רמאללה, 8 ביוני 2026, וואפא, ראמי סמארה
סוכנות הידיעות הפלסטינית "וואפא", בשיתוף איגוד סוכנויות הידיעות הערביות "פאנה", מפרסמת דוח על משבר שירותי הבריאות הפלסטיניים תחת הכותרת "משבר מערכת הבריאות הפלסטינית: אסון המאיים על חייהם של אלפי חולים תחת המצור הפיננסי". להלן נוסח הדוח:
מול חלון בית המרקחת במרכז הרפואי פלסטין ברמאללה עומדת סלאם, בת 25, וממתינה לתרופות של אמה, חולת סרטן העוברת טיפולים כימותרפיים. היא מקווה לשמוע הפעם תשובה אחרת מזו שחזרה ונשמעה באחרונה שוב ושוב: "לא קיים במלאי".
"היה לנו מזל שהמנה הכימותרפית העיקרית היתה זמינה הפעם", היא אומרת. אבל גם הפעם יצאה סלאם מבית המרקחת באכזבה שכבר נעשתה מוכרת. התרופות התומכות בפרוטוקול הטיפול של אמה חסרות זה חודשים בבתי המרקחת ובמחסני משרד הבריאות, והמשפחה נאלצת לקנות אותן מכספה.
מאותו חלון יוצא גם עלי, בן 47, בתחושת תסכול דומה. מדפי בית המרקחת, שחלקם נותרו כמעט ריקים, לא סיפקו לו את התרופה למחלה נוירולוגית שממנה הוא סובל — תרופה שנועדה למנוע התקפי פרכוסים קשים הגורמים לו לקרוס.
עלי זקוק לכמאה כדורים בחודש. בביקוריו האחרונים במרכז הרפואי הצליח לקבל רק כשליש מהכמות הדרושה, וגם זאת רק מתרופה אחת מתוך שתי תרופות מרכזיות שהוא נוטל. אף שמצבו השתפר, הרופאה המטפלת הזהירה אותו כי הפסקת הטיפול תחזיר אותו לאחור. בהיעדר התרופות או חלופות להן, לא נותרה לו ברירה אלא לקנות אותן באופן פרטי.
גם אישה בת 28, הסובלת ממחלות דם, נתקלה באותה מציאות. מתוך חמש תרופות חיוניות שנרשמו לה, קיבלה תרופה אחת בלבד.
לדבריה, המחסור בתרופות אינו חדש. היא החלה להבחין בירידה הדרגתית במלאי כבר לפני זמן רב, אך בשלושת החודשים האחרונים החריף המשבר באופן ניכר. מאז היא נאלצת לרכוש את רוב התרופות מכספה.
המחסור בתרופות הוא רק חלק אחד ממשבר רחב בהרבה. בהודעה שפרסם משרד הבריאות הפלסטיני ביום חמישי, 4 ביוני, הזהיר המשרד כי חייהם של אלפי חולים נמצאים בסכנה ממשית.
לפי משרד הבריאות, יותר מ־4,000 חולי סרטן נמצאים כעת בסיכון, וכך גם אלפי מטופלי דיאליזה. זאת בשל ירידה חסרת תקדים במלאי האסטרטגי של תרופות, ציוד רפואי וחומרים מעבדתיים.
המשרד מסר כי יותר משליש מהפריטים ברשימת התרופות החיוניות אזלו לחלוטין. מלאי של מאות פריטים נוספים ירד אל מתחת לרמת החירום.
משרד הבריאות מספק 520 סוגי תרופות חיוניות. כ־180 מהם הגיעו למלאי אפסי בשל המשבר התקציבי והמחנק הפיננסי. בתחום האונקולוגי המצב חמור במיוחד: 50 מתוך 97 התרופות המיועדות לטיפול בחולי סרטן אינן זמינות.
במקביל, המחסנים המרכזיים של משרד הבריאות סובלים ממחסור חריף בציוד רפואי מתכלה וייעודי. בין היתר חסרים מסננים לטיפולי דיאליזה, שהם תנאי בסיסי להמשך הטיפול. היעדרם מסכן ישירות את חיי החולים.
בתי החולים מדווחים גם על מחסור בחוטי תפירה כירורגיים, בעיקר מהסוגים העדינים המשמשים בניתוחים מורכבים, ובהם ניתוחי לב. נוסף על כך חסר ציוד לצנתורי לב, כולל צנתרים ותומכנים, והדבר כבר הוביל לדחיית חלק מהפעולות הרפואיות.
מנתוני מחסני החומרים המעבדתיים עולה כי הפער בין הצריכה לאספקה הולך ומתרחב. 79 סוגים של חומרים מעבדתיים אזלו לחלוטין, ולצדם 265 סוגים של ציוד רפואי מתכלה וייעודי הגיעו למלאי אפסי.
המשבר הגיע גם לחדרי הניתוח, בשל המחסור בציוד רפואי ובצל שביתת הרופאים. בשנת 2025 ביצעו בתי החולים כ־65 אלף ניתוחים גדולים וקטנים. מתחילת 2026 ועד 1 ביוני בוצעו רק כ־19.5 אלף ניתוחים, ויותר מ־11 אלף ניתוחים מתוכננים נדחו.
מנהל מרכז התקשורת הממשלתי, מוחמד אבו א־רוב, אמר כי תחום הבריאות הוא אחד מסעיפי ההוצאה המרכזיים בתקציב הציבורי, אך הממשלה מתמודדת עם משבר פיננסי חריף שמגביל את יכולתה לספק מענה לצרכים ההולכים וגדלים. לדבריו, הגורם המרכזי למשבר הוא המשך עיכוב כספי הסילוקין הפלסטיניים בידי ישראל.
אבו א־רוב אמר כי היקף הכספים המעוכבים חצה את רף חמישה מיליארד הדולרים. לדבריו, מדובר בכספים המהווים כ־68% מכלל מקורות ההכנסה הפלסטיניים.
הוא הוסיף כי עיכוב הכספים פגע ישירות ביכולת הממשלה לנהל את השירותים הציבוריים ולספק שירותים בסיסיים. לדבריו, הממשלה נאלצת לפעול עם משאבים מצומצמים מאוד, שאינם עולים על כ־10% בלבד מהמקורות העומדים לרשותה, בזמן שההאטה הכלכלית והירידה בפעילות המקומית מגבירות את הלחץ על ההכנסות הפנימיות.
כדי להתמודד עם המשבר, אמר אבו א־רוב, אימצה הממשלה תקציב חירום לשנת 2026, שנועד להפנות את תזרימי המזומנים למגזרים החיוניים ביותר, בראשם הבריאות והחינוך.
לדבריו, הממשלה המשיכה להעביר מקרים רפואיים מצילי חיים לבתי חולים פרטיים. הפניות אלה עולות לקופה הציבורית יותר ממיליארד שקל בשנה, כ־300 מיליון דולר. במקביל העבירה הממשלה תשלומי חירום לחברות תרופות ולבתי חולים פרטיים, ופעלה לגייס סיוע כספי מגורמים תורמים.
אבו א־רוב אמר כי המשבר במערכת הבריאות העמיק בשנתיים האחרונות, על רקע ההידרדרות הכלכלית הכללית והגידול בעומס על המוסדות הממשלתיים. לדבריו, יותר ממיליון וחצי אזרחים מבוטחים בביטוח הבריאות הממשלתי, והמצב הכלכלי דוחף יותר ויותר אזרחים להסתמך על השירות הציבורי במקום על מרפאות ובתי חולים פרטיים.
לדבריו, הממשלה הנפיקה עשרות אלפי כרטיסי ביטוח בריאות חינם למשפחות העניות ביותר ולעובדים שאיבדו לאחרונה את מקור פרנסתם. צעד זה הגדיל את העומס על מערכת הבריאות הציבורית דווקא בשעה שהמשאבים הכספיים שלה הצטמצמו לרמה חסרת תקדים.
על רקע חוב מצטבר של 3.8 מיליארד שקל, פנה משרד הבריאות לגורמים תורמים בבקשה דחופה לספק תרופות מצילות חיים בשווי 50 מיליון דולר, לצד 50 מיליון דולר נוספים לרכישת תרופות חיוניות. המשרד ביקש גם סיוע חודשי של 60 מיליון שקל לתשלום שכר עובדיו, כדי להבטיח את המשך פעילות שירותי הבריאות.
המשבר הפיננסי פוגע גם במערכת היחסים בין משרד הבריאות לבין המגזר הרפואי הפרטי והאזרחי, שמחזיק בכ־48% ממיטות האשפוז בגדה המערבית. החוב הממשלתי למגזר זה הגיע ל־2.7 מיליארד שקל, בעוד שהחוב לאיגוד ספקי התרופות והציוד הרפואי הגיע למיליארד ו־350 מיליון שקל.
מנכ"ל איגוד ספקי התרופות והציוד הרפואי, מוהנד חבש, תיאר את המשבר כ"מפחיד מאוד". לדבריו, החוב הממשלתי לחברות הפועלות בתחום מעולם לא הגיע להיקף כזה.
חבש אמר כי המחסור בנזילות אילץ את החברות לצמצם את היקף האספקה. לדבריו, הן אינן מסוגלות עוד לממן רכישת תרופות וציוד מחו"ל, ובחלק מהמקרים החוב הממשלתי גבוה פי כמה מההון העצמי של החברות.
לדבריו, איגוד ספקי התרופות הגיע להסכמות עם הגורמים הרשמיים שלפיהן תינתן עדיפות לתרופות מצילות חיים, וכי אספקתן למחסני משרד הבריאות לא תופסק. מדובר בין היתר בתרופות לסרטן, בציוד לדיאליזה ובציוד לניתוחים. ואולם, הוא הזהיר כי המשך המשבר מסכן גם את האספקה הזו.
יו"ר איגוד בתי החולים הפרטיים והאזרחיים בגדה המערבית, יוסף תכרורי, אמר כי בתי החולים כבר אינם מסוגלים לקלוט חולים המופנים אליהם מהמערכת הממשלתית, משום שאינם יכולים לעמוד בהתחייבויותיהם הכספיות כלפי העובדים והצוותים הרפואיים.
לדבריו, בית החולים אל־אהלי בחברון מסר למשרד הבריאות כי יפסיק לקלוט חולים מופנים החל מ־6 ביוני 2026. זאת כשנה לאחר שהחברה הערבית בבית לחם הודיעה כי תפסיק לקלוט חולים של משרד הבריאות.
תכרורי הוסיף כי בית החולים א־נג'אח מסר שאינו יכול לקלוט מטופלים אונקולוגיים חדשים בשל מחסור בתרופות במחסניו. במקביל, מכשיר הצנתורים בבית החולים אל־מיזאן בחברון מושבת זה כחודשיים.
לדבריו, 18 בתי החולים הפרטיים והאזרחיים מתמודדים גם עם עומס גובר, בשל העלייה במספר החולים המופנים אליהם. זאת על רקע צמצום שעות העבודה והשביתות במערכת הבריאות הממשלתית. העומס שוחק את יכולותיהם התפעוליות ומחריף את מצוקתם, במיוחד לנוכח המחסור במשאבים ובציוד.
השפעת המשבר אינה מסתכמת בפגיעה בהיקף השירותים הרפואיים ובאיכותם. לדברי גורמים בענף, הוא מאיים גם לפגוע בשנים ארוכות של מאמץ לבסס שירות רפואי פלסטיני עצמאי יותר, ולהפחית את התלות בהפניות לבתי חולים בישראל.
מנכ"ל איגוד ספקי התרופות והציוד הרפואי אמר כי מאז 2019 החל המגזר הרפואי הפרטי במהלך הרחבה נרחב, שכלל פתיחת מחלקות חדשות וגיוס מומחים ואנשי מקצוע. לדבריו, המטרה היתה לצמצם בהדרגה את ההפניות הרפואיות לבתי חולים בישראל.
אולם לאחר 7 באוקטובר 2023, ובצל הפסקת ההפניות לבתי חולים בתוך ישראל, מצא עצמו המגזר הפרטי לכוד בחובות כבדים. לדבריו, החובות מונעים ממנו לספק שירותים רפואיים שהוא נערך במשך שנים להעניק.
חבש הזהיר כי המשבר כבר אינו מאיים רק על יכולת בתי החולים לפעול, אלא גם על חברות אספקת התרופות. לדבריו, חלק מהחברות עלולות להגיע לפשיטת רגל עד סוף השנה.
הוא הוסיף כי המשך המצב הקיים עלול ליצור תרחיש מסוכן במיוחד: חברות תרופות בינלאומיות עשויות לשלול זכויות הפצה מחברות פלסטיניות שנקלעו לקשיים, ולהעביר אותן לחברות ישראליות. לדבריו, מהלך כזה ירחיב את השפעתן של החברות הישראליות בשוק הפלסטיני ויחזק את שליטתן באספקת התרופות.
