לפי המחוז, התוכנית כוללת השתלטות על כ־278 דונם, הזזת תוואי חומת הסיפוח לעומק אדמות הכפר והקמת מתקן להפקת חשמל מפסולת לטובת רשת החשמל הישראלית
ירושלים, 4 ביוני 2026, וואפא — מחוז ירושלים הפלסטיני הזהיר היום, חמישי, מפני פתיחה רשמית של הליכי תכנון להקמת מתקן ענק לטיפול בפסולת על אדמות הכפר קלנדיה, שמצפון־מערב לירושלים. בהודעת המחוז נמסר כי מדובר במהלך מסוכן, המשקף החרפה במדיניות הסיפוח וההשתלטות על אדמות פלסטיניות, ומאיים ישירות על הבתים, השטחים החקלאיים ומקורות הפרנסה של תושבי האזור.
לפי ההודעה, התוכניות שפורסמו כוללות הקמת מתקן רחב היקף לטיפול בפסולת, לצד שינוי תוואי חומת הסיפוח והזזתה אל תוך אדמות הכפר. במחוז מסרו כי מרכיבי התוכנית צפויים להביא להשתלטות על כ־278 דונם מאדמות התושבים — שטח גדול בהרבה מזה שהוזכר בתוכניות קודמות. לדבריהם, הרחבת שטח התוכנית חושפת את עומק המהלך ואת מטרותיו: ביסוס שליטה ישראלית נוספת במרחב שמצפון לירושלים, על חשבון הקרקע הפלסטינית והקהילות החיות עליה.
האזור המיועד לתוכנית כולל כ־40 בתים מאוכלסים ועשרות דונמים של אדמות חקלאיות פוריות, שבהן נטועים עצי זית ומגודלים דגנים וירקות. במחוז הזהירו כי הפגיעה הצפויה אינה רק תכנונית או סביבתית, אלא נוגעת לעצם יכולתם של התושבים להמשיך לחיות במקום. לדבריהם, התוכנית מאיימת על פרנסת משפחות רבות, על רציפות החיים החברתיים בכפר ועל זכותם של התושבים להישאר על אדמתם.
על פי התוכנית, במקום יוקם מתקן לטיפול בפסולת ולהפקת אנרגיה, שתוזרם לרשת החשמל הישראלית. המתקן צפוי לקלוט כמויות גדולות של פסולת מסוגים שונים, ובהן פלסטיק, פסולת נייר וחומרים דליקים נוספים. במחוז ירושלים מסרו כי מדובר בחלק מתוכנית ישראלית רחבה יותר להרחבת תשתיות הטיפול בפסולת על אדמות פלסטיניות כבושות, תוך העברת הנטל הסביבתי אל הקהילות הפלסטיניות הסמוכות.
בהודעת המחוז נכתב כי ראשיתו של המיזם ביוני 2024, אז הטילה ממשלת הכיבוש על חברת "עדן", הפועלת מטעם עיריית הכיבוש בירושלים, לאתר קרקע להקמת המתקן. החברה הציעה שטח של כ־130 דונם בקלנדיה, הכולל לפחות שבעה מבני מגורים ואדמות חקלאיות, לצורך הקמת מתקן לטיפול בפסולת ולהשבת אנרגיה.
עוד נמסר כי באפריל 2025 חתם שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ' על הודעה לפי סעיף 19 לפקודת הקרקעות, שנועדה להפעיל מחדש שתי הפקעות ישנות מהשנים 1970 ו־1982, לשם הכשרת הקרקע לתוכנית החדשה. ההפקעה הראשונה, מ־30 באוגוסט 1970, כללה כ־1,200 דונם שיועדו לאזור התעשייה עטרות, מהם 390 דונם בבעלות תושבי קלנדיה. ההפקעה השנייה, מ־1 ביוני 1982, כללה 137 דונם שיועדו למה שהוגדר אז "מתקן ביטחוני".
במחוז ירושלים הדגישו כי אין לראות במיזם פרויקט סביבתי, כפי שמציגות אותו הרשויות הישראליות, אלא חלק ממערך קולוניאלי רחב שנועד לעצב מחדש את המרחב הפלסטיני בירושלים ובסביבתה. לפי ההודעה, הפקעת הקרקע, הרחבת השליטה הישראלית וקביעת עובדות חדשות בשטח יוצרות לחץ מתמשך על התושבים הפלסטינים, מצמצמות את אפשרויות ההתפתחות של הכפר, ומקדמות בפועל דחיקה ועקירה כפויה.
המחוז הזהיר כי הסכנה אינה מסתכמת בהפקעת הקרקע ובאיום על הבתים. בשל סמיכותו של המיקום המתוכנן לריכוזי אוכלוסייה פלסטיניים צפופים בקלנדיה ובסביבתה, הקמת מתקן לטיפול בפסולת עלולה לגרום לפגיעה סביבתית ובריאותית רחבה. בהודעה נכתב כי המתקן צפוי להגביר פליטות מזהמות, ריחות חריפים וחלקיקים זעירים, ולפגוע באיכות האוויר, הקרקע ומי התהום.
במחוז הוסיפו כי ניסיון מצטבר בעולם מלמד שמתקני טיפול בפסולת המוקמים סמוך לאזורי מגורים מגבירים את הסיכון למחלות נשימה, מחלות לב וכלי דם וסוגים מסוימים של סרטן, בעיקר בקרב ילדים וקשישים. עוד הזהירו מפגיעה בייצור החקלאי ובביטחון המזון המקומי, בשל הפגיעה הצפויה באדמות חקלאיות מניבות.
בהודעה הוגדר המיזם דוגמה מובהקת ל"גזענות סביבתית": מצב שבו קהילות פלסטיניות נושאות בנטל הסביבתי והבריאותי של פרויקטים המשרתים התנחלויות ישראליות ותשתיות ישראליות, בעוד שהנזק הישיר מוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. לדברי המחוז, מדיניות זו מנוגדת לעקרונות של צדק סביבתי ולזכות לחיים בסביבה בטוחה ובריאה.
מחוז ירושלים מסר כי התוכנית מהווה הפרה בוטה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, ובייחוד של אמנת ז'נבה הרביעית, האוסרת על כוח כובש להפקיע רכוש פרטי או להשתמש באדמות כבושות לצרכיו. עוד נמסר כי המיזם מנוגד גם לעקרונות זכויות האדם ולדין הסביבתי הבינלאומי.
המחוז קרא לקהילה הבינלאומית, לאו"ם ולארגוני זכויות האדם והסביבה לפעול בדחיפות לעצירת התוכנית, ולדרוש דין וחשבון מרשויות הכיבוש על מדיניותן כלפי האדמה, התושבים והסביבה הפלסטינית בירושלים.
