רמאללה, 4 ביוני 2026, וואפא — משרד הבריאות הפלסטיני הזהיר היום מפני החמרה מהירה במשבר התרופות, המלאי הרפואי, חומרי המעבדה והציוד המתכלה בבתי החולים ובמחסני המשרד. לפי הודעת המשרד, יותר משליש מסוגי התרופות הכלולות ברשימת התרופות החיוניות אזלו מהמלאי, ומאות פריטים נוספים נמצאים מתחת לרף הנדרש להזמנה דחופה.
בהודעה נמסר כי חייהם של יותר מ־4,000 חולי סרטן ושל אלפי מטופלי דיאליזה נתונים בסכנה בשל המחסור בתרופות ובציוד רפואי חיוני.
משרד הבריאות מסר כי הממשלה פועלת ברציפות כדי למנוע את קריסת השירותים הרפואיים, על אף המשבר הכספי החריג שבו היא נתונה. לפי ההודעה, המאמצים כוללים ניהול קפדני של המשאבים הקיימים, מתן עדיפות לצרכים רפואיים דחופים וחיוניים, וניסיון להבטיח אספקה של תרופות, ציוד רפואי ושירותים בסיסיים כדי לשמור על המשך מתן הטיפול לאזרחים.
המשרד קרא לקהילה הבינלאומית, לארגוני האו"ם, למוסדות ההומניטריים ולמדינות ערב ולמדינות הידידות להתערב בדחיפות כדי להביא לשחרור כספי הסילוקין הפלסטיניים המוחזקים, ולספק תמיכה למערכת הבריאות הפלסטינית. במשרד הזהירו כי ללא התערבות כזאת עלולה להיגרם קריסה של השירותים הרפואיים הבסיסיים, עם השלכות קשות על חייהם של אלפי חולים, בעיקר חולים כרוניים, חולי סרטן, חולי אי־ספיקת כליות ומטופלים במצב קשה. המשרד קרא גם לחייב את ישראל לעמוד בחובותיה על פי הדין הבינלאומי כלפי האוכלוסייה הפלסטינית.
לפי נתוני משרד הבריאות, המשבר הכספי פגע ביכולת הממשלה לשלם את חובותיה לחברות התרופות, בעקבות עיכוב מלא של כספי המסים הפלסטיניים ב־15 החודשים האחרונים. כספים אלה מהווים כ־68% מהכנסות משרד האוצר הפלסטיני. במשרד ציינו כי הדבר הוביל להאטה או להפסקה באספקת תרופות, למחסור חמור בתרופות למחלות כרוניות, בתרופות לסרטן ובתרופות לטיפול נמרץ, וכן לפגיעה ביציבות המלאי האסטרטגי של התרופות.
מהנתונים עולה כי מלאי של כ־180 סוגי תרופות מתוך 520 התרופות החיוניות שמספק משרד הבריאות אזל לחלוטין. בתחום התרופות האונקולוגיות, מלאי של 50 סוגי תרופות מתוך 97 סוגים שמספק המשרד אזל.
המחסנים המרכזיים סובלים גם ממחסור חמור בציוד רפואי ייעודי וחיוני, ובהם מסננים לטיפולי דיאליזה, הנחשבים רכיב בסיסי שאי אפשר לקיים את הטיפול בלעדיו. נוסף על כך נרשם מחסור חמור בחוטי תפירה כירורגיים, בעיקר בסוגים העדינים המשמשים בניתוחים מורכבים, ובהם ניתוחי לב וניתוחים ייעודיים. המחסור פגע במוכנות חדרי הניתוח. כמו כן נרשם מחסור בציוד לצנתורי לב, לרבות צנתרים ותומכנים, ובעקבות כך נדחו כמה פעולות רפואיות.
במשרד הבריאות מסרו כי גם במחסני חומרי המעבדה נרשמה עלייה במספר הפריטים הקריטיים שאזלו מהמלאי, לצד פער מתמשך בין היקף האספקה לבין היקף הצריכה. לפי הנתונים, 79 פריטי מעבדה שמספק המשרד אזלו מהמלאי. נוסף על כך, מלאי של 265 פריטי ציוד רפואי ייעודי ומתכלה אזל לחלוטין.
לפי משרד הבריאות, במהלך שנת 2025 בוצעו בבתי החולים הממשלתיים כ־65 אלף ניתוחים גדולים וקטנים. מתחילת שנת 2026 ועד 1 ביוני בוצעו כ־19.5 אלף ניתוחים. מנגד, מספר הניתוחים המתוכננים שנדחו ולא בוצעו בשל מחסור בציוד רפואי ובשל שביתות עלה ליותר מ־11 אלף. במשרד ציינו כי המחסור בציוד רפואי, בחוטי תפירה ובחומרים הדרושים לניתוחים, לצד השלכות המשבר הכספי, צמצום שעות העבודה והשביתות, פגעו ישירות ביכולת התפעול של בתי החולים ובמהירות שבה חולים מקבלים שירותים כירורגיים.
עוד נמסר כי עשרות אלפי חולים כרוניים ומטופלים שנזקקו למעקב רפואי לא קיבלו שירותי רפואה ראשונית ושירותים במרפאות הייעודיות בבתי החולים הממשלתיים.
משרד הבריאות ציין כי המשבר הנוכחי מתרחש במקביל להמשך המצב הבריאותי וההומניטרי הקשה ברצועת עזה. לפי ההודעה, המוסדות הרפואיים ברצועה מתמודדים עם מחסור חמור בתרופות, בציוד רפואי מתכלה, בדלק ובציוד מציל חיים, לצד פגיעה רחבה בבתי חולים ובמרכזים רפואיים ושחיקה מתמשכת של הצוותים הרפואיים.
המשרד הוסיף כי הצרכים הבריאותיים ברצועת עזה גדלים בקצב חריג, בזמן שמערכת הבריאות סובלת ממחסור קשה באמצעים ובמשאבים. לדבריו, מצב זה מגדיל את האחריות המוטלת על מוסדות הבריאות הפלסטיניים ומחייב פעולה בינלאומית דחופה שתבטיח הזרמה רציפה של ציוד רפואי וסיוע הומניטרי ללא עיכובים.
משרד הבריאות מסר עוד כי החרפת המשבר הכספי והגידול בחובות המשרד מפעילים לחץ כבד על חברות התרופות, הספקים ונותני השירותים הרפואיים, ופוגעים ביכולתם להמשיך לספק תרופות ושירותים. לפי ההודעה, חובות משרד הבריאות הגיעו ל־3.8 מיליארד שקל, מהם 1.3 מיליארד שקל לספקי תרופות וציוד רפואי מתכלה.
במשרד הדגישו כי הספקים וחברות התרופות הם שותפים מרכזיים בשמירה על המשכיות מערכת הבריאות הפלסטינית, אולם התמשכות המשבר הכספי הציבה אותם במצב כלכלי קשה. לדבריהם, הדבר פגע בשרשראות האספקה הרפואית, השפיע על מערכת הבריאות כולה והקשה על שמירת מלאי אסטרטגי של תרופות וציוד רפואי.
המשרד שב והדגיש כי המשך עיכוב כספי הסילוקין הפלסטיניים אינו פוגע רק ביכולת הממשלה לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות, אלא מסכן גם את יציבותה ואת המשכיותה של מערכת הבריאות כולה, לרבות המוסדות והחברות המקומיות השותפים במתן שירותי בריאות לאזרחים.
משרד הבריאות קרא לתורמים לספק בדחיפות תרופות מצילות חיים בשווי 50 מיליון דולר, סכום שאמור להספיק לשנה אחת, וכן תרופות חיוניות נוספות בשווי 50 מיליון דולר. המשרד קרא גם לספק את יתר התרופות והציוד הרפואי הדרושים כדי לאפשר את המשך מתן השירותים הרפואיים והבריאותיים לאזרחים.
נוסף על כך קרא המשרד לתורמים לספק תמיכה כספית דחופה לכיסוי שכר עובדי משרד הבריאות, המוערך ב־60 מיליון שקל בחודש, וכן סיוע חירום לחברות התרופות ולספקי השירותים מהמגזר הפרטי והאזרחי. במשרד ביקשו גם לסייע בתשלום חובות עבר למגזר הפרטי, כדי לשמור על מערכת הבריאות, למנוע את קריסתה ולהבטיח את המשך מתן השירותים הרפואיים לאזרחים.
