שכם, 9 ביוני 2026, וואפא – זוהראן מעאלי
בכפר בית אמרין, שמצפון־מערב לשכם, הלילה כבר אינו זמן מנוחה רגיל עבור חלק מהתושבים. מאז התרחבות המאחז החקלאי על הגבעות שמסביב לכפר, ועל רקע התרבות אירועי הפגיעה מצד מתנחלים, מתארים תושבים מציאות יומיומית של דריכות ודאגה לבני משפחותיהם, לרכושם ולאדמותיהם.
לפנות בוקר, יום שלישי, הותקף ביתו של בילאל עבדה, הממוקם בשוליו המערביים של הכפר. לדבריו, כעשרה מתנחלים רעולי פנים, לבושים שחורים וחמושים, הגיעו לאזור ביתו.
עבדה סיפר כי הם הגיעו מכיוון אזור ראס אל־עין, שבו הוקם לאחרונה מאחז חדש. לדבריו, הם ניסו להתקרב לבית, יידו לעברו אבנים והציתו את רכבו לאחר ששפכו עליו חומר דליק.
הוא הוסיף כי ביתו נמצא באזור מבודד יחסית, ולכן חש סכנה ממשית לבני משפחתו, ובמיוחד לילדיו, שהצעיר בהם בן שמונה.
עבדה תיאר את השינוי שחל בשגרת חייו מאז הקמת המאחז הסמוך ואמר: "מאז שהוקם המאחז, אני כבר לא ישן בלילה באופן רגיל. אני נשאר ער ושומר עד שעות הבוקר, ואז ישן ביום אם אני מצליח. לפעמים אני יוצא לעבודתי בבנייה בלי שישנתי כלל".
לדבריו, החשש כבר אינו קשור לאירוע בודד, אלא הפך לחלק מהשגרה של התושבים המתגוררים סמוך למאחזים.
ראש מועצת הכפר בית אמרין, אכרם פקיה, אמר כי במהלך השנה האחרונה חלה עלייה במספר האירועים והצעדים בשטח. לדבריו, אלה כללו גריפת אדמות חקלאיות ופתיחת דרכים חדשות המחברות בין התנחלויות ומאחזים שהוקמו על ההרים המקיפים את הכפר.
בכפר סבורים כי ההתפתחויות האלה אינן מסתכמות באירועים נקודתיים, אלא יוצרות מציאות חדשה בשטח ומרחיבות את השליטה באזור.
השפעת המאחזים אינה מורגשת רק בבתים הסמוכים אליהם. היא פוגעת גם בענף גידול הצאן, המשמש מקור פרנסה לעשרות משפחות בכפר.
מגדל הצאן ג'עפר פקיה אמר כי מתנחלים מונעים מהרועים להגיע לשטחי המרעה שבהם השתמשו במשך עשרות שנים, וכי היו גם מקרים של פגיעה ישירה בתושבים וברכושם.
לדבריו, בחודש רמדאן נכנסו מתנחלים לאחד הבתים ולקחו עשרות ראשי צאן ושני חמורים. הוא הוסיף כי גם הוא עצמו נפגע מגז פלפל בפניו כשניסה לבדוק מה מתרחש באזור.
פקיה אמר כי האירועים האלה מצמצמים את יכולת התושבים להמשיך להתפרנס מאדמותיהם ומעדריהם.
ממזרח לכפר סיפר סאדק פקיה על אירוע דומה שחוותה משפחתו. אף שביתו מוקף גדרות תיל ושערי ברזל, לדבריו מתנחלים הצליחו להגיע אליו, לחתוך חלקים מהגדר ולהשליך בקבוקי תבערה לעבר הבית בחודש אפריל האחרון.
לדבריו, בני המשפחה הצליחו להשתלט על האש לפני שהתפשטה, אך האירוע הותיר תחושת פחד עמוקה. "אנחנו כבר לא יודעים מהו טעם השינה, החיים או אפילו היציאה לעבודה. אנחנו מאוימים בכל רגע", אמר.
תושבי בית אמרין מתארים תחושה גוברת של חוסר ביטחון מול הישנות האירועים, ושואלים מי יוכל לספק להם ולמשפחותיהם הגנה. עבור רבים מהם, הסוגיה אינה נוגעת רק לאובדן אדמה, רכב או מקור פרנסה, אלא גם ליכולתם לחיות בבתיהם ללא פחד.
עבדה אמר כי סביב ביתו אין חומה או אמצעי הגנה שימנעו הגעה של תוקפים או יידוי אבנים לעברו. הוא קרא לספק הגנה ותמיכה למשפחות המתגוררות סמוך למאחז.
בצל המשך התרחבות המאחזים והאירועים החוזרים, בית אמרין היא כיום אחת מן הכפרים הפלסטיניים המתמודדים עם מציאות מורכבת. הדאגה לילדים משתלבת באחיזה באדמה, ורבים מהתושבים מעבירים את לילותיהם ערים מחשש לאירוע נוסף שעלול להגיע מכיוון ההרים.
