלים, לצד מתקני תחבורה, מבני ציבור, מוסדות, שטחים פתוחים, חניונים ורשת כבישים פנימית.
תושבים ובעלי קרקעות אמרו לוואפא כי העבודות בשטח התקדמו באחרונה באופן ניכר, תוך המשך חישוף הקרקע, פריצת דרכים והקמת תשתיות. לדבריהם, הפרויקט צפוי לשנות את פני האזור, להדק את השליטה בדרום טול כרם, לאיים על הקרקעות החקלאיות שנותרו ולצמצם את אפשרויות ההתרחבות והפיתוח העתידי של הכפרים הסמוכים.
החקלאי אדיב עוואד, תושב ג'בארה, סיפר כי אדמתו שבכניסה לכפר נחשפה לפני ימים אחדים בידי דחפורים של כוחות הכיבוש, ללא התרעה מוקדמת. לדבריו, נהרסו שלושה דונמים של עצי אבוקדו מניבי פרי ונעקרו 130 עצים, במסגרת העבודות להקמת אזור התעשייה שכבר השתלט על מאות דונמים מאדמות הכפר.
עוואד אמר כי בידיו מסמכי בעלות על הקרקע, שהיתה מקור פרנסתו. לדבריו, הוא השקיע 11 שנים בגידול עצי האבוקדו, גידול הדורש שנים של עבודה, השקעה כספית גבוהה וטיפול רציף עד שהעצים מתחילים להניב פרי. לדבריו, כוחות הכיבוש מחקו את כל ההשקעה הזאת בתוך רגע.
עבודות החישוף פגעו גם בדונמים נוספים של אדמות חקלאיות שבהן הוקמו חממות בכניסה לכפר. נוסף על כך, תושבים באזור קיבלו התראות לפני הריסת בתים.
גם סאבר עבד אל-קאדר מחמוד חמד ובני משפחתו, מהכפר שופה, מתמודדים עם השלכות ישירות של הפרויקט. כוחות הכיבוש השתלטו על כ-50 דונם מאדמות המשפחה, הנמצאות מדרום-מזרח לכפר, סמוך לכביש העוקף.
חמד אמר כי האדמות האלה הן מקור הפרנסה המרכזי של המשפחה, שנהגה לגדל בהן מדי שנה חיטה, שעורה, פול ואפונה. לדבריו, כוחות הכיבוש השתלטו על הקרקע בטענה שמדובר ב"אדמות מדינה", והחלו לבצע בה עבודות כחלק מתוכנית אזור התעשייה. הוא הוסיף כי בתי המשפחה נמצאים בתוך השטח המיועד לפגיעה, ולכן בני המשפחה חיים בחרדה מתמשכת לעתיד בתיהם ורכושם.
לדבריו, בידי המשפחה מסמכים רשמיים המוכיחים את בעלותה על הקרקע. הוא ציין כי כוחות הכיבוש השתלטו לאחרונה גם על שטחים נוספים שבהם הוקמו חממות, ללא התרעה מוקדמת וללא מתן ארכה לבעלי הקרקע לפני תחילת עבודות החישוף.
חמד הוסיף כי סבלם של החקלאים באזור אינו מסתכם בהשתלטות על הקרקעות. לדבריו, הם חשופים גם לתקיפות מצד מתנחלים. הוא סיפר כי מעת לעת נורה לעברו ירי מצד מתנחלים מההתנחלות עינב בעת עבודתו באדמתו. לדבריו, למשפחה יש גם כ-200 דונם הנטועים בעצי זית עתיקים, אך הגישה אליהם קשה מאוד בשל רדיפות ותקיפות חוזרות מצד מתנחלים.
ראש מועצת הכפר ג'בארה, מוחמד איחסאן עוואד, אמר לוואפא כי אזור התעשייה ההתנחלותי המתוכנן מדרום לטול כרם מהווה איום ישיר על ג'בארה ועל הכפרים הסמוכים. לדבריו, שטח הפרויקט נאמד בכ-800 דונם מאדמות ג'בארה, א-ראס ושופה, בזמן שעבודות החישוף וההשתלטות על הקרקע נמשכות.
עוואד אמר כי ג'בארה, אחד משבעת כפרי אל-כפריאת שמדרום לטול כרם, סבלה במשך שנים ארוכות מצעדי הכיבוש. לדבריו, בשנת 2002 השתלטו כוחות הכיבוש על שטחים נרחבים מאדמות הכפר לצורך הקמת גדר הסיפוח וההתרחבות, והכפר היה נתון במצור במשך 12 שנים. בשנת 2014 הוסרה הגדר בעקבות החלטת בית המשפט העליון הישראלי, והדבר אפשר לחקלאים לשוב לאדמותיהם, לשקם אותן ולעבד אותן מחדש. לדבריו, כוחות הכיבוש שבים כיום להשתלט על חלקים מאותם שטחים, הפעם בטענה של הקמת אזור תעשייה.
עוואד ציין כי הכפר מוקף כיום מכמה כיוונים. מאחוריו ניצבת גדר ההפרדה, מדרום לו נמצאת ההתנחלות סלעית שהוקמה על אדמות הכפר, ובכניסות לאזור הוצבו שערים צבאיים המקשים על תנועת התושבים. לדבריו, עם תחילת העבודות באזור התעשייה וההשתלטות על שטחים נוספים, גובר החשש לעתיד הכפר ותושביו.
הוא הוסיף כי הפרויקט מלווה בצווי התראה חדשים נגד בתים, מבנים חקלאיים וחממות, לצד השתלטות על אדמות נוספות מכוח צווים צבאיים. לדבריו, כמה בתים בכפר עדיין נתונים בסכנת הריסה.
עוואד הדגיש כי ג'בארה היא כפר חקלאי מובהק, וכי החקלאות היא מקור ההכנסה המרכזי של תושביו. לדבריו, הצעדים הנוכחיים פוגעים ישירות בקרקע ובמקורות הפרנסה של התושבים.
הוא הזהיר גם מפני ההשלכות הסביבתיות של הפרויקט. לדבריו, השטח נמצא מעל אגני מים ובארות המשמשים את ג'בארה, א-ראס וטול כרם, אך אין מידע ברור על סוג המפעלים שיוקמו במקום או על היקף הפעילות התעשייתית הצפויה. מצב זה מעורר חשש מפני זיהום עתידי של מקורות מים ושל אדמות חקלאיות.
עוואד הוסיף כי הנוכחות הצבאית המתמשכת וסגירת שערי הברזל המובילים לטול כרם פגעו קשות בחיי התושבים, במיוחד בחולים. לדבריו, הקמת אזור התעשייה עלולה להוביל למגבלות תנועה נוספות ולהעמיק את בידוד אזור אל-כפריאת, שסובל ממילא ממחסור בכמה שירותים בסיסיים.
לדבריו, הפרויקט משתלב בתוכניות התנחלות רחבות יותר שנועדו לחבר את אזור התעשייה להתנחלויות הסובבות את טול כרם, שהוקמו על אדמות הכפרים והעיירות באזור. בין ההתנחלויות האלה נמצאות סלעית, עינב ואבני חפץ. עוואד אמר כי הדבר מאיים על הנוכחות הפלסטינית באזור ומצמצם את השטחים הזמינים להתרחבות עירונית וחקלאית של הכפר, על רקע המשך התרחבות ההתנחלויות וההשתלטות על קרקעות נוספות.
עוואד הדגיש כי תושבי ג'בארה דבקים באדמתם ובזכויותיהם, וממשיכים לפעול מול מוסדות משפטיים וגורמים מקצועיים כדי להתמודד עם הפרויקט, למרות ההריסות, צווי ההתראה והפגיעה המתמשכת באדמות וברכוש הפלסטיני.
מאז פרסום התוכנית להקמת הפרויקט הזה, הזהירו מוסדות מקומיים, ארגוני זכויות אדם, גורמים פוליטיים וחוקרים מפני השלכותיו. לפי האזהרות, הפרויקט יוביל להשתלטות על מאות דונמים מאדמות התושבים, יהדק את הסגר על כמה כפרים פלסטיניים הסובלים מקיומה של גדר הסיפוח וההתרחבות, יגביר את הלחץ על העיר טול כרם וינתק אותה מהמרחב הכפרי הדרומי שלה, אל-כפריאת, הנמצא בלב האזור המיועד לפרויקט. עוד הזהירו כי הפרויקט יפגע ברצף הגיאוגרפי בין היישובים הפלסטיניים בגדה הכבושה, ייצור סיכונים בריאותיים וסביבתיים, ויקדם בטווח הארוך חיבור בין ההתנחלויות לבין המרחב שבתוך הקו הירוק.
