ירושלים, 11 ביוני 2026, וואפא – מחוז ירושלים הזהיר מפני התוכנית שמקדמת עיריית הכיבוש הישראלית להקמת מה שהיא מכנה "מתחם חינוכי" חדש בשכונת כפר עקב, מצפון לירושלים הכבושה, על קרקע שבה פועל זה עשרות שנים מרכז ההכשרה המקצועית של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים, אונר"א.

בהודעה שפרסם היום, יום חמישי, מסר המחוז כי הפרויקט הוא חוליה נוספת במדיניות הישראלית שנועדה לפגוע בפעילותה של הסוכנות הבינלאומית בירושלים הכבושה. זאת, תחת כסות של פרויקטים שירותיים וחינוכיים שמוצגים כלפי חוץ כבעלי מטרות פיתוח, אך בפועל נושאים ממדים פוליטיים וקולוניאליים חמורים.

במחוז ציינו כי התוכנית, שמספרה 1421205, משתרעת על פני 82 דונם ומוצגת כתוכנית שנועדה להתמודד עם המחסור בכיתות לימוד ובמתקנים חינוכיים בכפר עקב. אולם תוצאותיה בפועל הן הריסת מרכז ההכשרה המקצועית של אונר"א וסיום פעילותו במקום.

במחוז הזהירו כי חומרת התוכנית אינה נעוצה רק באופייה התכנוני, אלא בכך שהיא מכוונת נגד מוסד בינלאומי קיים, שממלא תפקיד חינוכי ומקצועי חיוני עבור הפליטים הפלסטינים. לדבריהם, הטיעון החינוכי משמש כסות למהלך שמוביל בפועל לצמצום נוכחותה של אונר"א ולהחלפת מוסדותיה במוסדות הכפופים לרשויות הכיבוש.

עוד נמסר כי הניסיון המעשי בשנים האחרונות מלמד שכוחות הכיבוש נוהגים להשתמש בצרכים הבסיסיים של התושבים הפלסטינים, ובראשם החינוך, ככלי להצדקת שליטה בקרקעות ובנכסים פלסטיניים. כמה פרויקטים שקודמו כפתרונות למשברים חינוכיים בירושלים הכבושה שימשו עילה להריסה, פינוי או השתלטות, בעוד יישומם של אותם פרויקטים נותר תקוע או נדחה במשך שנים ארוכות.

בהקשר זה ציין המחוז את פרויקט המתחם החינוכי בג'בל מוכבר, שאושר בשנת 2017 אך לא רשם כל התקדמות ממשית אלא לאחר שמונה שנים ממועד אישורו, בעוד שחלקו הגדול עדיין לא בוצע. עוד הזכיר המחוז את פרשת משפחת סאלחייה בשכונת שייח ג'ראח, שפונתה בכוח מביתה ומהמשתלה המסחרית שלה בשנת 2022, בטענה כי במקום יוקמו מוסדות חינוך, אף שעבודות הבנייה טרם החלו עד היום. כך גם בעיירה ענאתא, שם אושרה לפני שנים תוכנית להקמת בית ספר לתלמידים פלסטינים, אך לא ניתן כל היתר בנייה ולא החלו עבודות ביצוע בשטח.

במחוז ירושלים הדגישו כי כוחות הכיבוש, הנושאים באחריות הישירה למשבר החינוך המתמשך בשכונות הפלסטיניות בשל עשרות שנים של אפליה והזנחה מכוונת, מנסים כעת לנצל את אותו משבר עצמו כדי להצדיק הפקעת קרקעות, השתלטות על נכסים ופגיעה במוסדות המספקים שירותים חיוניים לפלסטינים, במקום לטפל בגורמים האמיתיים למחסור הקיים.