תל אביב, 1 ביוני 2026, וואפא – מסמך פנימי של משטרת ישראל חושף כי השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מעכב ולעיתים מונע בפועל פרסום של מידע ציבורי הנוגע לפשיעה, נשק, פניות על ירי בנגב, הרחקות ממסגד אל־אקצא, וכן נתונים הקשורים לאלימות מתנחלים בגדה המערבית הכבושה.

לפי דיווח בתאגיד השידור הישראלי, המבוסס על טבלת מעקב פנימית של יחידת חופש המידע במשטרה, בן גביר התערב בשורה של בקשות מידע שהוגשו למשטרה בשנתיים האחרונות. חלק מהתשובות כבר הוכנו לפרסום, אך אישורו של השר התעכב במשך חודשים. במקרים אחרים הוא לא ניתן כלל.

הטבלה הפנימית כוללת 119 בקשות מידע. בכל אחת מהן מופיעים מועד הגשת הבקשה, מועד הכנת התשובה, מועד סיום הטיפול בה ומועד אישור הפרסום על ידי בן גביר. מהנתונים עולה כי לשכת השר הפכה בפועל לצומת אישור נוסף, אף שהמידע אמור להימסר לציבור לפי חוק חופש המידע.

אחד המקרים הבולטים הוא בקשה לקבלת נתונים סטטיסטיים על מעצרי פלסטינים. הבקשה הוגשה ביולי 2025, והתשובה הייתה מוכנה כבר באוגוסט אותה שנה, אך בן גביר אישר את פרסומה רק במארס 2026. במקרה אחר, בקשה לקבלת נתונים על מתנחלים שביצעו עבירות נגד פלסטינים הוגשה ב־8 ביוני 2025. התשובה הייתה מוכנה כעבור ארבעה ימים, אך פורסמה רק לאחר ארבעה חודשים.

גם נתונים הנוגעים לאלימות במשפחה עוכבו במשך שישה חודשים בלשכת השר.

לפי הדיווח, בן גביר הטיל לפני כחצי שנה נוהל חדש במשטרה, שלפיו כל בקשה לפרסום מידע המוגשת למשטרה תועבר לאישורו. הנוהל תואר בידי גורמים משפטיים כצעד החורג מסמכות השר ופוגע בעיקרון הבסיסי של חוק חופש המידע.

עו"ד הידי נגב, מנכ"ל התנועה לחופש המידע, אמר כי מדובר במידע ציבורי וכי לשר אין סמכות להתערב בפרסומו. לדבריו, ממונה חופש המידע במשטרה כפוף למפכ"ל ולא לשר, ולכן אמור לפעול כגורם מקצועי עצמאי.

לצד הבקשות שכבר עוכבו, מופיעה בטבלה רשימה ארוכה של בקשות שהתשובות עליהן מוכנות אך טרם אושרו לפרסום. בין היתר מדובר בנתונים על צווי הרחקה ממסגד אל־אקצא מאז 2020, הממתינים לאישור זה 97 ימים; נתונים על מקרי רצח, פציעות מנשק וגניבות, המעוכבים זה 88 ימים; נתוני פשיעה לשנים 2024 ו־2025, שגם הם ממתינים זה 88 ימים; נתונים על קציני משטרה ותנועת כוח אדם בתחנות, המעוכבים פרק זמן דומה; וכן נתונים על כלי נשק בכפרים הבדואיים הלא מוכרים בנגב ועל מספר הפניות למשטרה בעקבות ירי, שהתשובה לגביהם מוכנה אך אישורה מתעכב זה 63 ימים.

הדיווח אינו מפרט את מלוא טיבן של הבקשות הנוגעות לירושלים ולגדה המערבית, אך לפי ההערכות הן קשורות, בין היתר, לכניסות מתנחלים למסגד אל־אקצא, להפרות חוזרות של הסטטוס קוו במקום ולתקיפות מתנחלים נגד פלסטינים בגדה המערבית, המתבצעות לא אחת בחסות כוחות הכיבוש.

העיכובים בפרסום הנתונים מונעים מהציבור גישה למידע שאמור להיות פתוח, ומגבילים את האפשרות לעקוב אחר מדיניות המשטרה, היקף הפשיעה, התנהלות כוחות הביטחון והטיפול באלימות מתנחלים.