תנועת האסירים הפלסטינים נמצאת בשלב הקשה והאלים ביותר בתולדותיה

רמאללה, 15 במאי 2026, וואפא – מועדון האסיר הפלסטיני מסר כי מדיניות המעצרים הייתה ועודנה אחד הכלים המרכזיים של הפרויקט הקולוניאלי של הכיבוש הישראלי. לפי המועדון, מדובר בכלי שיטתי שנועד לפגוע בקיום הפלסטיני, לפרק את המבנה החברתי והלאומי של העם הפלסטיני, ולבסס שליטה באמצעות דיכוי, בידוד, התעמרות, עינויים והיעלמות כפויה. מדיניות זו, נמסר, החריפה בקצב חסר תקדים מאז תחילת רצח העם ברצועת עזה.

בהודעה שפרסם לרגל יום השנה ה־78 לנכבה הפלסטינית, מסר מועדון האסיר כי מאז תחילת רצח העם עצרו רשויות הכיבוש כ־23 אלף פלסטינים בגדה המערבית, בהם נשים, ילדים, פצועים ואסירים משוחררים. נתון זה אינו כולל אלפי עצורים מרצועת עזה, בעוד רשויות הכיבוש ממשיכות לבצע היעלמות כפויה של מאות מעצורים מהרצועה ומסרבות למסור מידע על גורלם, על מקום כליאתם ועל מצבם הבריאותי וההומניטרי.

עוד נמסר כי השינויים שחולל רצח העם אינם מסתכמים בהרחבת היקף המעצרים, אלא ניכרים גם באופי הפשעים המבוצעים בבתי הכלא ובמחנות הכליאה. לפי ההודעה, מערכת הכליאה הפכה למרחב מאורגן של עינויים, הרעבה, השפלה ושלילה שיטתית של טיפול רפואי, בניסיון לפגוע בממד האנושי והלאומי של האסירים ולשבור את רצונם, הן ברמה האישית והן ברמה הקולקטיבית.

מועדון האסיר הדגיש כי התקופה הנוכחית היא המדממת ביותר בתולדות תנועת האסירים הפלסטינים מאז 1967. זאת לנוכח התגברות מקרי ההרג האיטי, העינויים, הפגיעות המיניות, ההרעבה ושלילת הטיפול הרפואי. לפי ההודעה, מאז תחילת רצח העם מתו 89 אסירים שזהותם פורסמה, בהם אסירים שמתו כתוצאה מעינויים ישירים, מהרעבה או מפגיעה רפואית מכוונת. בכך עלה מניין האסירים הפלסטינים שמתו בבתי הכלא ושזהותם ידועה ל־326 מאז 1967, בעוד רשויות הכיבוש ממשיכות להעלים בכפייה את גופותיהם של עשרות עצורים מרצועת עזה.

המועדון ציין כי לא ניתן לנתק את מצבם של האסירים והאסירות כיום מן ההיסטוריה הארוכה של הנכבה הפלסטינית המתמשכת. לדבריו, מדיניות המעצרים ההמוניים הייתה עוד לפני הנכבה חלק ממנגנוני השליטה הקולוניאליים שהחלו בתקופת המנדט הבריטי, באמצעות חוקים חריגים, בתי דין צבאיים ותקנות חירום. הכיבוש הישראלי ירש מנגנונים אלה ופיתח אותם, עד שהפכו לאחד הכלים המרכזיים שבאמצעותם הוא פועל להכנעת הפלסטינים.

מועדון האסיר מסר כי לאורך עשרות שנים עצרו רשויות הכיבוש יותר ממיליון פלסטינים, כחלק ממאמץ מתמשך לפגוע בתודעה הקולקטיבית הפלסטינית ולערער את המבנה החברתי, הפוליטי והלאומי של העם הפלסטיני. ואולם, למרות הבידוד והדיכוי, הצליחה תנועת האסירים להפוך את בתי הכלא לזירות של התנגדות, התארגנות ותודעה לאומית, ולבסס מסלול מאבק ארוך שהפך לחלק מרכזי בהיסטוריה של התנועה הלאומית הפלסטינית.

עוד נמסר כי לאורך עשורים של מאבק גיבשו האסירים כלים מתקדמים של התנגדות, ובראשם שביתת הרעב הפתוחה, שהפכה לאחד הסמלים המרכזיים במאבק על הכבוד האנושי ועל הזכויות הבסיסיות, מול מערכת שפעלה לשלול מהם את אנושיותם.

מועדון האסיר הדגיש כי הפגיעה של רשויות הכיבוש בהנהגת תנועת האסירים, ניסיונותיהן לפרק את המבנה הארגוני בתוך בתי הכלא, והמציאות של טרור מאורגן המופעל נגד אסירים ואסירות, לא ישברו את רצונם ולא ימחקו את תפקידם הלאומי. לפי ההודעה, האסירים ממשיכים לשמש סמל מרכזי במאבק הפלסטיני וכותרת קבועה במערכה לחירות ולכבוד.

בהקשר זה מסר מועדון האסיר כי רשויות הכיבוש מחזיקות כיום ביותר מ־9,400 אסירים בבתי הכלא, בהם 86 אסירות ו־3,376 עצורים מנהליים. נוסף על כך מוחזקים 1,283 עצורים שרשויות הכיבוש מגדירות "לוחמים בלתי חוקיים", במסגרת מערכת משפטית חריגה המשמשת לעיגון מעצרים שרירותיים והיעלמות כפויה של פלסטינים.