רמאללה, 1 ביוני 2026, וואפא – האסיר עזמי נאדר אבו הליל, בן 31, תושב דורא שבמחוז חברון, הכלוא מאז ינואר 2024, מתמודד עם מצב רפואי קשה לאחר שנדבק בגרדת, סקביאס, לפני יותר משנה.
מועדון האסיר הפלסטיני מסר בהודעה כי אבו הליל נדבק במחלה באפריל אשתקד. לפי ההודעה, בביקור שנערך לו בכלא עופר באוקטובר האחרון הוא כבר סבל מתסמיני המחלה.
עוד נמסר כי אבו הליל נפצע מירי כדורי גומי לאחר שדרש לקבל טיפול רפואי. בביקור שנערך לו לאחרונה התברר כי מצבו לא השתפר, וסימני הגרדת עדיין ניכרים בגופו, עם פצעים ונגעים שהתפשטו על פני אזורים נרחבים.
לפי עדותו של אבו הליל, המוחזק במעצר מאז מעצרו, בארבעת החודשים האחרונים חלה הידרדרות נוספת במצבו. הוא סובל מכאבי בטן וקיבה מתמשכים ומאובדן שיווי משקל. לאחר דרישות חוזרות נערכו לו בדיקות דם, אולם עד היום לא נמסרו לו תוצאותיהן.
למרות פניות שהוגשו באמצעות עורך דינו, אבו הליל לא קיבל כל מענה באשר לאבחון מצבו הרפואי. זאת אף שמי שמכונה רופא הכלא העלה חשש כי התסמינים עשויים להעיד על מחלת סרטן. החשש הזה גרם לו למצוקה נפשית קשה, נוסף על סבלו הגופני, בעוד הנהלת הכלא ממשיכה להתעלם ממצבו ונמנעת מלמסור לו מידע ברור על מחלתו.
אבו הליל מסר כי פעולות הדיכוי והתקיפות השיטתיות נגד האסירים נמשכות באותה עוצמה, לצד מדיניות ההרעבה המתמשכת וההתפשטות הגוברת של מחלת הגרדת בקרב האסירים בכלא.
מועדון האסיר ציין כי אבו הליל, שבית משפחתו נהרס לאחר מעצרו, הוא אחד מאלפי עצירים ואסירים שנדבקו בסקביאס בבתי הכלא של הכיבוש. לפי המועדון, המחלה הפכה לכלי עינויים בשל התעקשות הנהלת בתי הכלא לשמר את התנאים שמובילים להתפשטותה: מחסור בחומרי ניקוי וחיטוי, מניעת מקלחות סדירות, אי־אספקת בגדים נקיים, החזקת רוב האסירים עם סט בגדים אחד בלבד, אילוצם לכבס את בגדיהם ביד ומניעת ייבושם באוויר. כך נותרים הבגדים לחים, והדבר מגביר את התפשטות מחלות העור.
עוד נמסר כי הנהלת בתי הכלא מתעלמת מדרישות חוזרות של האסירים לקבל טיפול או להעביר חולים למרפאות. התפשטות המגפות ומחלות העור הפכה, לפי מועדון האסיר, לאחד הביטויים הבולטים של הפגיעה השיטתית שהחריפה לאחר מלחמת ההשמדה, והובילה למותם של כמה אסירים.
מועדון האסיר הוסיף כי ניסיונות משפטיים של גופים מקצועיים, שפנו לבית המשפט העליון של הכיבוש בדרישה לחייב את הנהלת בתי הכלא לספק טיפול ולסלק את הגורמים להתפשטות המחלה, נענו באופן חלקי ופורמלי בלבד. המחלה שבה והתפשטה בבתי הכלא המרכזיים. לפי המועדון, המשך המדיניות הזו מעיד על כוונת מערכת הכליאה להרוג את האסירים ולהשתמש בשלילת טיפול רפואי כאמצעי עינויים, כחלק ממה שמוגדר כפשעים רפואיים.
עוד הדגיש המועדון כי האסירים בבתי הכלא של הכיבוש מתמודדים עם אסון בריאותי מתרחב, לצד דיכוי והפרות יומיומיות, במסגרת מדיניות שמטרתה לענותם ולהביא למותם.
מועדון האסיר מסר כי השינויים הדרמטיים שחלו במצבם של האסירים והעצירים לאחר מלחמת ההשמדה יצרו מציאות מסוכנת וחסרת תקדים, והפכו את בתי הכלא לזירה נוספת של השמדה באמצעות מערך עינויים מובנה. לפי המועדון, יותר ממאה עצירים ואסירים מתו מאז, וזהותם של 89 מהם פורסמה.
מועדון האסיר חידש את קריאתו לארגון הבריאות העולמי ולכל מוסדות זכויות האדם והארגונים ההומניטריים הבינלאומיים לפעול בדחיפות להפסקת הפשעים הרפואיים השיטתיים נגד האסירים, להפעיל לחץ על רשויות הכיבוש כדי לשים קץ למדיניות שהפכה את בתי הכלא למוקדי מגפות, עינויים ומוות איטי, ולהבטיח טיפול רפואי דחוף. המועדון קרא גם למצות את הדין עם הכיבוש על הפשעים המתמשכים נגד האסירים, ולשים סוף לחוסר המעש ולשיתוף הפעולה המתמשך עם מדיניות זו.


