רמאללה, 10 במאי 2026, וואפא – מועדון האסיר הפלסטיני מסר כי רשויות הכיבוש החריפו את הפשעים נגד האסירות בכלא דמון, ובמיוחד את קצב פעולות הדיכוי השיטתיות נגדן.

בהודעה שפרסם היום, יום ראשון, מסר מועדון האסיר כי כלא דמון הוא אחד מבתי הכלא שבהם נרשמה החרפה בולטת בפעולות אלה. בכלא מוחזקות רוב האסירות, שמספרן הכולל עומד על 88, לצד אסירות נוספות המוחזקות במרכזי חקירה ומעצר.

בין האסירות שתי קטינות ושלוש נשים הרות בחודשי ההיריון הראשונים, שנעצרו באחרונה על רקע מה שהכיבוש מגדיר כ"הסתה".

לפי מועדון האסיר, ובהסתמך על עדויות של אסירות הכלואות בדמון ושל אסירות ששוחררו באחרונה, יחידות הדיכוי של הנהלת בתי הכלא של הכיבוש ביצעו לפחות עשר פעולות דיכוי במהלך מרץ ואפריל 2026. הפעולות לוו במכות קשות, באילוץ האסירות לשכב על הרצפה, בכבילת ידיהן לאחור ובתקיפות מכוונות מצד סוהרות וסוהרים בזמן שהן כבולות בתנוחה זו. בעקבות זאת נגרמו לחלק מהאסירות חבלות.

פעולות הדיכוי תועדו בתאריכים האלה: 28 בפברואר 2026, 5 במרץ, 10 במרץ, 17 במרץ, 30 במרץ, 1 באפריל, 3 באפריל, 17 באפריל, 21 באפריל ו־23 באפריל 2026.

עוד מסר מועדון האסיר כי לצד פעולות הדיכוי, שהגיעו לשיאן נגד האסירות בהשוואה לתקופה שלאחר פשע רצח העם, הוחרפו גם מדיניות הבידוד נגדן. לפחות שש אסירות הושמו בבידוד, ובהן אסירות ששהו בבידוד יותר משבועיים.

האסירות הצביעו גם על צפיפות קשה בתאים, בייחוד לנוכח התגברות מבצעי המעצרים השיטתיים והמתמשכים. בחלק מהתאים מוחזקות כיום יותר מעשר אסירות, ורובן נאלצות לישון על הרצפה. עוד עלתה בעדויות האסירות מדיניות ההרעבה כאחת הפרקטיקות הבולטות שחזרו בעדויות, בעיקר בתקופה שחפפה את חגי הכיבוש. לפי ההודעה, אחת האסירות איבדה כ־30 קילוגרם ממשקלה לאחר כמה חודשי מעצר.

מועדון האסיר מסר כי כל האסירות אישרו את המשך שורת המדיניות שהפכו לפרקטיקות קבועות מאז רצח העם. בין היתר נמשכים החיפושים בעירום, בעיקר בעת העברתן לכלא השרון כתחנת מעצר זמנית או בעת הכנסתן לכלא דמון, שם הן עוברות חיפוש משפיל ומבזה. לפי מועדון האסיר, החיפוש בעירום הוא אחת הפרקטיקות הרווחות ביותר ואחד מצורות התקיפה המינית שפגעו בכלל האסירים והאסירות.

עוד נמסר כי כמה מהאסירות סובלות ממחלות כרוניות, ובהן שתי אסירות חולות סרטן שנמנע מהן טיפול רפואי, בעוד מצבן הבריאותי ממשיך להידרדר.

מועדון האסיר ציין כי רוב האסירות נעצרו על רקע מה שהכיבוש מכנה "הסתה", או הושמו במעצר מנהלי על בסיס "תיק סודי".

בהקשר זה חידש מועדון האסיר את דרישתו לשחרר את האסירות המוחזקות במעצר שרירותי, ובמיוחד את הקטינות, האסירות החולות והאסירות ההרות. הוא קרא להפסיק את כל צורות הפשעים וההפרות המאורגנות נגדן, שלדבריו הן אחד מביטוייו של רצח העם המתמשך נגד האסירים והאסירות.

מועדון האסיר הזכיר כי מערכת הכיבוש הישראלית כפתה לאחר פשע רצח העם מציאות חסרת תקדים בתוך בתי הכלא, באמצעות ביסוס מערכת עינויים מבנית הנשענת על הרעבה, התעללות ותקיפות מסוגים שונים, לרבות תקיפות מיניות. לכך מתווספים תנאים סביבתיים התורמים להתפשטות מחלות ומגפות, מדיניות שיטתית של שלילה ומניעה, בידוד האסירים והאסירות מהעולם החיצון והמשך מניעת ביקורי משפחותיהם.

לפי הנתונים, מספר האסירים בבתי הכלא של הכיבוש עומד כיום על יותר מ־9,400.