עזה, 8 ביוני 2026, וואפא — רים סוויסי
סבלם של תושבי רצועת עזה אינו מסתכם עוד בהפצצות, בעקירה ובאובדן הבתים. המלחמה, שפגעה בכל מרכיב של חיי היומיום, הגיעה גם אל אחד התנאים הבסיסיים ביותר לקיום: מי השתייה.
באוהלי העקורים הפזורים בעיר עזה ובאזורים נוספים ברצועה, השגת מים ראויים לשתייה הפכה למשימה יומיומית קשה. לצד הרעב, המחסור והמצור, מתמודדים התושבים גם עם סכנת מחלות שמקורה במים מזוהמים. עבור משפחות רבות, כל מקור מים זמין הוא פתרון הכרחי, גם כשהוא עלול להפוך למקור נוסף של סבל.
בפתח אוהלו ברחוב אל־ירמוכ במרכז העיר עזה, מספר אמין אל־קג'כ, בן 45, על ימים קשים שעברו עליו לאחר שקיבל, יחד עם עשרות עקורים נוספים, מים שחולקו ממכלית בתוך המחנה.
"משאית מים הגיעה למקום ורוב העקורים השתמשו במים שחולקו ממנה", סיפר. "אחרי כמה שעות התחילו להופיע אצל רבים תסמינים חריגים, גם אצלי. אחר כך התברר שהמים היו מזוהמים ולא ראויים לשתייה".
לדבריו, "סבלתי מכאבים חזקים בכליות, משלשולים ומהקאות. כשהגעתי לנקודה הרפואית אמרו לי שהתסמינים קשורים למים ששתינו. זה נמשך שלושה ימים עד שמצבי השתפר".
מאז הוא נאלץ לקנות מים ממתקני התפלה מוכרים, למרות מצבו הכלכלי הקשה, מחשש שייאלץ לעבור שוב את אותה חוויה.
לא הרחק ממנו, רבא רשיד, אם עקורה בת 23, מתארת מקרה דומה שאירע לילדיה. "הילדים שלי שתו מהמים שחולקו בחינם לעקורים", אמרה. "בלילה עלה להם החום והם סבלו מכאבי בטן חזקים. לא הבנתי שהמים הם הסיבה עד שהרוקח אמר לי את זה".
לדבריה, ילדיה קיבלו טיפול רפואי לבעיות בקיבה ובמעיים, וכעבור יומיים חל שיפור במצבם. "אבל הפחד נשאר איתנו בכל פעם שאנחנו מקבלים מים", הוסיפה.
רשיד אמרה כי אלפי משפחות עקורות אינן יכולות להרשות לעצמן לקנות מים בשל העוני ואובדן מקורות הפרנסה, ולכן הן נאלצות להסתמך על כל מקור זמין, גם כאשר איכות המים אינה ברורה.
מתקני ההתפלה פועלים תחת לחץ כבד
המשבר אינו מסתכם בחלוקת המים. הוא מתחיל גם בתהליך ההפקה וההתפלה.
מועתסם אל־פיומי, בעל מתקן התפלה בעזה, הסביר כי משק המים ברצועה מתמודד מאז פרוץ המלחמה עם מחסור חמור בחומרים הדרושים להפעלה ולתחזוקה של מתקני ההתפלה.
לדבריו, תהליך ההתפלה תלוי במסננים ובממברנות מיוחדות שמנקות את המים ממלחים, משקעים ומזהמים. ואולם החומרים האלה אינם זמינים בכמות מספקת, והדבר מקשה על המתקנים לשמור על איכות המים שהם מספקים.
אל־פיומי אמר כי חלק מהגורמים המממנים או המספקים מים מחפשים לעיתים את האפשרות הזולה ביותר, דבר שעלול לפגוע באיכות המים ולהגדיל את הסיכון לזיהום בשאריות, בחיידקים או במזהמים אחרים.
הוא הזהיר כי ילדים, קשישים וחולי כליות חשופים במיוחד לסיבוכים הנגרמים משתיית מים שאינם עומדים בתקן הבריאותי. לדבריו, מרכזי הבריאות ובתי החולים קולטים שוב ושוב מקרים של כאבי כליות, שלשולים ובעיות במערכת העיכול.
אל־פיומי הצביע גם על בעיה נוספת: אחסון והובלת המים. לדבריו, גם מים שעברו התפלה עלולים להיפגע אם הם נשמרים בתנאים לא מתאימים או מועברים במכלים שאינם נקיים.
עלייה במחלות הקשורות למים
הרוקח ד"ר ח'אלד עודה אמר כי תושבי האוהלים ומרכזי העקורים סובלים יותר ויותר ממחלות הקשורות למערכת השתן ולמערכת העיכול, על רקע הירידה באיכות המים הזמינים ועלייה ברמות הזיהום.
לדבריו, זיהום מי התהום בשפכים ובמי ים היה בעיה בריאותית חמורה עוד לפני המלחמה. אולם הקריסה הנרחבת של תשתיות המים, הביוב והבריאות בחודשים האחרונים החריפה את המשבר והגדילה את הסיכון להתפשטות מחלות.
עודה הוסיף כי המשך הידרדרות מערכות המים והביוב עלול להוביל לעלייה נוספת בתחלואה, בעיקר בשל הצפיפות הקשה במחנות העקורים, המחסור באמצעים רפואיים והקושי להשיג מים ראויים לשתייה באופן קבוע.
המים הפכו לשאלת הישרדות
ברצועת עזה, הנתונה תחת מלחמה ומצור, מים אינם עוד צורך יומיומי בלבד. עבור מאות אלפי עקורים הם הפכו לשאלת הישרדות.
בין הצורך להשיג מים לשתייה לבין הפחד מהמחלות שהם עלולים לשאת, חיים תושבי עזה שכבה נוספת של משבר הומניטרי. גם התנאי הבסיסי ביותר לחיים הפך למאבק יומיומי.
